סדר ברכות מג

על מצות לא תעשה ומפרשים שעיקר משמעות הברכה שצונו שלא ליקח מן העריות אלא אשה כשרה והגונה לקיים מצות פריה ורביה וא"כ מברך על מצות עשה

מנהג טוב שהחתן יתפלל תפלת מנחה ותפלת תענית קודם שיכנס לחופה ואז בהיתר שותה כוס של ברכה

הבא לקבוע מזוזה ונותנה בשפופרת של קנה או של נוצה או בשאר דברים שנשמרת יפה ויקבענה במקומה וקודם שיכסנה יברך: : ברך אתה ד' אלהינו הינו מלך העולם עוללם א אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה

ובמה שמדקדקין לתן המזוזה באלכסון יוצאין כל הדיעות דעת רש"י ודעת רבינו תם על כן גם מי שמדקדק במעשיו ביותר ומהדר אחר ב' זוגי תפילין כדי לצאת כל הדעות אין מהדר אחר ב' מזוזות כדעת רש"י ורבינו תם ז"ל שיוצא בזה מה שמניח המזוזה באלכסון. מצינו בתלמוד ירושלמי (פאה פ"א) ארטבון שלח לרבינו הקדוש חד מרגלי טבא אטימיטין וחזר רבי ושלח ליה מזוזה אמר ליה אנא שלחתי לך מילתא דלית בי' טימי ואתה שלחת לי מלתא דלא שוי פולר חד וסוף הדבר שהחזיר לו כמה תשובות והאחת שהמזוזה משמרו וגדול מתנתו יותר ממה שהוא שגר לו ונתפייס ובכל זאת לא יהא כוונת המקיימה אלא לקיים מצות הבורא יתברך שציונו עלי' ולא להנאתו ולטובתו אלא לשם מצות הבורא יתברך ולבסוף הכבוד לבא מעצמו ספר הזוהר פ' ואתחנן דף קכ"ז ע"ב בשעתא דבר נש קם בצפרא וציצית בבגדו ותפילין בראשו ובזרועו ונפקא מפתחא ביתו וערע במזוזה ביתו רשימא דשמא קדישא בתרע דביתיה ארבע מלאכין קדישין מזדווגין שמה ונפקין עמיה מתרע ביתיה ואוזפי ליה לבי כנשתא ומכריזין קמיה הבו יקרא לדיוקנא דמלכא קדישא הבו יקרא לברא דמלכא ואכריז ואמר ישראל אשר בך אתפאר ומאן דעייל לביה כנישתא כד נפיק מתרעיה ולא תפילין בראשו וציצית בלבושיה ואומר אשתחוה אל היכל קדשך ביראתיך הקב"ה אמר אן הוא מוראי הא סהדתא דשיקרא, מכאן תבין כח המזוזה מה גדול כחה וגם שצריך לצאת מפתח ביתו במקום שאפשר שאין גוים בתוכינו בטלית על ראשו ותפילין בזרועו ואם לא לפחות יהא ארבע כנפות תחת בגדיו ותפילין בראשו וכן אני נוהג על פי המאמר הזה

קטן היודע להתעטף אביו קונה לו טלית כדי לחנכו במצות וכו' ס"ה פרשת פנחס לכך נתנו חכמים ז"ל שיעור לטלית כדי שיכסה הקטן