סדר עולם רבה יב

פרק יב

יהושע פרנס את ישראל עשרים ושמנה שנה, ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון וגו', ויקברו אותו וגו' (יהושע כ״ד:כ״ט), בו בפרק מת אלעזר, שנאמר ואלעזר בן אהרן מת וגו' (שם כד לג), ויעבד ישראל את ה' וגו' אשר האריכו ימים (שם כד לא), ימים האריכו ולא שנים, ואחריו עתניאל בן קנז ארבעים שנה, צא מהן שני שעבוד של כושן רשעתים שמנה שנים, בימי כושן רשעתים, היה פסלו של מיכה, שנאמר ויקימו להם בני דן את הפסל וגו' (שופטים יח ל), ובימיו היתה פילגש בגבעה, ויקם וילך ויבא עד נכח וגו', ויאמר אליו אדניו וגו' (שם יט), ואחריו אהוד בן גרא שמנים שנה, יצא מהם שני שעבוד עגלון מלך מואב שמנה עשרה שנה, בימיו היה שמגר בן ענת, בסוף ימיו, אותו הפרק בימי עגלון היה ויהי בימי שפט השפטים וגו', ושם האיש אלימלך וגו', וימת אלימלך וגו' (רות א׳:א׳), ואומר אל בנתי וגו' (שם א יג), ואומר בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם (שופטים ב טו). נחשון בן עמינדב מת בשנה השנית לצאת בני ישראל מארץ מצרים. שלמון היה מבאי הארץ, ומת אחר יהושע, וגם כל הדור ההוא, ואלימלך אחיו של שלמון היה, אחריו דבורה וברק בן אבינעם ארבעים שנה, צא מהן שני שעבוד ליבין וסיסרא כ' שנים, ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה' (וימכרם) [ויתנם] ה' ביד מדין שבע שנים (שם ו א), וארבעים שנה של גדעון ושבע שני מדין לא עלו מתוכן, וישר אבימלך על ישראל וגו' (שם ט כב), ויקם אחרי אבימלך וגו', וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה (שם י), אחריו יאיר הגלעדי שתים ועשרים שנה, צא מהן שנה אחת שעלתה לזה ולזה, ויסיפו בני ישראל וגו', ויחר אף ה' בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון, וירעצו וירצצו את [בני] ישראל וגו' שמנה עשרה שנה (שם), עד השנה השנית ליפתח, ובשנה השנית ליפתח אמר למלך בני עמון, בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים וגו' שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא (שם יא כו), עשה יפתח ו' שנים, אבצן מבית לחם ז' שנים, צא מהן שנה אחת שעלתה לזה ולזה, (ויעשו) [ויסיפו] בני ישראל [לעשות] הרע בעיני ה' (וימכרם) [ויתנם ה'] ביד פלשתים ארבעים שנה (שם יג א), עשרים שנה בימי יפתח, ועשרים בימי שמשון: