ספר חרדים קיט

לפני השי"ת בשום מקום רק במקדש שנאמר ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה ואם השתחוה בפשוט ידים ורגלים לוקה מן התורה ושלא בפשוט ידים ורגלים אסור מדרבנן לכך יש להציע מחצלאות או מיני קש או תבן בבתי כנסיות הרצופין באבנים להבדיל בין פני הצבור בין האבנים

פרק שביעי מצות לא תעשה מן התורה התלויות בראש הגויה

כה איסורי עריות בכרת אי ליכא עדים והתראה כתיב בפרשת אחרי מות שבעה נשים אפי' איכא עדים והתראה אין בהם אלא כרת ואלו הן אחותו ואחות אביו ואחות אמו ואחות אשתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו והנדה שבעה בסקילה הבא על האם ועל אשת האב ועל כלתו ועל הזכור ועל הבהמה והאשה שהביאה בהמה עליה ונערה המאורסה ועשרה בשרפה בתו ובת בתו ובת בני ובת אשתו מאיש אחר בת בתה בת בנה אם אשתו אם אמה אם אביה והבא על בת כהן נשואה דאלו ארוסה נדונת בסקילה החמורה משריפה כבת ישראל אחד אשת איש נשואה והיא ישראלית בחנק חייבי לאוין כ"ה ואלו הן: ג (א) שלא תנשא יבמה לאיש זר עד שתסיר רשות היבם מעליה שנאמר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר: (ב) שלא ישא כהן הדיוט גרושה אפי' היא גרושתו וכן זונה וכן חללה: (ג) לא תהיה קדשה מבנות ישראל לדעת רמב״ם היינו שלא יבא אדם על אשה בלא קדושין ובלא כתובה ואיסור השפחה נפקא ליה מקרא אחרינא: (ד) ולדעת שאר הפוסקים כדכתב המתרגם דבא כתוב זה לאסור עבד לישראלית: (ה) ולא יהיה קדש מבני ישראל לאסור שפחה לישראלי ולדעת רמב״ם בא לאסור בכלל לאו על המשכב זכור: (ו) אל תחלל את בתך להזנותה פירשו בספרי שלא ימסרנה לאדם בלא קדושין ובלא כתובה