ספר חרדים קז

ע״מ: (כ) אסור לגנוב דעת הבריות יאפי' דעת הגוים ואפי בדברים ולפי שגנב אבשלום ג' לבכות לב אביו ולב ב"ד ולב כל ישראל נתקעו בו שלשה שבטים שנא' ויקח ג' שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום וגונב דעת הבריות נקרא גנב שנא' ויגנוב אבשלום את לב אנשי ישראל, היה יודע שיש בממכרו מום יודיעו ללוקח אין מפרכסין כלים ישנים כדי שיראו כחדשים אין נופחין את הקרביים ולא שורין את הבשר במים לפי שמלבן והכחוש נראה שמן אין מוכרין בשר נבילה בכלל שחוטה אע"פ שהנבלה אצלו כשחוטה מותר לבור את הגריסין אבל לא על פי המגורה שאינו אלא כגונב את העין שידמה ללוקח שהכל הוא ברור לא ירבה לאדם בתקרובת כשיודע שאינו מקבל, לא יסרב בו לאכול כשיודע שאינו אוכל וכן כל כיוצא בזה, ע"מ: (כא) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו זו אונאת ממון וגר בכלל עמיתך הוא' מתרי"ג: (כב) והוסיף בגר שנתגייר לאו שנא' לא תלחצנו זו אונאת ממון, מתרי"ג: (כג) כתיב גבי אבידה לא תוכל להתעלם הוזהרנו בזה שלא להתרשל בהצלת ממון חבירו בין מטלטלי בין קרקע כמו שאמרו ז"ל כן תעשה לכל אבידת אחיך לרבות אבידת קרקעות כגון אם היו מים שוטפים ובאין שם חייב לגדור בפניהם מתרי"ג: (כד) מק"ו אנו למדין מזה שהוזהרנו להשתדל בהצלת חברינו עצמם ולשית עצות לעזרתם בעת צרתם וטוב ונכון מאוד להיות בכל עיר ועיר מתנדבים בעם מהמשכולים להיות נכונים ומזומנים לכל דבר הצלה בהיות איש או אשה מישראל שרוים בצער רבינו יונה ע"מ: (כה) שלא להלוות ישראל ברבית דכתיב את כספך לא תתן לו בנשך מתרי"ג: (כו) וכן הלוה מוזהר שלא ללות ברבית דכתיב לא תשיך לאחיך קרי ביה לא תנשך מתרי"ג: (כז) שכיר יום גובה כל הלילה עברה הלילה ולא פרעו עובר משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר, מתרי"ג: (כח) שכיר לילה גובה כל היום עבר היום ולא פרעו עובר משום ביומו תתן שכרו ומשום ולא תבא עליו השמש ושכיר שעות ביום גובה כל