ספר חרדים קכ

(ז) בגמ' אמרו אל תחלל את בתך להזנותה זה המשיא בתו לזקן: (ח) שלא יגרש האונס את אנוסתו: (ט) שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו: (י) רמב"ם ורשב"ץ מנו שלא ישא החולץ חלוצתו שנאמר אשר לא יבנה את בית אחיו דדרשו ז"ל במסכת' יבמות כיון שלא בנה שוב לא יבנה: (יא) שלא יחזיר אדם גרושתו לאחר שנשאת או נתקדשה לאחר שנאמר לא יוכל בעלה הראשון וגו': (יב) סיפיה דקרא אחרי אשר הוטמאה לרבות אשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לו בלאו: (יג) שלא ישא ממזר בת ישראל: (יד) שלא ישא ישראל ממזרת (טו) מי שנפצעו בצים שלו לא ישא בת ישראל שנאמר לא יבא פצוע דכא בקהל ה': (טז) וכן מי שנכרת הגיד שלו שלא נשתייר מן העטרה כלום דסיפיה דקרא וכרות שפכה: (יז) שלא לבא על כותית: (יח) שלא תבעל ישראלית לגוי שנאמר בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך סמ"ק וכתב רבינו יונה ועל הבועל גויה כתיב יכרת ה' לאיש אשר יעשנה וקנאין פוגעין בו, ובזוהר מחמיר בעון זה יותר מכל אסורי עריות: (יט) ריש פ"ב תנא דבי רבי ישמעאל לא תנאף לא תהא בך ניאוף בין ביד בין ברגל והיינו ניאוף בלא שיתוף אחר אלא מיניה וביה ומנאף ופירשו בתוספות דהיינו משפשף מילתו ביד או ברגל ומשחית הזרע וחייב מיתה כער ואונן וכך היו עושין דור המבול ונידון נמי כרוצח ועל עון זה נאמר הנחמים באלים שוחטי הילדים ועל זה נסמך לו לא תנאף ללא תרצח והוא בנדוי מפי חכמי ישראל כך כתב רבינו יונה רמב"ם סמ"ק ואיתא בזוהר דנידון בגיהנם בשכבת זרע רותחת: (כב) שלא לבא על אנוסת אביו דכתיב ולא יגלה כנף אביו: (כג) כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו אמרו בתורת כהנים מה היו עושים איש נושא איש ואשה נושאה אשה ואלו הן נשים המסוללות: (כד) כל הבא על ערוה מן העריות דרך איברים או שחבק אי נשק דרך תאוה ונהנה בקירוב בשר הרי זה לוקה מן התורה שנאמר לא תעשו מכל התועבות האלה ואלו הן חקות המתפרצים בתועבות