סדר ברכות יד

ומיהו נוהגין שיוצא בברכת המזון ברכה שאחר פירות שהוא על העץ כמו שאכתוב בסמוך אם ירצה השם

חמשת מינין הללו דלעיל הלש מהן עיסה לעשות מהן לחם והוא כשעור שלשה וארבעים בצים כמנין חלה מפריש ממנה כזית והוא כחצי ביצה תרנגולת ועושה ממנה עוגה כל השנה כולה דחלה קריא רחמנא והוא לשון עוגה ובשעה שמפריש החלה יברך ב רוך אתה ד' אלהינו מלך העולם להפריש להפריש חלה

כן המנהג שלנו ונקראת חלות האור שלדידן נשרפת ולא ניתן לכהן ויש ליזהר לשורפה בפני עצמה במקום שלא יגיע הנאה לישראל מזה

ויזהר כל אדם להזהיר בני ביתו שיהא העיסה שמפרישין ממנו חלה כשיעור שלשה וארבעים בצים דאפילו אם לש עיסה שאין בה כשיעור חלה וקודם אפייה תפחה ונתרבית שנראה כאלו יש בה כשיעור אפילו הכי פטורה מן החלה וכשמברך הוה ברכה לבטלה וצריך לעיין בזה היטב כי רבים מבני שוממה אין נזהרין בזה. ברכת היין

כמו שהוציאו חז"ל את ברכ' הפת מברכת בפ"ה מפני שנשתנה לעילוי כי בו קיום העולם שהוא זן וסועד את הלב ויחדו לו את ברכת המוציא וברכת המזון כן הוציאו את היין מברכת ב"פ העץ מפני שנשתנה לעילוי ומשמח אלהים ואנשים וזן וסועד כמו הפת ובין חי ובין מבושל הוא קובע ברכה לעצמו אפילו תוך הסעודה ומברך לפני': ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן

ויין זה פוטר כל מיני משקין הבאים בתוך הסעודה אפילו מברכה ראשונה חוץ מן היין שמביאין לפניו וסבר שהוא משובח מן הראשון שמברך הטוב והמטיב אפילו אין עוד לפניו מן היין הראשון ולאחריו על הגפן ועל פרי הגפן. וזה נוסחה

ברוך אתה ד' אלהינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת ל לאבותינו ל לאכול מפריה, ולשבוע מטובה רחם ד' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים