שדי חמד פאת השדה מערכת א צ

ההיפוך לא ידעתי דוגמתו רק למעלה פרשה ז' נאמר הרי חפזון ישראל אמור וכו' שגם כן פירושו על סגנון זה כלומר שכבר אמור שאינו כן ולזה הבאתי בנדפס דלשון הרי כבר אמור נמצא בתלמודין בכמה מקומות שהכונה היא בסגנון זה (שכבר אמור במקום אחר בהיפך) והם. א. חגיגה ד' ז' סוף ע"א הרי עולות ושלמים אמור ב. בבא מציעא דף קי"ג ע"א הרי בעל חוב אמור ג. נדה דף ל"ו ע"ב הרי אונס אמור ד. סנהדרין דף נו"ן סוף ע"ב כשהוא אומר את אביה היא מחללת הרי כל אדם אמור. ה. בבא קמא דף ק"ב ע"א הרי כבוסה אמור ו. קידושין דף י"ז ע"ב הרי רציעה אמור ובכולם הכונה היא שהדין נאמר בהיפך ועיין עוד בתוספות בנזיר דף מ' ד"ה רבי אומר וכתבתי דאולי יש לחלק בין לשון כבר אמור ללשון אינו צריך

ועתה ראיתי בפרק קמא דפסחים דף ה' סוף ע"א גבי ילפותא דהשבתה היא בארבעה עשר) דיליף ר' עקיבא מדכתיב ביום הראשון תשביתו וכתיב ביום טוב כל מלאכה לא יעשה בהם ומצינו דהבערה היא אב מלאכה וסיים בברייתא ר' יוסי אומר אינו צריך הרי הוא אומר וכו' אך חלק וכו' וכתב על זה גאון בצל"ח שם וז"ל יש לדקדק דלשון אינו צריך משמע שאינו חולק על הלימוד ההוא רק שאינו צריך דבלאו הכי ידעינן דהאי ראשון ארבעה עשר הוא ואם כן מודה הוא ללימוד של רבי עקיבא ומזה הוכחה דגרסינן רבי יוסי הגלילי דאי רבי יוסי הא איהו סבר במסכת שבת דף עי"ן הבערה ללאו יצאתה ולדידיה אינה אסורה ביום טוב ואף על זה קשה דהא רבי יוסי הגלילי סובר חמץ מותר בהנאה אפילו בפסח עצמו ואם כן הרי מותר לבערו ביום טוב שיסיקנו תחת תבשילו וכו' וכתב ליישב דר' יוסי לא קאי אמילתיה דרבי עקיבא דסמיך ליה אלא אדרבי ישמעאל דיליף מדלא תשחט על חמץ קמהדר ואמר דאינו צריך וכו' אלו תורף דב"ק עי"ש

והנה במה שצדד אי גרסינן ר' יוסי או ר' יוסי הגלילי ראיתי בהגהות מצפה איתן (בהש"ס דפוס ראם) שהביא גרסת המכילתא בפרשת בא סי' ח' ר' יוסי הגלילי אומר ולא הזכיר את דברי הצל"ח אך שם בחידושי יפה עינים כתב גם כן דהגירסא במכילתא ר' יוסי הגלילי וכן נראה מדעת הגר"א בפירושו להמכילת' הנ"ל שעל מה שאמרו שם ר' יונתן אומר אינו צריך הגיה ר' עקיבא (כמו שהוא בש"ס דילן) ואילו על מה שכתב שם ר' יוסי הגלילי אומר וכו' לא הגיה ר' יוסי (להשוות המכילתא למה שכתוב בש"ס דילן) משמע שסובר שגם בש"ס דילן גרסינן ר' יוסי הגלילי וציין לעיין בצל"ח והיינו להעיר עליו במה שצדד אי גרסינן ר' יוסי (סתם) או ר' יוסי הגלילי שלא ראה גירסת המכילתא וכו' ושם בהגהות מראה הכהן כתב ידידי הגאון מוהרש"ל הכהן יצ"ו (אחר שהביא תורף דברי הצל"ח הנ"ל) אנכי מצאתי במכילתא דהגירסא באמת ר' יוסי הגלילי אך ליתא שם תיבות אינו צריך ונראה דכן צריך להיות כאן ונסתלקה תמיהת הצל"ח וכו' עי"ש כל דב"ק ויש לו רב תנא דמסייע ליה שכן נראה מדעת הגר"א כמו שכתב הגאון יפה עינים ומוכח דאם היתה הגירסא בלשון ר' יוסי או ר' יוסי הגלילי אומר אינו צריך מודה הוא לסברת הגאון צל"ח דלשון אינו צריך אינו בא אלא על דבר שאינו חולק בדין סברא הקודמת

אמנם לפי מה שהבאתי בנדפס שנמצא במכילתא לשון אינו צריך שהכונה שעיקר הדין הוא בהיפך והבאתי דוגמא לזה מלשון כבר אמור שנמצא על כונה זו בכמה מקומות נראה דאין אנו צריכים לפרש דברי ר' יוסי אשלפני פניו אלא אדרבי עקיבא דסמיך ליה קאי

וכן מצאתי בספר חדש (הוא אצלי שהשגתיו מקרוב) שארית יוסף להרה"ג מלאמזא שכתב כן על דברי הצל"ח והביא תלמוד ערוך דאמר התנא אינו צריך והכונה היא שהדין הוא בהיפך ממה שאמר התנא קמא והוא ביבמות ריש פרק הערל תנו רבנן מנין שערל פסול בתרומה ר' אליעזר אומר נאמר תושב ושכיר וכו' ר' עקיבא אומר אינו צריך ומסקינן בדף ע"א עמוד א' ורבי עקיבא האי תושב ושכיר מאי עביד ליה מבעי ליה לגר שמל ולא טבל הרי שחולק ר' עקיבא על הלימוד דתושב ואפילו הכי אמר אינו צריך ובזה יישב קושית הרב תורת חיים בסנהדרין דף ד' ע"ב על התוספו' בד"ה טט בכתפי (שכתבו דיש מפרשים דלרבי עקיבא דל חד לגופיה ומשני טוטפות דריש ארבע בתים) דלא משמע הכי מדאמרינן ר' עקיבא אומר אינו צריך משמע שסובר דר' ישמעאל שפיר קא דריש אלא דלא איצטריך למידרש הכי ואי אית ליה לרבי עקיבא דחד קרא איצטריך לגופיה אם כן דרשה דר' ישמעאל לאו דרשה היא כלל עי"ש ולפי האמור ניחא דשפיר שייך אינו צריך אף שחולק על הלימוד

ועל מה שכתבתי בנדפס לעיין בדברי התוספות בנזיר דף מ' ד"ה רבי אומר כתב לי ידידי הרב המופלא מוהר"ר שלמה זאלאצקע מעיר קאמינקא יצ"ו וז"ל יעיין רש"י שם דמפרש מה שאמר רבי אינו צריך היינו שחולק עם תנא קמא בעיקר הדין ומבאר שהוא מחלוקת רש"י ותוספות עכ"ל ואני הדל אומר (עם כי לא אזכור עתה מה היתה דעתי כשכתבתי את הכותב בנדפס) המציין לדברי התוספות בכיוצא לזה סומך עצמו על הקורא שמסתמא טרם יעיין בתוספות יעיין בדברי הש"ס ופירוש רש"י ולבבו יבין שיטת רש"י בזה אשר מפורש בדב"ק דמפרש שבא לחלוק והכונה לציין דברי התוספות היא להורות שעל כל פנים על הרוב משמעות לשון אינו צריך הוא שלא בא לחלוק על דינו של התנא קמא כמו שכתבו התוספות שם אלא דלפעמים ימצא לשון זה גם בדבר שהוא לחלוק וכדמשמע להו להתוספות דסנהדרין הנ"ל

