סדר ברכות מה

שהוא הכלל אבל החקים והמשפטים לישראל אלו רזי דאוריתא וסתרי אורייתא דאין מגלין אלא למאן דהוא בדרגא עילאה ומה לישראל כך לשאר עממין עאכ"ו דכתיב וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל ולא לפני שאר עמין וכן כתיב דבר אל בני ישראל, ואל בני ישראל תדבר וכהנה רבות ונוחין אבהון דעלמא אינון הלל ושמאי דהכי אמרו לאונקלוס ולא אודיעו ליה מלה דאורייתא עד דאתגזר ולזה כתיב ומשפטים בל ידעום רצה לומר התורה שהיא מתחלת בב' ומסיימת בלמ"ד ב"ל בגי' טוביה זהו משה רע"ה לא הודיע התורה הקדושה אלא לעדת מי מנה

ספר הזוהר פרשת קדושים לא תעשה עול במשפט זהו דינא בצדק תשפוט עמיתך זהו רחמים רצה לומר שהא ביד הדיין ורחמים כאשר יראה להיכן הדין נוטה ולא תהדר פני גדול ולא תשא פני דל והקב"ה שויה כורסיה בשעה שהדיינים יושבים שם כסאו של הקב"ה שהוא צדק ומשפט כמו שכתוב צדק ומשפט מכון כסאך ואי פגים הדיין חד מנייהו פגים כורסיה דמלכא והקב"ה סליק מבינייהו דכתיב עתה אקום אמר ד' באתי בהעראה מועטת והמבין יבין כי צורך שעה הוא במקצת אתרוותא והמאמין יאמין

ראיתי דמעת העשוקים מיד עושקיהם ואין להם מנחם כי הוא פסידא דלא הדר ואם יתן כל הון ביתו בוז יבוזו מה שמקצת מן המלמדים שואפים וצמים ומרבים בתלמידים כדי לאסוף ממון הרבה כפי צרכו עד שאין לו עת וזמן פנוי לאכול ולשתות ובאותו עת ושעה שהוא לומד עם אחד מן הנערים הוא גם כן זמן אכילתו ותורא מדישה לאכול כמו שכתוב הלך ילך ובכה נושא משך הזרע רצה לומר השור הזה כשהוא נושא הזרע שהוא התבואה הוא בוכה לפי שידע שאין מאכילין אותו מזה בא יבא ברנה נושא אלומותיו כשהוא נושא האלומות רצה לומר התבן הוא בא ברנה לפי שהוא מאכלו. והוא מעוות שלא יכול לתקן שכמעט הוא צער בעלי חיים מה שהוא אוכל ושותה ותלמידיו גם כן רעבים וצמאים ותאבים וגם הוא עושה מלאכת ד' רמיה ועובר על לפני עור לא תתן מכשול שאין מאזין ומקשיב לקול הנער באשר הוא שם ודומה למשא ומריבות ויזהרו בזה וכיוצא בזה יודעי' העתים בדת התורה מה לעשות זרוק מרה בתלמידים ואל יוסף להכות מכה רבה כי חושך שבטו שונא בנו ושפטו משפט צדק בכל שבט ושבט לאיים עליו והביט אל נחש