ספר חרדים קמה

שיחה בטילה בו דכתיב ודבר דבר אמרו בירושלמי בקושי התירו שאלת שלום בשבת תוס' ובזוהר קרי לדברים בטלים חלול שבת: (כז כח) חנוכה ופורים ור"ח אסורים בהספד מדרבנן רמב"ם הלכות אבל אבל צדוק הדין כתב בהג"ה שם דרש"י פסק דאפי' בח"ה מותר: (כט) אסור להתעצל בהספדו של אדם כשר והמתעצל ראוי לקברו חי ולא יאריך ימים: (ל לא) אסור למנות את ישראל אפי' לדבר מצוה ולכך כשהיו צריכין אנשי בית אב במקדש להטיל גורל אין מונין אותם לגולגלותם אלא מוציאין אצבעות והממונה מונה את אצבעות והמונה לגולגולת עובר בשני לאוין שנא' אשר לא ימד ולא יספר וזה היה עון דוד שהוסת למנותם לגולגלות וגרם לבא עליהם דבר ריש פרק ב' דיומא: (לב) לג לד לה לו) כבד את אביך ואת אמך מריבוי הוי״ו דרשו לרבות אחיך הגדול וכבר כתבנו לעיל מאי דאתרבי מאת דהוי דאורייתא וכל דאתרבי מוי'ו הוי דרבנן ואשת אביו אחרי מות אביו ובעל אמו אחרי מות אמו מדרבנן וכן אחרי מות אביו ואמו חייב בכבוד אחי אביו ואמו מדרבנן: (לז) אסור לתת שלום לאדם רשע ומפני דרכי שלום יכוין שנותן השלום לרבו או לשי"ת שנאמר ואמרתם כה לחי ואתה שלום אמר להם דוד שיכוונו לחי העולמים וכו': (לח) אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנכרי

מצות לא תעשה מד"ק ומד"ס התלויות בושט

א ב אסרו חוטים וקרומום מהם משום גרר חלב ומהם משום גרר דם: (ג) ושומנו של גיד הנשה: (ד) ובשר ששהה שלשה ימים בלי מליחה ולא נשרה במים בינתים אסור לאכלו אלא צלי: (ה) וגבינת הנכרי: (ו) וחלב שחלבו נכרי ואי' ישראל רואהו: (ז) עזא ופת של נכרי שלא השליך ישראל קיסם לתנור: (ח) ובישולי נכרים אפי' ביצה שצלאה לפניו אפי' על אש שהדליק ישראל: (ט) וגיעולי עכו"ם היינו קדרה