ספר חרדים קט

ביום או כלי הלילה בלילה עובר בלא תעשה שנאמר לא תשכב בעבוטו ממנין תרי"ג: (לח) אלמנה אפילו היא עשירה אין לוקחין ממנה משכון לא בשעת הלואה ולא ע"פ ב"ד שנא' ולא תחבול בגד אלמנה ואם חבל מחזירין ממנו בעל כרחו ואם תודה תשלם ואם תכפור תשבע אבד המשכן או נשרף קודם שהחזירו לה לוקה ממנין תרי"ג: (לט) וכן המלוה את חבירו בין שהלוהו על המשכון בין משכנו אחר הלואה אפי' ע"פ ב"ד לא יחבול כלים שעושין בהם אוכל נפש שנא' לא יחבול רחיים ורכב. מתרי"ג: (מ) וחייב על הרחיים בפני עצמה ועל הרכב בפ"ע ואע"פ שאין מלאכת הטחינה נעשית אלא בחבור שניהם יחדיו ולכך נמנין שני לאוין ממנין תרי"ג כדכתב סמ"ג ובכלל רחיים ורכב כל כלי אוכל נפש כגון כלי הלישה או הבישול או סכין של שחיטה וכיוצא בהם ואם חבל מחזירין ממנו בעל כרחו ואם אבד או נשרף קודם שיחזיר לוקה על כל כלי וכלי רמב"ם פ"ג דהלכות מלוה ולוה והראב"ד השיגו דלא מקרי חובל המלוה על המשכון ובין באלמנה ובין בכלים שעושין בהן אוכל נפש אין אסור למשכן אותו אלא דווקא שלא בשעת הלואה מתרי"ג: (מא מב) לא יחבול רחיים ורכב כי נפש הוא חובל תרגום ירושלמי לא תהון אסיר חתנין וכלתין וזו קבלה למשה מסיני וזה טעם סמיכות הפסוק לדלעיל מניה דכתיב כי יקח איש אשה חדשה ושמח את אשתו אשר לקח דהיינו מצות עונה כדכתיבנא לעיל וסמך לו לא יחבול רחיים ורכב זו אזהרה שלא ימנע אחר עונתן לא יקשור הרחיים שהוא רמז לאשה ולא הרכב שהוא רמז לאיש ואשכחן לשון טחינה באשה שנא' תטחן לאחר אשתו ועון פלילי הוא זה והרשע העושה זה אין לו כפרה עולמית ואין לו חלק לעוה"ב כדמסיים בפסוק זה התרגום ירושלמי ושמעתי מפי החכם ר' עובדיה בנו של ר' זכריה שמעשה היה באדם אחד שקשר יהודי א' ונכרת בתוך שנתו ולא היה אדם יודע רק הרשע הגיד בשעת מיתתו אני קשרתי את פלוני החתן והנה לפני מלאך המות וחרבו שלופה בידו אומר לי שהעון הזה גרם