ספר חרדים קלד

מעמך אל תקרי מה אלא מאה: (טז) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אע"פ שעיקר הפסוק לברכת התורה לפניה כדכתב הרשב"ץ דרך אסמכתא למדו עוד מכאן ברכת זימון לשלשה: (יז) ועוד במדרש בשעה שאני מזכיר שם של הקב"ה אתם הבו גודל לאלהינו מכאן שעונין ב"ה וברוך שמו על הזכרת השם: (יח) כבד את ה' מהונך דרשו מחונך דה' מתחלפת בח' אותיות אחה"ע גרוניות שאם היה לו קול ערב ישיר לפניו ית' ויפרוס על שמע ועובר לפני התיבה: (יט) לספוד על חורבן בהמ"ק וגלות שכינה שנא' אם אשכחך ירושלים מן הלב תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי בפה וירים קולו שנא' קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו כדאיתא בזהר (כ) אסרו למלאות שחוק פיו עד שיבנה המקדש שנא' אז ימלא שחוק פינו הא עתה לא ולאו הבא מכלל עשה עשה: (כא) מפני אבל המקדש נזרו שלא לומר שירה אפי' בפה על היין שנא' בשיר לא ישתו יין יימר שכר לשותיו אבל שיר של שבחות לשי״ת שרי אבל לנגן בכלי אפי' ליכא יין אסור רי"ף ורמב"ם: (כב) לא יישן עד שיעסוק בתורה שנא' ושבע ילין בל יפקד רע שיהיה שבע מדברי תורה: (כג) יישן מתוך תורה או ק"ש ולא יפסיק בדבור חול שנא' אמרו בלבבכם על משכבכם דהיינו ק״ש ומיד ודומו סלה כן תעשו תמיד שינה היינו דממה דקאמר ספר המנהגות וכן בירושלמי: (כד) יקום לעסוק בתורה שנא' קומי רוני בלילה ואמרו אין רנה של תורה אלא בלילה רנה בהרמות קול וכן היה דוד ע"ה עושה וישראל שומעין קולו וקמים גם הם ועוסקים בתורה: (כה) יתחנן אז על המקדש ועל ישראל שנא' בסיפיה דקרא שפכי כמים לבך וכו' על נפש עולליך: (כו) ענה כסיל כאולתו בד"ה פן שאר בטעותו ויטעה אחרים ובמילי דעלמא כתיב אל תען (כז) חייב לענות אמן על כל ברכה שישמע שנ' פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים: (כח) חייב לדקדק בתיבות ק״ש ליתן ריוח בין הדבקים כגון על לבבך אתכם מארץ וכיוצא בהם וכן בכל הפסוקים והברכות