סדר ברכות יח

בעוד שהקליפה עליונה הירוקה עליהן מברכין עליהן שהכל. ויזהר כל אדם לברר הפרי הנקי ויפה שלא התליע לברך עליו משום זה אלי ואנוהו. ומי שרוצה לקלוף הפרי יקלוף ואחר כך יברך כדי שלא יפסוק בין ברכה לאכילה. כללא זה תקח להכיר ולדעת איזה פרי העץ או פרי האדמה. כל פרי שאם תטול עתה פירותיו ולשנה הבאה יחזור לעשות פירות הוא פירות האילן ואם יבש לשנה הבאה הוא פרי האדמה: פי' ברכה אחרונה

בורא נפשות רבות וחסרונם של נפשות רבות, גם כן ברא רצה לומר מה שצריכין בהכרח ויתברך שמו עילת העילות על כל שאר דברים שברא גם כן בעולם שלא היו הנפשות חסרים מהם כל כך, אם לא בראם שאינם אלא לתענוג בהם נפש כל חי' ברוך חי' העולמים

נמצא בסדר ברכת מהר"ם דף ה' ע"ב (בדפוס ריווא טרענטע) בשמים שחוקים שקורים נמ"ל ווער"ץ בורא פרי העץ וצ"ע לפי דעת שאר פוסקים. דין פירות הארץ

האוכל פירות הארץ ודגן שלוק כמות שהוא וכוסס חטה ועל כל אורז ודוחן שאינן מבושלים ועל בוסר שהוא פחות מפול לבן ועל צנון ועל עץ קנמון שהוא גדל בארץ כמו קנים ורגילין לאכול אותה ביבשין ועל לטוויר"ג או זנגבול"א רטיבה וכן על תותים הגדלים בסנה מברך לפניהם. ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם בורא פרי האדמה. דלא מקריא עץ אלא אילן שמוציא עליו מעציו אבל מה שמוציא עליו משרשיו לא מקרי עץ ולאחריהם מברכין בורא נפשות חוץ מעל אורז ודוחן מבושל שמברך לפניו בורא מיני מזונות

ורי"ץ מסתפק אם יש לברך אחר כסיסת חטה ברכה מעין שלש והמחמיר שלא לאכלן אלא בתוך הסעודה תבא עליו ברכה. וכן יזהר בהרבה דברים כל ירא שמים שמסופקין בברכותיהם שלא לאכלם אלא בתוך הסעודה בפרט במיני טיגון בשמן ודבש וכיוצא בזה וכן פשטיט"ה וקרעפל"ך, וגם בפת הבא בכיסנין איכא דיעות מחולקות לכך טוב וישר לכל ירא שמים שלא לאכלן אלא אם כן שבירך על שאר פת תחילה ולסלק עצמו מן הספק ולצאת כל הדעות אבל גדול הנהנה מיגיע כפו ובקי בחדרי התורה והוא גבור חיל ויודע דעת עליון לכוון הברכות