סדר ברכות מד

ראשו ורובו במה שמכסה בראשו רצה לומר בתחלת ימיו כן יהיה רובו רוב שנותיו חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנו

כי שכיבנא ואתינא לעלמא דאתא במלאת ספקי האלוף הגאון מה"רר מאיר מפדוא ז"ל נפיק לוותי כי הרבה פעמים נלחמתי מלחמת ד' במה שכתב סימן פירוש שלא לעשות סחורה ביין נסך ובקושי התירו לטול בחובו משום שהוא כמציל מידם וגם הפליא עצה הגדיל תושיה הרשב"א בתורת הבית הארוך ומביא דבורי רשב"ם בשם רש"י ז"ל וזיל סוף דבריו וכבר נהגו אסור בכל הארצות האלה ואפילו בהנאה וכו' ומהר"ם כתב דאפילו במרתף של ישראל יש אסור לשום בו גוי יין נסך ועוד כתב הרשב"א בתשובה שאסור לישראל להיות מתורגמן למכור סתם יינם ואפילו שכרו הגוי לישראל סתם להיות מתורגמן שלו אסור להיות מתורגמן ביין נסך ואמרינן ליה לנזירא סחור סחור ולכרמא לא תקרב כדי שלא תהא מסולק תשובת הגאון מהר"ם מפדואה תנצב"ה מבינינו כי הלכתא כרבי מאיר ויש לחוש שמא יבקע ויהא פרוץ מרובה דאם לא כן מה הועילו חכמים בתקנתם ויש לחוש שיאמר כשם שלא חייבתי על הנגיעה כן לא חייבתי על השתייה כי יתן בכוס ובכיס עינו ועינו כעין הבדולח ושטו העם ולקטו שהולכין אחר תאות הושט ואמת קנה ואל תמכור כי מן תאות הושט נעשה שטו ועתה אלקים כאשר עמדת לימין אביון להושיעו משופטי נפשו כן תאזרהו חיל לעצור כח להשלים דברו הטוב אשר דבר בזה ובכיוצא בזה ואהבי וסמכי ידי יהיו כצאת השמש בגבורתו דשנים ורעננים יהיו להגיד כי ישר ד' יתברך שמו לעולם

מה שאין מברכין שהחינו אבשר ודגים אף על פי שלא אכלן ימים ושנים אפשר הואיל והם מצוים בכל עת ואף על פי שהוא לא אכלן הם בנמצאים אצל כל אדם וגם עיקר אכילתו דוקא תוך הסעודה ואין הרבה בני אדם שייכים בברכה זו לכן גם מי שלא אכלן זמן רב אין מברך

ספר הזהר פרשת אחרי מות פתח דבי שמעון גבי פסח כתיב זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו וכתיב וכל ערל לא יאכל בו תושב ושכיר לא יאכל בו ומה פיסחא דאותו בישרא למיכל על דאתרמיזי במלה קדישא אסור לכל הני למיכל ולמיהב להו למיכל עד דאתגזרו אורייתא דהיא קדש קדשים דקשרא שמא עלאה דקב"ה על אחת כמה וכמה דאסור למסור לגוי וכתיב מגיד דבריו ליעקב