שדי חמד פאת השדה מערכת א צה

כנ"נ שמפורש הפכו שהרי דניאל ורבי ור"נ כולם לא נולדו בזמן החורבן שהרי ביום שמת ר"ע נולד רבי כמ"ש בקידושין ע"ב ב' ור"ע הי' אחר החורבן זמן הרבה שהי' בזמן בן כוזיבא שהי' נ"ב שנה אחר החורבן וכידוע וע"ע פירש"י מגלה ב' ע"א ד"ה בזמן הזה. ולכן ע"פ כ"ז דחה העובדא הנ"ל. ומ"ש שם אח"כ מי שאינו מאמין אינו מזיק פי' אינו מזיק לכללות האמונה אבל באמת חוטא הוא (ויעו' ב"ב ע"ה א' אלמלי לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה יעו"ש) ויעויין ברמב"ם ה' מלכים פי"א ופי"ב. כ"ז כתבתי להמליץ למי שחושב שהם דברי הרמב"ן אבל באמת יפה כתב כת"ר בשם יפה ללב שאינו דברי הרמב"ן אלא מאיזו תלמיד טועה וכו' ובעיקר הדברים יש לי ליישב בפשיטות הכל שכולם כל האמרים מתקיימים ואלו ואלו דא"ח רק שאין רצוני להאריך ולא נ"מ כ"כ. רק לפי שאנכי עני בדעת למורת רוחי היו הדברים האלה ובפרט בזה"ז אשר בעוה"ר נמצאו קטני האמונה אשר מזה ימצאו פתח ואם ניתן להם אצבע ימשכו עמו את כל היד לכן כתבתי מדי דברי בו ג"כ להמליץ בזה. וראוי להיות דברי מועטים לפני הדרת כבודו לכן קצרתי וידעתי שיש בדברי הנ"ל מה לפקפק ומה לתרץ ומה שכתבתי שיש לתרץ שיהיו כולם אחת בלא סתירה אזכיר רק בקיצור נמרץ. שמה שמוזכר בעובדא הנ"ל שרוח נשאו להילד פשוט מאד לענ"ד שפי' שנשאו למקום א' בעוה"ז אצל חכם בתורה וצדיק להתגדל שם שילמדוהו תורה ויחנכוהו מנעוריו להיות צדיק נשגב וגדול מאד בתורה שיהיה ראוי ומוכשר מה שבמקום אמו לא הי' מוכשר לזה וגם לפי שהכירו וידעו האיש לבל יתפרסם להעולם נלקח מיד משם למ"א יעו"ש במדרש ובאחרית ימיו כשלא זכו הדור נסתלק מן העולם (יעוי' מס' ד"א זוטא פ"א) ולפי שאמרו בגמרא דסנהדרין ל"ח ע"א שיש אופן א' שיהי' צדיק ונושע עני ורוכב על החמור וגם אמרו שם היום אם בקולי תשמעו ובאופן הנ"ל ראוי להיות רק א' מצדיקי הדור (היינו אם יזכו רק מעט) וצריך להיות בכל דור הא' הראוי אם יזכו הוא יהי' השליח ע"י אלי' ואם לא יזכו יהי' כשאר הצדיקים בלא הפרש ובמת ר"ל אחד צ"ל אחר בדור במקומו שיהי' ראוי ע"ד דאמרו בקידושין ע"ב וזרח השמש ובא השמש כו' יעו"ש ובדרך הזה הי' משוער אצלם בכל דור מי הוא ולכן אחר החורבן בית שני הי' מנחם עובדא הנ"ל ואחר אחרית ימיו הי' רבינו הקדוש ולכן בדורו אמרו וידעו שהוא המוכן ואחרי מות רבי הי' מי שדיבר עם ריב"ל בסנהדרין ואחריו בימי רב נחמן הי' ר"נ וכן הוא בכל דור ודור צ"ל אחד מוכשר שמא יזכו (ועפי"ז כתבו ג"כ תלמידי האר"י ז"ל שבימיו הי' האר"י ז"ל) וכ"ז הוא פשוט ובזה כל דברי חז"ל קיימים ולפי שיש עוד אופן בזכות גדול דעם ענני שמיא כבר אינש אתא וכמ"ש בסנהדרין