שדי חמד פאת השדה מערכת א צב

בבא בתרא (כן כתוב במכתבו אבל טעות סופר הוא וצריך להיות ריש בבא בתרא עיין בדב"ק בחידושיו לדף ג' ע"א) וכן העיר בזה ידידי הרה"ג מנחם מענדל הערשט יצ"ו אבד"ק פאבינאוויץ ובקאמאראוו מתשובת הרשב"א הנ"ל

וראיתי נכון להעתיק דברי גדול אדונינו הרשב"א בתשובה הנ"ל (וכמדומה לי לא היה בידי החלק ד' כשכתבתי כל הכתוב בנדפס אבל גם מאז ידעתיו שכן כתב הרשב"א בתשובה הנ"ל כמו שכתבו בשמו הרבנים במשק ביתי וזכר דבר ואבות הראש שציינתי בנדפס ואביא דבריהם להלן איה"ש ודברי הרשב"א הם בהתווכחו עם אחד מחכמי האומות בכמה דברים וזה אחד מהם) וז"ל חזר ובא עלי מצד אחר ואמר הנה הכתוב אומר שאין בית אחר הבית השני שכן כתוב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון הנה שקראו אחרון ואם יש אחר לאחריו לא יקרא לזה אחרון אמרתי לא קראו אחרון אלא בהצטרף אל הראשון וכמוהו וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים הנה קראה ללאה וילדיה אחרוני אף שרחל ויוסף אחרונים להם אלא שקראם אחרונים בהצטרף אל השפחות וילדיהן אמר (המתווכח) זה בדבור בני אדם שאינם יודעים ולא בידם האיחור אבל בדברי הנביא שיודע האמת לא יבא אמרתי יבא אפילו במה שיאמר לנביא מפי הגבורה שכן כתוב במה שאמר הוא יתעלה למשה והיה אם לא יאמינו ולא ישמעו לקול האות הראשון והאמינו לקול האות האחרון והיה אם לא יאמינו גם לשני האותות האלה ולקחת גם מימי היאור הנה שקרא לאות השני אחרון אף על פי שבא אחריו אות המים עכ"ד הקדושים ונראה מדבריו שלא בכל מקום נוכל לפרש מלת אחרון שיש אחריו עוד אלא דוקא כשיש לומר שאמר כן בהצטרף אל הראשון שאמר בתחלה אבל אם נאמר לשון זה (אחרון) ולא נאמר לפניו ראשון אזי אחרון הוא כמשמעותו שאין עוד דבר אחריו וזה כלל גדול ומדברי הרשב"א הללו יש סעד למרן הבית יוסף בא"ח סי' קפ"א (בד"ה כתב הרשב"א) שפירש מה שכתב הרשב"א בתורת הבית שכל המימות שפסולים למים ראשונים כשרים למים אחרונים שאין כונתו באמרו מים אחרונים על המים שאחר הסעודה אלא מים ראשונים שצריך לשפוך על ידיו פעמיים ושפיכה שניה קרוים אחרונים כההיא דתנן בידים שאין המים האחרונים מטהרים אלא המים שעל גבי הידים עכ"ל והרי מצינו מפורש כן דעת הרשב"א לפרש אחרונים לגבי הראשונים ולא נפלאת לומר שכן היתה כונתו בדבריו שבתורת הבית

ומה שכתבתי שנראה מדברי הרשב"א דדוקא כשנאמר באותו ענין ראשון הוא דניחא לן דקרי לשני אחרון הנה גם מדברי התוספות בנזיר ד' כ"א ד"ה אחרון נראה כן שכתבו ומשני דאחרון הוא אמצעי ואיידי דתנא ראשון תנא לישנא דאחרון והוא נמי דהוא (נראה דנכון לגרוס דהוא נמי הוא) אחרון לראשון עכ"ל משמע דדוקא בכי האי גוונא שנוכל לומר עליו שם אחרון לגבי הראשו הוא דמפרשינן הכי ועיין חידושי הרש"ש שאביא להלן (בד"ה ועל קא מה שהוקשה ובד"ה והגאון נצי"ב)

וכפי הנראה נעלמה תשובת הרשב"א הלזו מרב גדול בדורנו אבד"ק זעליחאוו יצ"ו במאמרו ילקוט סופרים שבהפסגה ח"ג שנדפס בשנתינו התרנ"ז (היוצא לאור ע"י ידידי הגאון מוהר"ר הלל דוד הכהן טריווש אבד"ק וילקי יצ"ו) צד ס"ט שכתב ששאלו אחד מאוהבי חופש כמתלונן מדוע נאמין לבנין בית השלישי שיבנה במהרה בימנו שהרי כתוב גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון והשיבו כי נמצא אחרון על השני גם אם יש עוד שלישי בשמות סי' ד' והיה אם לא יאמינו וכו' לקול האות האחרון והיה אם לא יאמנו גם לשני האותות וכו' ולקחת מימי היאור וכו' והיו לדם ביבשת וראינו זאת רמוז בתורה והיה הדם לכם לאות על הבתים שמות י"ב י"ג שאות השלישי אות הדם יהיה לאות על הבתים עכ"ד יצ"ו ויפה השיבו וכיונה דעתו לדברי הרשב"א הנז"ל ואין לתמוה עליו שלא הזכיר תשובת הרשב"א כי אולי אין הס' מצוי אצלו וכן מטעם זה אין לערער עליו שלא הזכיר ממה שכתבתי אני הדל בשדי חמדתי בזה אך חידוש הוא ד שגם ידידי הגאון המו"ל יצ"ו לא הזכיר מה שכתבתי אני הדל וכבר ספרי מצוי בידו וביותר יש לתמוה על שניהם שנעלם מהם דברי רבינו התוספת יום טוב שציינתי בספרי ואביא דב"ק להלן איה"ש

