שדי חמד פאת השדה מערכת א צד

גדול יהיה כבוד הבית האחרון על השני אחרי שיהיה בית שלישי ב"ב והתשובה שכן נמצא בשפת קדשנו אחרון במקום השני גם כשיהיה שלישי בשמות ד' כבר כתובות בספר ימין צדקי לה"ה ריב"ל אשר השיב לאיש בער ועוד ביתר ביאור יעיין שם הקורא וירוה צמאונו עכ"ד יצ"ו וספר ימין צדקי שהזכיר שדבר בזה לא ראיתי ולא שמעתי ממנו בלתי היום ואולי הובאו שם דברי הרשב"א ותוספת יום טוב או גם דברי איזה רבנים שכתבתי ולא מצינא למימר ניתי ספר וניחזי כי אינו מצוי אצלי

אמנם ראיתי שם (בהפסגה הנ"ל) בצד 36 במאמר אשריך שזכית וכו' להרב מוהר"ר משולם זוסיא כהנא מעיר קאמניץ יצ"ו הן כל יקר ראתה עינו דברי הרב תוספות יום טוב דמסכת דמאי הנ"ל ודברי הזוהר הקדוש שבפרשת משפטים שהזכרתי בנדפס אך גם הוא יצ"ו לא ראה תשובת הרשב"א שבחלק ד' הנ"ל ושאר דברי הרבנים הנ"ל שבלי ספק אין מצוים אצלו ומנייהו דרבנן קדישי יצ"ו וממני הדל תסתיים שמעתתא ועי"ש מה שכתב בשם ס' צמח צדק להרב הצדיק מווישניצו באוסטרייך וגם ס' זה לא ראיתיו ועוד הביא בשם ספר אוצר השרשים וז"ל ויש אחרון שיש אחרון אחריו רוצה לומר שעניינו זמן רחוק בעתיד כמו למען תספרו לדור אחרון ואמר לדור אחרון ומסיים בהדיא בניכם אשר יקומו מאחריכם הרי לך פשוטו של מקרא כי אחרון אינו אחרון ממש וכו' עי"ש ועיין שם בצד 65 במאמר נתיב חכמים אות א' שהזכיר ששאלה זו (על בנין השלישי) נשאלה בזהר פרשת פנחס המוזכר למעלה וכתב ששוב יישב ר"א שאלה זו שהבית שני אחרון למעשה בשר ודם וכו' וישוב זה מפי אליהו זלט"ו נאמר שם כיע"יש ובספר שו"ת הד"ר ח"ב לידידי הגאבד"ק ניזנוב יצ"ו ראיתי בסימן כ"ט אות עט"ר בדף מ"ג ע"ד (בד"ה והנה) כי השבח השביח דברי הגה"ץ מדזיקוב ז"ל (על שאלת המין בפסוק גדול יהיה כבוד הבית האחרון וכו') דמצינו לאה וילדיה אחרונים ורחל ויוסף אחרונים הרי דגם הממוצע נקרא אחרון נגד הראשון וכו' עי"ש והאמת שהדברים נכונים נחמדים מזהב ופנינים אמנם חידוש הוא שנעלמה מעיניהם תשובת הרשב"א שהבאתי בראש אות זו ודברי רבינו התוספת יום טוב ושאר רבנים המובאים למעלה

ס"ז) אהל זרוק בנדפס אות רכ"ח הבאתי מה שכתב הרב שבות יעקב דמדאורייתא שמיה אהל ורק מדרבנן הוא דלא שמיה אהל ועמדתי ע"ד הרב מכתם לדוד עי"ש וידידי הגאון מוהר"ר שלום מרדכי הכהן אבד"ק ברעזיאן יצ"ו כתב לי בזה וז"ל באות רכ"ח העיר במ"ש במכתם לדוד להקל בענין האומברלא בשבת משום דאהל זרוק ל"ש אהל דלפמ"ש הרב"י דזהו רק מדרבנן אין להקל ובאמת יש לפקפק בלא"ה לפמ"ש הריטב"א בעירובין ל"א דדוקא כלים המקבלין דתליא בטלטול או עשוי לנחת לכן בזרוק לא שמי' אהל אבל פשוטי כ"ע גם בזרוק הוי אהל לחוץ בפני הטומאה עי"ש ואולי זהו כוונת רשב"א שבתוס' שם שכ' דדלתות ע"ג שוורים לכ"ע הוי אהל עי"ש וע"כ ה"נ בנ"ד אך בהח"ס שרמז רו"מ העיר דלגבי שבת אהל המטלטל ל"ש אהל דלא הוי דומיא דמשכן א"כ גם מה"ת הוי כן ויש לי סמוכין לסברתו מתוס' שבת צ"ד ועירובין צ"ז ע"ב גבי חי נושא א"ע וגם במפרק ודישה מצינו כן בתוס' שבת ע"ג ע"ב ד"ה מפרק אבל לעומת זה מצינו בתוס' שבת ק"ב ע"ב ד"ה כ"ש וכו' דהיכי דהוי מילי דסברא לא בעינן שיהי' דומיא דמשכן וע' שבת צ"ה גבי עציץ נקוב דאף דל"ה במשכן אפי"ה חייב כיון דהוי כמחובר וע' תוס' ב"ק ב' ע"א ומהרמ"ל דלחד גירסא במלאכה חשובה גם דלא הוי דומיא דמשכן הוי אב ולאידך גי' הוי תולדה ועתו"ס שבת ע"ה ע"א ד"ה שכן וכו' יעוי"ש בסוה"ד דאע"ג דל"ה במשכן ב' תפירות אפי"ה סברא הוא דבכך חשוב להיות תופר וה"נ י"ל בנ"ד עכ"ד יצ"ו

ס"ח) אין אדם דומה לחבירו בנדפס מערכה זו אות ר"ס רשמתי אם הוא כלל מוחלט או על הרוב עי"ש ועל זה כתב לי הגאון דברעזיאן מוהר"ר שלום מרדכי וז"ל באות ר"ס הביא מהנו"ב דגם באחד מני אלף אין אדם דומה לחבירו ואני תמהתי מאד על המחברים שהאריכו שם במעשה הנפלאה שאירע בפרעמישלא ולא הביאו מירושלמי פט"ו דיבמות ה"ד בסופה ולית כמן בר נש דמי' לר"א וכו' ועי"ש כמה עובדות ובפ"מ שם עכ"ד יצ"ו ודע שבנדפס נשמט בענין זה ונעתק לקמן באות ק"כ

ס"ט) אין זה אמת בנדפס מערכה זו אות אש"ל הבאתי דלומר בין אין קפידא כמ"ש בס' כל החיים וציינתי לעיין בבית חדש א"ח סי' ק"ב ס"ד (כונתי ששם כתב לשון זה על מה שהבינו מרן הב"י ורבו) ושהרב פרי חדש ביו"ד סי' ק' סק"ג כתב כן על דברי התוס' דמזה מוכח ודאי דאינו לשון זלזול ח"ו דחלילה לקדושים אשר בארץ שיצא מפ"ק לשון מגונה ע"ד גדולים מהם ונשמט משם שגם הרב ש"ך בס' הארוך ביו"ד סי' פ"ג הובא ביד דוד שם בהגב"י אות ד' כתב על הרב ב"ח דמה שחולק על מרן הב"י אינו אמת עי"ש והרב מוהריט"ץ בסי' רל"ז כתב על דברי מרן בב"י ח"מ סי' ז' (בדין דיין אוהב ושונא) וזה שקר וכו'. והרב מהר"ם גאליקו שם בסי' רל"ח התמרמר על זה וכתב שארי ליה מאריה וכו' שחושב לשון זה העדר כבוד נגד מרנא ורבנא עי"ש ונראה דאין זה אמת אינו בגדר זה ומכל מקום נכון ודאי ליזהר גם בזה