צ"ח ע"א שם לכן אמרו על אופן זה בסנהדרין שם ל"ז ע"ב אם מן מיתה הוא דניאל איש חמודות יעו"ש והמחלוקת בענין שמו של משיח הוא פשוט דאלו ואלו דא"ח שהרי גם ביתרו מצאנו שהי' לו שבעה שמות יעויין פירש"י ריש יתרו. וכמ"ש במלאכים שנקראו על שם פעולתם והכל לפי האופן שתהי' זכות הדור ובאיזה סבה תהי' הגאולה בד"מ אם לא יזכו כ"כ רק תהי' מתנת חנם בחמלת ה' עליהם אז נקרא חנינא. ואם יהיה בזכות המתאבלים על ירושלים שהובטחו שיזכו לראות בנחמתה כמ"ש חז"ל כל המתאבל על ירושלים כו' בזה יהיה נקרא מנחם (ובסבלו עוונות הדור נקרא חיוורא דבי רבי כמ"ש בסנהדרין שם ל"ח ב') וכשתהיה הגאולה למען שמו ית' וכמ"ש ביחזקאל ל"ו ואחמול על שם קדשי וכו' וכמ"ש למעני למעני אעשה ישעי' מ"ח. אז נקרא על שם הקדוש ברוך הוא שעושה צדקה עם ישראל וזהו ה' צדקינו כמ"ש במדרש רבה שם ובבא בתרא ע"ה ב' ויעוי' סנהדרין ל"ח א' וינון שמו. פי' המפרשים והגאון מלבי"ם לשון נין ונכד היינו כשיהיה בזכות אבות וברית אבות שלא תמה לכן נקרא ינון (ויש לומר ג"כ שכשיהי' הדור צדיקים גמורים שהם נקראו על שם הקב"ה אז יהי' נקרא ה' צדקינו כמ"ש במדרש יכה שם אצל עובדא הנ"ל ויעוי' עוד בב"ב ע"ה ב') וכשיבא גם משה רבינו אתו נקרא שילה כמ"ש הגר"א ז"ל ששילה הוא גימטריא משה הוא יבא עם משיח וכגואל הראשון כן גואל האחרון יעוי' בס' אבן שלמה וכן יתפרשו יתר הדברים ובזה נבין אנחנו ג"כ כי דברי חז"ל צדקו יחדיו ובמדרש שם הוסיף חד מ"ד נהירא. היינו כמ"ש הגר"א ז"ל שם שגאולה עתידה תהי' בזכות אור התורה וכמ"ש ותורה אור השם יזכנו במהרה בימינו לנחמת ציון וירושלים ויחיש פדות עמו בחסד וברחמים. בכ"ז יצאתי מגדרי לדבר כאלה אחרי רואי בשם מלחמת חובה דברים שאינם ראויים להעלותם על ספר ואת כת"ר הרמה והנשאה הסליחה על מה שהארכתי בזה עכ"ד יצ"ו

שוב כתב לי מכתב שני ומפני טעמים שונים לא ניתן לדפוס

ע"א) אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן בנדפס במערכה זו אות ת"ב ציינתי לעיין באסיפת דינים מערכת ס"ת הנה ענין ההוא נדפס בס' שדי חמד בחלק דברי חכמים סי' קל"ה ויקר מקרה שנשמטו מסימן ההוא כמה סעיפים ומכללם הוא מה שכתוב בענין זה וצר לי מאד לא לבד על החסרון כי גם על מה שרשמתי באות ת"ב הנ"ל לעיין שם לענין אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן והיה כל מבקש ויבוקש ולא ימצא מי יודע מה יעלה על לבו והמתבונן היטב בדברי חכמים בד' קי"ט ע"ד (בד"ה ונראה דלענין) יבין שנשמטו דברים בנדפס שהרי כתבתי שם דגם המתיר למכור ס"ת לערכאות יודה לאסור למכור לבני מקרא וכו' שלשון זה מורה שכבר הוזכר בדברינו סברת הרב המתיר למכור לערכאות וגם