ספר חרדים קטו

שדך לא תזרע כלאים ולמדו מפי דשמועה מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמתך אפי' בחוצה לארץ שהרי זה אינו תלוי בקרקע אף הרכבה אפילו בחוץ לארץ אסורה והמרכיב מין אילן על מין אילן אחר אפילו בחוצה לארץ לוקה וכן המרכיב ירק בירק או אילן בירק או ירק באילן לוקה ומיהו הפירות לא נאסרו ואפי' על הזורע ואפי' לומר לגוי שירכיב לישראל בכלאים אסור מתרי"ג וע"מ: (עט) שלא יקפוץ יד מליתן צדקה שנאמר לא תקפוץ ידך מתרי"ג: (פ פא) שלא להוסיף על המצות ולא לגרוע כגון תפילין שהם ארבעה בתים כקבלת רז"ל הוא עושה חמש או שלש וכן בשאר. מצות כיוצא בזה, מתרי"ג: (פב) שלא ללכת בחקות העכו"ם במלבושיהם ובמנהגיהם במעשה ודבור מלחשי האמורי שנאמר ובחוקותיהם לא תלכו אלא יהיו ישראל מובדלים מהם בכל שנאמר ואבדיל אתכם מן העמים ובתוספת' דמסכת שבת איתא מה היו דרכי האמורי סמ"ג ורבינו יונה, מתרי"ג: (פג פד) שלא לעבוד בבכור ושלא לגוזזו שנאמר לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז בכור צאנך וכל הבכורות של שור וכבש ועז אסורין בגיזה ועבודה אפי' לאחר שנפל בהם מום ומה שנגזזו מהם אפי' אחר ששחטו על ידי שנפל בהם מום אסור בהנאה וכל שיש שותפות לגוי בין בבכור ובין באמו אפי' אוזן אחת פטור מן הבכורה ובכור נוהג בזמן הזה בין בארץ בין בחוצה לארץ מתרי"ג: (פה) שלא יכתוב איש בשריטה על בשרו ויקעקע השריטה בצבע שנאמר וכתיבת קעקע לא תתנו בבשרכם מתרי"ג: (פו) שלא ישרוט אדם בבשרו על מת שנאמר ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם מתרי"ג: (פז) לא תתגודדו היינו שריטה על מת ובכלל לאו זה שלא להתגודד לע"א כדכתיב בהו ויתגודדו כמשפטם אלא ש שעל מת בין ביד בין בכלי חייב מלקות ולע"א דוקא בכלי לוקה דכתיב בהו בחרבות וביד אסור ולא לקי, ע"מ: (פח) בכלל לאו זה בפרקא קמא דיבמות דרשו שבא להזהיר לא תעשה אגודות אגודות שלא יהיו ב' בתי דינין בעיר אחת אחד נוהג מנהג אחד ואחד נוהג מנהג אחר