והנה בנדפס כתבתי בשם הרב נאות יעקב ד' ג' ע"ג שכן אמרו בזוהר הקדוש בפרשת משפטים ד' ק"ג ע"א והוא על הכתוב ושנאה האיש האחרון דהאיש השני הוה ליה למימר אלא וכו' וכן בכל זימנין מקדמאה ואילך הכי איקרי אחרון וכו' מנלן מבית שני דאיקרי אחרון דכתיב גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון דהא מקדמאה ואילך איקרי אחרון וגם הרב הון עשיר בשביעי דדמאי הביא דברי הזה"ק הללו לסייע להרב תוספת יום טוב ועל זה הוקשה לי ממה שאמרו בזוהר הקדוש שהביא הרב פני יצחק בליקוטיו ד' קל"ב סוף עמוד ד' דשאל הגמון לר' אליעזר על בנץ המקדש העתיד במהרה בימינו אמריתו דעתיד קודשא בריך הוא למיבנייה והא כתיב גדול יהיה הבית האחרון וכו' ראשון ואחרון יש שלישי לא יש ושהשיב אליהו זכור לטוב שבנין העתיד יהיה מעשה שמים ואמאי לא השיב אליהו דקרי ליה אחרון אף דאיכא אחרינא בתריה דהכי ארחיה דקרא כמו שאמרו בפרשת משפטים דאין לומר דלהפיס דעתו השיבו דבר המתקבל דבהא נמי הוה מיפייס כדמוכח מקרא את לאה וילדיה אחרונים וששוב ראיתי שדברי הזהר הם בפרשת פנחס ד' רכ"א ציינם הרב מוהר"א קריספין בהגהותיו לס' משק ביתי אות ס"ז ותשובת אליהו לא היתה לההגמון אלא לר' אליעזר כיעי"ש וכתבתי ששוב ראיתי דברי הרבנים תוספת יום טוב ושושנים לדוד בשביעי דמסכת דמאי משנה ג' וזכר דבר ואבות הראש והעמק דבר כיעי"ש ולפי שעל ידי שלא העתקתי דברי הרבנים הנז"ל גרמא לי אטרוחי רבנן קדישי ידידי הגאונים הנז"ל יחיו שהוצרכו להודיעיני מתשובת הרשב"א ואולי ישיג עוד איזה רב מאיזה בקיאות שנכלל בדברי אחד מהרבנים שציינתי ולא הבאתי דבריהם לכן אעתיק פה בעה"י כל דברי הרבנים המצוינים בנדפס בענין זה

ואלה דברי הרב משק ביתי באות ס"ו אחרון לפעמים מצינו דאחרון לאו דוקא אלא דלשני קורא אותו אחרון לגבי ראשון וכמו שכתב הרב תוספת יום טוב בפרק ז' דדמאי משנה ג' אמאי דתנן פועל שאינו מאמין לבעל הבית נוטל גרוגרת אחת ואומר זו ותשע הבאות אחריה עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל זו עשויה תרומת מעשר עליהן ומעשר שני באחרונה) וז"ל ומעשר שני באחרונה אבל לשון התוספתא הבאות אחריהן וזה יותר נכון וכן יש לפרש באחרונה מה שאחרי אלו מעשר ולא מה שהוא באחרונה לכל הגרוגרת כולן שאין לו טעם שיאחרם עד לאחרונה ונמצא בכתוב כיוצא לזה וישם את השפחות וילדיהן ראשונה ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים ולא נמנע לקרות אחרונים לאמצעיים אף שיש עוד אחרים אחריהם והיינו דכלפי הקודמים עליהם קרוים אחרונים ושמעתי שמן הכתוב הזה תשובה להשואל בפסוק גדול יהיה כבוד הבית האחרון שעל בית שני נאמר ונמצא שאין עוד שלישי והתשובה שפירושו כמו אחרונים דלאה שיש עוד אחרונים לה כן בית שלעתיד שיבנה במהרה בימינו יהיה אחרון לזה השני וזכיתי להביא עד שני ועל פי שניהם יקום דבר דכתיב בפרשת שמות ושמעו לקול האות אחרון וחוזר ונותן עוד אות שלישי וכן נמצא ברייתות בסוף פרק קמא דתענית י"ד ע"ב ששנו אחרונות וצריך לפרש דרוצה לומר כלפי הראשונות ואין עד הכחשה ממשנה ז' פרק שלישי דגיטין דתנן אחרון ודייקינן התם מכלל דאיכא אמצעי וממאי דלמא כלפי קמא אקרי ליה אחרון לא קשיא דהתם דנוכל לומר שיש אמצעי אי לאו דהכי הוא דאיכא אמצעי לא הוה ליה לשנות אחרון דהא איכא לפרש משום דאיכא אמצעי הוא ששונה כן משום הכי דייק שפיר אבל היכא דליכא למימר שיש אמצעי מוכרח הוא שלשון אחרון כלפי קמא ושייך לומר אחרון על השני אף שאין לפניו אלא אחד עכ"ד התוי"ט ן בספר מאמר המלך ד' ק"כ ע"ב מה שכתב בזה ולי נראה ראיה ברורה לזה ממשנה ערוכה פרק ב' דידים משנה ב' נטל את הראשונה ונמצא על ידיו קיסם ידיו טמאות שאין המים האחרונים מטהרים וכו' והיינו מים שניים וליכא אמצעיים ביניהם כלל וכן כתב מרן בכסף משנה בששי מהלכות