ספר חרדים קיד

חלק על רבינו אפרים ושדעתו כדעת הרא"ש דאין איסור אלא בקשורין ועושין מלאכה אחת יחדיו נמצאו כאן ארבע דעות של הרא"ש ואבי העזרי לקולא דתרתי בעינן כמשמעות הפסוק קשורין ועושין מלאכה אחת יחדיו וה"ר אפרים לחומרא דלא בעינן אפילו חדא והרמב״ם ורבינו יונה סברא אמצעית דחדא בעינן לאיסורא אך בזה חלקו דהרמב"ם סבר כשהמלאכ' אחת בשני מינין יחדיו היא האסורה אף בלי קשירה ולרבינו יונה כיון דמנהיגן קשורין אסור אפי' בלי מלאכה והמחמי' תבא עליו ברכה ושמעתי מחכם א' שראה שהרב הגדול בדורו מהור"ר יוסף קארו זלה"ה שפעם א' היה בכפר וראה יהודי מושך ברסן הסוס ואחורי הסוס חמור קשור בחבל במרדעת הסוס וקרא וגער ונזף ביהודי עד שהתיר חבל החמור מעל הסוס והורה לו שימשוך או ינהיג שניהם בלי קשירה כדעת רבינו יונה וגם כדעת הרמב"ם כיון דלא היו נושאין משא אחד בין שניהם ודעת כל הפוסקים דשור וחמור דכתב רחמנא לאו דוקא אלא ה"ה לכל שני מינין אפי' שניהם טמאין או טהורין דין תורה דלוקה אבל רמב"ם לבדו כתב דאין אסור מן התורה רק במין אחד טמא ואחד טהור דומיא דשור וחמור אבל שניהם טמאין או טהורין אין אסור אלא מדברי סופרים ומכין אותו מכת מרדות ואדם עם בהמה מותר לעשות מלאכה א' יחד אפי' קשורין: אדם יושב על עגלה ואחד מנהיג והעגלה הולכת על שני מיני בהמות שניהם לוקין מפני שישיבתו בעגלה גורמת לבהמות לילך הרי"ף והרמב"ם והרא״ש כתב רבינו יונה דכיון דהמנהיג שני מיני בהמה אפי' בקול אסור לכך אסור לפרוס שלום לעכו"ם המנהיג בכלאים שפעמים ממהרות הבהמות ללכת מחמת הקול, ושתי פרידות זו בת סוס וזו בת חמורה שני מינים הם ואסור להנהיגן יחד ואסור להנהיג הפרד עם הסוס או עם החמור עכ"ל, מתרי"ג: (עו) שלא להרביע בהמה או חיה או עוף מין בשאינו מינו שנאמר בהמתך לא תרביע כלאים ולמדו מפי השמועה דה"ה לחיה ולעוף מתרי"ג: (עז עח) סיפא דקרא