ע') אגדות חז"ל צריכים אנו להאמין בכל האמור באגדות חז"ל הנה בנדפס במערכה זו אות ק"ן הבאתי מ"ש בס' מלחמת חובה ומה שהשיב על דבריו הרב יפה ללב נר"ו והבאתי מ"ש הרב שה"ג במסכת ע"ז ומה שהשיגוהו הבאים אחריו עי"ש והנה על ענין זה כתב לי ידידי הגאון אבד"ק קארטינגא כקש"ת מוהר"ר אריה ליב ליפקין יצ"ו וז"ל ואודיע דבר קטן כי בפתחי ספרו הכללים וראיתי באות א' סי' ק"ן הביא דברי הש"ג ע"ז והנני מוסיף כי בהגהות אא"ז זללה"ה על האלפס על הש"ג שם שנקראו הגהות בן ארי' (שבדפוס ראם בווילנא) מבואר שם ג"כ דברי הירושלמי יפה יעו"ש ואשר מובא בשם הרמב"ן שם לע"ד מוכח מכמה הוכחות ומלשונו שהוא אמר זאת או כתב רק להשיב לאפיקורס והם שעמדו כנגדו בוויכוח ח"ז לפני שרים בדברי הבל ושיטותים וכההוא עורבא דמייתי נורא לקיניה הביאו קושיות וכמובא הרבה כאלה בספר (אינינו אתי כעת לעיין אם הביא המאמר ההוא) ולבלי להשיב דבריהם שלא יבינו ולא יקבלו ולא ישמעו השיב שאינו מאמין ואמר לפניהם שיש לנו ג' ספרים כו' והמעיין הישר יבין שכן הוא ודחה אותם בקש ע"ד שמצאנו הרבה לחז"ל את תשובותם להמינים יעו' חולין כ"ז ע"ב ובדף ל"ח ל"ט הרבה דוגמתם. אבל חלילה להעלות על הדעת שיאמר הרמב"ן כן גם למעשה. ועוד יש בזה לומר שרק על אגדה ההיא אמר כן לפי שהיא מתחילה לא נאמרה לעיקר ויש בזה ג' טעמים מה שהיא דחויה. א. המאמר הוא במדרש איכה א' על פסוק כי רחוק ממני מנחם והיא רק סיפור מה שאמר ערבי א' יע"ש היטב. ולא ציוו אותנו חז"ל להאמין בהחלט. רק באשר נחלקו שם בשמו של משיח אמר שמן עובדא ההיא סיוע לחד מ"ד ששמו מנחם. אבל אינו מן החיוב לקבל דברי הערבי וכמ"ש שם גופי' מה לנו ללמוד מדברי הערבי עי"ש רק לפי שבכמה דברים שם כיון להאמת שם שמו ושם עירו לכן הוא קצת סיוע אבל אינו ראי' ברורה ע' סוטה י"ב ב' המצפצפים וכו' (ומש"ש אח"כ קרא ויצא חוטר נזכיר למטה בע"ה. ב. עובדא ההיא שם במדרש שם רבו החולקים עליה ובטילה היא ברוב. שהרי כל מ"ד שם שאין שמו מנחם כולם חולקים על עובדא ששמו מנחם והם ר' אבא. ריב"ל. דבי ר' שילא. דבי ר' חנינא דבי ר' ינאי. רב ביבא. ר' יהודא בר' סימון, ר' תנחומא. כולם שם חולקים על עובדא של הערבי. א"כ פשיטא שהיא בטלה כנגדם. ועוד בה שלישיה שבתלמודא דידן בסנהדרין דף צ"ח ע"ב כולהו תנאי ואמוראי חולקים על עובדא הנ"ל ואין לה מקום רק לי"א שם יעו"ש. וא"כ לכן יפה כתב שאין מאמין בעובדא זו שמשיח נולד בת"ב לפי שבנויה על עובדא הנ"ל שהיא רק של הערבי ודחוי' שם במדרש ובתלמודא דידן ואע"ג שאמר שם חד מ"ד ראי' מקרא ויצא חוטר הוא יחיד נגד כל אלה. וגם לפי שבתלמודא דידן שם נדחה