סדר ברכות נג

לגוי ואף על פי שסוד העיבור סובל פירושים רבים כגון שתתעבר נפש האדם וכמה פעמים יבא לעולם לשלם הכריתות שעשה ועבר עליהן וכהנה פירושים רבות אינו יוצא מידי פשוטו

מה מאד צריך האדם ליזהר בברכת התורה וידקדק בה יותר הן ביום הן בלילה בשעה שצריך לברך וכל מי שאין זהיר בברכת התורה אמרו חכמינו ז"ל הויין לו בנים שאינן מהוגנים לפי שלא התפלל עליהן כמו שמפורש בברכת התורה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ולומדי תורתיך ולכך מודדין לו כמדה זו חס ושלום וכשהוא מתפלל ברכת התורה בכוונה ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל דהיינו מפי זרעך ומפי זרע זרעך כמו שאמר רבי יוחנן כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו שוב אין התורה פוסקת מזרעו שנאמר לא ימושו מפיך וכתב הרא"ש ז"ל אסמכתא אחרת שנאמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך בהנחל עליון גוים ומובן כשאתה שואל בתורה אביך וזקניך אז היא לנחלה ולירושה שאין לה הפסק וזהו החוט המשולש וכו' ופירשו התוספות במסכת כתובות פרק אף על פי בהיותם שלשתם בחיים ולומדים תורה לשמה והא דכתיב שאל אביך ויגדך וגבי זקניך ויאמרו לך לפי שדרך האב ללמוד עם בנו בכעס ואביו הזקן מלמד עמו בנחת ובסבר פנים יפות כי המלמד מפי אביו או מפי רבו כאלו למדו מפי הקדוש ברוך הוא ומפי משה רבינו עליו השלום וזהו. ברוך אתה ד' המלמד מד תורה לעמו ישראל

המהרהר בדברי תורה אין צריך לברך כי הרהור אין כדבור להצריך ברכה כן כתב בעל האגור ז"ל ומהר"י מולין ז"ל ומכל מקום יסיח האדם דעתו כשהוא בבית הכסא לאיזה חשבון או להרהר בעסקי דעלמא כדי שלא יהרהר בדברי תורה בבית הכסא, מי שיש לו עתים קבועים לתורה אחר תפלת שחרית מיד אחר ביאתו מבית הכנסת בלתי הפסק ברכת אהבה פוטרתו ואם מפסיק בדברים אחרים צריך לחזור ולברך ברכת התורה ומברכין ברכת התורה בין למקרא בין למשנה בין לתלמוד בין למדרש. הכותב בדברי תורה אף על פי שאינו קורא צריך לברך

הפסיק מללמוד והלך לעסקיו כיון שדעתו לחזור וללמוד לא הוי הפסק וה"ה שינת עראי ומרחץ דלא הוי הפסק

שינת קבע על מטתו ביום יש אומרים הוי הפסק ויש אומרים