סדר ברכות לז

נתבקשנו להודיע בין ערך תפלה כי אינו דומה מי שיודע לכוין התפלה כראוי שמפיק ברכהון מאתר דמחשבה ונפקין מכל גיזעין ומכל שרשין באורח משור כדקא יאות עד דמתברכין עילאין ותתאין ושמא עלאי קדישא מתברך על ידיהין וקרוב להם בכל אשר יקראו לשמוע אל רנתם ואל תפלתם בכל עת צרה וצוקה מה שאין כן באותן שאין יודעין לכוין אע"פ שמתפללין בכוונה ורבים מעדת קדש עומדין בעת תפלתן כקורא איגרת בעלמא וכל שכן כשלומדין בהתורה הקדושה שאין דעתן בשעת הלמוד לשום שבח להשם ית' ויתעלה ובכל דרכיך דעיהו וכתוב גם כן שויתי ד' לנגדי תמיד, שאפילו בשעת הלמוד יאמץ פיו ולשונו ויעלה על לבו לשבח השם יתברך וגבורותיו כמו בשעה התפלה, והנה עתר ענן הקטורת עולה רב עד כי חדל לספור כי אין מספר כי הכל בכתב ה' השכיל במנין ובמשקל כאשר פירשו זקנינו דורשי רשומות בפרט בענין תפלת י"ח נמצא על פי הקבלה שלכל אות ואות בתפלת י"ח יש מלאך מיוחד לאותו אות ואם חסר אות אחת נמצא אותו מלאך נדחה ועומד החוצה ולכך טוב וישר לומר תפלת י"ח וכן ק"ש מתוך הספר שלא יחסר אות אחת ונמצא חסר מרמ"ח אותיות שבק"ש שהם כנגד רמ"ח אברים שבאדם וכהנה רבות שצריך אריכות רב מה שישים האדם על לבו בקר וערב וצהרים

בשחרית יכוין האדם כאלו הולך לב"ה של אברהם אבינו שתקן תפלת שחרית, במנחה יכוין האדם כאלו הולך לב"ה של יצחק שתקן תפלת מנחה בערבית יכוין האדם כאלו הולך לב"ה של יעקב שתקן תפלת ערבית, ובכל יומא דחול מלאך אתא לקבליה לקבל תפלתו של אדם וישם אליו לבו ומחשבתו ורוחו ונשמתו אליו יאסוף ואל ידבר שיחה בטילה בבית הכנסת וישים אזניו כאפרכסת לשמוע אל הרנה ואל התפלה ולענות אמן כראוי בכל כחו של אדם כי צריך לכוין איזה אמן משמש בלשון אמנה או בלשון שבועה, או בלשון קבלת דברים ולא יענה אמן חטופה ולא אמן קטופה ולא אמן יתומה וכו'. בברכת כהנים לא יענה אמן כששומע מפי הש"ץ אלא בזמן שהכהנים עולין לדוכן, פירש"י במסכת תענית (דף כ"ט ע"א) שהכהנים עומדים עלי' נקרא דוכן (ע"ש ונראה להמעתיק לעיין בתרגום שיר השירים ג' ז') ואז עונה אחריהם אמן וזהו העונה אמן בכל כחו קורעין לו גזר דינו רצה לומר בכל כחו של אמן אדם כזה נכנס לפני ולפנים תוך חצר הפנימי ובספר הזהר פרשת וילך דף ק"ל ע"ב מפורש שכר העונה