גר"א על סדר עולם רבה יב:ב

יהושע כו' צא מהן שני שעבוד של כושן רשעתים, אע"ג דכתיב ותשקט הארץ ארבעים שנה, לא קאי על הארבעים, אל ה"פ מן המעשה, דהיינו משהתחיל כושן לשעבד עמהן היה ארבעים שנה, ומהן היה השקטה, אבל לא כל הארבעים שנה היה ההשקטה, וכן בכולם חוץ מגדעון:

שנאמר ויקימו להם כו', פירוש שבאותו זמן לא נטלו עדיין בני דן חלקם, נמצא שהיה תיכף אחר מות יהושע, ואותו זמן היה שעבוד כושן רשעתים:

ויאמר אליו אדניו, פירוש שהרי עדיין לא נכבשה ירושלם, שאם היה נכבש למה לא נכנסו לשם, ותיכף אחר מותו נכבשה, ע"כ צ"ל שתיכף אחר מות יהושע היה מעשה פילגש בגבעה:

בכל אשר יצאו, פירוש דהיינו באותן אנשים אשר יצאו מא"י לח"ל היתה בה יד ה' וזה אלימלך:

נחשון בן עמינדב מת בשנה השנית, כי לא הזכיר אותו אלא במסע ראשונה, ובמסע שניה לא הוזכר, אלא מת בקברות התאוה, כי היה מהקצינים שבמחנה:

שלמון היה מבאי הארץ, כי בנו של נחשון היה:

וישר אבימלך על ישראל שלש שנים אבצן מבית לחם ז' שנים אילון הזבולני עשר שנים עבדון בן הלל ח' צא מהן, כצ"ל, פירוש מכולן תחסר שנה אחת לוה ולוה:

עשרים שנה מימי יפתח, כצ"ל, והיו כולם שנים שלמות, וכן של שמשון היו שלמות: