סדר ברכות מב

מעוות שאינו יכול לתקן בפרט כשהוא חוץ לתחום העיר שאז גדול העיר אינו יכול להוציאו וכן יזהר כל יושבי ישוב לערב ערובי חצרות ביחד אפילו כשהם דרים בבית אחד דבלא זה אוסרין זה על זה באתי באזהרה כל מה שנראה התיר גמור בעיני העבד

המל מברך ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה

ומברך קודם שיחתך ומנהג לכסות הערלה בשעת הברכה ואם לבו נקפה ובהול מוטב שיגלה מיד ויברך ואבי הבן מברך בין חתיכת הערלה לפריעה קודם הפריעה ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו דנקרא שפיר עובר לעשייתן דמל ולא פרע כאלו לא מל ובארץ ישראל תוב"ב מברך האב שהחינו על המילה בין שהוא מל בעצמו בין אינש אחרינא ונוסח האמיתי שיאמר הקהל כשם שהכנסתו לברית כן תכניסו לתורה ולחופה ולמעשים טובים ובים לפי שהאב מצווה על בנו למולו וללמדו תורה ומתפללין עליו כשם שהתחיל לקיים מצות מילה יקיים גם כן מצות תורה וחופה ומעשים טובים ויזהרו העם לענות אמן אחר ברכת המוהל והאב ומקדימין חופה קודם למעשים טובים שאין עונשין מן השמים עד אחר חופה דחופה זמנה לשמונה עשר ועונש בית דין של מעלה לעשרים, ואם מילה בשבת מיד אחר המילה יסור מידם כל צרכי מילה דאז חשובים מוקצה ואפילה האיזמל לא יקח המוהל

כתב הרא"ש לא מצינו שום ברכה שמברכין שלא הוזכרה במשנה או בתוספתא או בגמרא כי אחר סדור רב אשי ורבינא לא נתחדשה שום ברכה ויש לעיין ולדקדק בהרבה תחנות ותפלות שסדרו האחרונים ומסיימין בברכה

כל המקדש בין על ידי עצמו בין על ידי שליח מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות ואסור לנו הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה וקדושין ורצה לומר הנשואות לנו ולא נשואות דעלמא כך קבלתי וכך מצאתי - חופה הוא לשון כסוי לפי שחופה אותה בטלית כדאמרינן בפרק קמא דמסכת קידושין לא יכול למכרה בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה לשם נשואין שוב אין יכול למכרה וכן כתיב גבי רות ופרשת כנפיך על אמתיך: הקשו הפוסקים מה שמברכין על לאו על העריות ולא מצינו הרבה כזה שמברך