ספר חרדים קי

מיתתי וגם אין לי חלק לעוה"ב ומיד פרחה נשמתו, ע"מ: (מג) לא תסיג גבול רעך להרחיב תחומך וליכנס בתחום חבירך אפי' אצבע והמשנה סימן הגבול וקובעו בקרקע חבירו ואומר עד כאן תחום שלי אם בחזקה עשה עבר על לאו דלא תגזול ואם בסתר עבר על לא תגנוב ותוס' לאו בארץ ישראל לא תסיג גבול דסיפיה אשר גבלו ראשונים בנחלתך, ממנין תרי"ג: (מד) שלא למחוק את ה' שנא' ואבדת את שמם לא תעשו כן לה' אלהיכם ממנין תרי"ג: (מה) שלא להשחית עץ מאכל שנא' לא תשחית את עצה ובכלל לאו זה שיחוס אדם על ממונו ולא יפזר לריק אפי' שוה פרוטה, ממנין תרי"ג: (מו) שלא לבשל בשר בחלב אפי' אינו רוצה לאוכלו אלא להאכילו לנכרים או לדבר אחר שנא' לא תבשל גדי בחלב אמו ויתור הלאוין שנכפלו בתורה בזה לאסור אכילה והנאה כדכתבינן לעיל ממנין תרי"ג: (מז) שלא להטיל מום בבכור תם שנא' כל מום לא יהיה בו למדו מפי הקבלה לא יהיה בו, מתרי"ג: (מח) כתב ספר החינוך אמרו במס' סנהדרין דאם אדם ראה או שמע שישראל בסכנה כגון שטובע בנהר או כל מין סכנה או לסטים באין עליו חייב להשתדל על הצלתו בכל כחו וגם אם הוא לא יכול חייב לשכור אחרים להצילו וכן אם היה חולה חייב להשתדל על רפואתו והמתרשל הרי זה שופך דמים ועליו נאמר לא תעמוד על דם רעך. מתרי"ג: (מט) לא תקח שוחד ואפי' לדון דין אמת ואפי' שוחד דברים אסור ואם דבר לו דברי חנופה ימנע עצמו מלדונו ומייתי בגמ' מעשה באחד שהעביר נוצה של עוף מעל הדיין ואמר לו הדיין אני פסול לך לדון וכן מעשה בא שכסה רוק לפני הדיין ואמר לו הדיין אני פסול לך לדון. ממנין תרי"ג: (נ) כתיב בהרוגי ב"ד לא תלין נבלתו וגו' כי קבור תקברנו ביום ההוא למדו מפי השמועה דלאו דוקא בהרוג אלא הוא הדין לכל המתי' אבל מותר להלין אותו לכבודו. מתרי"ג: (נא גב) שלא לעשות מעשה אוב וידעוני שנאמר אל האובות ואל הידעונים. מתרי"ג: (נג) שלא להעביר מזרעו למולך שנאמר ומזרעך לא תתן להעביר