הזכרתי הטעם דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן כמדבר על הידוע ואילו בנדפס אין רמז לזה מקודם לכן ובאמת במכתבי לרבני גאוני דורנו יצ"ו כששאלתי מהם חוות דעתם הודעתי הן כתיב ממה שכתוב בס' ישועות יעקב בענין מכירת ס"ת לערכאות (והן הן הדברים שנשמטו בדפוס) וכאשר מעיד על זה ידידי הגאון מוהרש"ל הכהן יצ"ו במכתבו המובא בנדפס בדף ק"ך ע"ד עי"ש אך לא כתבתי להרבנים דברי תשובתי כולה כמות שהיא בספרי (כאשר כתבתי להרב השואל) רק כתבתי להם תורף דברי תשובתי ביסודות אשר עליהן נסמכתי ורשמתי להם הספרים אשר ראיתי שדברו בזה והא גרמה לידידי הגאון מוהרש"ל יצ"ו בתשובתו אלי לתמוה מה איסור יש למכור ס"ת להקראים והלא הם מכבדים את התורה וכו' ככתב בדב"ק ובאמת בדברי תשובתי כבר כתבתי דאף אם מותר למכור מזוזה למי שאין לחוש בו לבזיון מכל מקום ס"ת שאני שיש בה חשש שנביא הס"ת לגניזה (עיין בתשובתי מד"ה ומכל מקום נראה וכו') ואיך שיהיה הנני נותן בזה את הכתוב בקונטריסי שם ככתבי וכלשוני מה שנשמט מהספר ונוגע לכללא דקמן והוא זה

ומצאתי בס' ישועות יעקב בתשו' נכד המחבר להלכות ס"ת שנשאל אם מותר למכור ס"ת לערכאות הקיר"ה ואעתיק תוד"ק לענין דינא והוא זה ריש תורה כתב דהיה נראה לאסור שהרי קיימא לן דלוקחין ספרים מהעכומ"ז בכדי דמיהם כדי לגונזן וכל שכן שיהא אסור למכור להם ודחה לזה דכיון דכל הטעם היא משום דלא לזלזלו בהם בערכאות בזמנינו דאנו רואים שמכבדין את התורה מותר למכור וכתב דהרב השואל רצה להביא ראיה מדהעתיקו התורה לתלמי המלך ואין לומר דשאני התם שהיה בלשון לע"ז דלגבי זלזול שמות הקדושים אין חילוק בין לשון הקודש לשאר לשונות וכו' אמנם יש לדחות שלא כתבו לשמן ולדעת רוב הפוסקים מותר למחוק שם שנכתב שלא לשם קדושה ומותר למחוק האזכרות שבהם ולכן לא חשו גם כן למסור לעכומ"ז אבל בספר תורה כשרה אין לנו להתיר ואחר שהאריך לפלפל בדין זה (דמחיקת שם שנכתב שלא בקדושה) כתב בד' כ"ב ע"ד (בד"ה והנה) שהרב השואל רצה לאסור מסירת ספר תורה כשרה ביד עכומ"ז מטעם אחר דכיון דקיימא לן ספר תורה שנמצא ביד עכומ"ז יגנז אם כן הרי גורם בזה פיסול לס"ת הכשרה דכשישתכח ממי קבלו ס"ת זו תהיה צריכה גניזה ופסול לקרות בה ונשא ונתן קצת לפקפק בזה ושוב כתב דאין טעם זה מספיק לאסור המסירה לערכאותיהם דבאמת דעת הרמב""ם ודעמיה דקורין בו ואף להפוסקים דיגנז טעמא דיגנז ולא אמרינן כיון דאין דרך עכומ"ז לכתוב יש לתלות טפי שישראל כתבו הוא משום כיון דאסור למכור ס"ת לעכומ"ז אם כן לא משכחת שיהיה ס"ת שכתב ישראל ביד עכומ"ז אם לא על ידי גזילה וזה לא שכיח יותר מזה שכתבו עכומ"ז וגם כיון שעל ידי גזילה באה לידו אסור