ס"ד) אבא לא מזכי ברא בנדפס מערכה זו אות ס"ט הבאתי דברי ידידי הגאון מוהריז"ש בע"ס הנורא זכר יהוסף יצ"ו ובמכתב ידידי הגאון מרדכי שלום אבד"ק ברעזיאן כתב אלי וז"ל באות ס"ט העתיק תשובת הגאון מוהרי"ז שטערין נ"י והראה רוב בקיאותו ולפלא בעיני על שעירב פסול בקדש והביא ביאור רמבמ"ן עה"ת וכבר נודה מ"ש בס' עליות אליהו איך נתגלה קלונו כי רוח מינות היתה בקרבו והגאון הצדיק בעל ח"ס הזהיר בצוואתו בספרי רמ"ד אל תשלחו יד ועוד ידוע כהנה וכהנה עכ"ד יצ"ו. והודעתי לידידי הגאון מוהריז"ש יצ"ו מהשגה זו והשיב לי ע"ז וז"ל. והנה ראיתי ממכתבו שהובא בשדי חמד בכללי דינים מכתבי בענין אבא לא מזכי ברא מה שכתבתי בגלגולי הדברים בעת סילוקו של בני המנוח החריף כמוהר"ר נתן חיים דוד זצ"ל ואשר הביא בשם רב וגאון אחד שתמה עלי במה שהבאתי בשם רמבמ"ן פ' בחוקותי שעירבתי פסול בקדש וכו' ועל זה כתב כת"ר שבאור זה לא ראה ולא ידע ממנו. ומבקש להודיע תשובתי על זה אם יש לי מה להשיב האמנם שמובן מעצמו שלא הי' באפשרי לפני לצייר שיבאו דברים אלו לדפוס אבל אחר שכבר נעשה ראיתי להודיעו ראשונה כי הבאור על ס' ויקרא הוא מהחכם ר"נ הירץ מיזיל אשר כולו שכולה אין בו רק לבאר עומק פשטי המקרא עפ"י דרז"ל וכבר נתנו ראשי גדולי הדור הסכמתם על ספרו יין לבנון וגן נעול שנדפס מקודם וגם אזהרה הגרמ"ס הי' בל"ס רק על תרגומו ושאר ספריו של הפולסוף רמ"ד ולא על באור ויקרא שאיננו לרמ"ד ומה שציינתי על רמבמ"ן (ר"ת ר' משה בן מנחם והוא החכם ר' משה דעסא) מחמת שבהג"ה שבדבריו על פסוק זה הוא מרמבמ"ן ועל זה כתבתי שהוא לקוח מהעקרים וכאשר מצוי בספריו שדבריו לקוחים מזולתו שקדמוהו בזה גם לא אמנע מלהודיעו כי הגאון החסיד בעל עטרת ראש על ברכות כ' ע"ב בד"ה ובבהמ"ז פשיטא וכו' בקושיא ב' למה פי' התוס' משום דנשים ליתני' בברית ותורה וכו' שכתב ואף שהשיב על זה המופלג החכם מו"ה משה דעסא שאלו הי' הספק אם בהמ"ז הוי מ"ע שהז"ג אף מדרבנן לא הוי מחייבי וכדמקשה בקידוש היום אי הכי כל מ"ע שהז"ג לחייבו מדרבנן ודבר אלי נכונה וכו' עכ"ל הנה עיניו הרואות שגם הגאון עטרת ראש הזכירו בשמו במקום שנראו לו דבריו. ואמנם בעיקר הענין שהזכיר מצוואת הגאון רמ"ס לבניו הוא רק על חינוך הילדים בקטנותם קודם שידעו להכיר בין דיעות כוזבות וכדי שלא להתפתות לפעמים מה שמתנגד לדחז"ל וע"ע בצל"ח לברכות כ"ח ע"ב ברש"י ד"ה מההגיון וכו' מ"ש ובפרט בזמנינו שנתפשט התרגום אשכנזי וזה מושך וכו' אבל חנוך לנער עפ"י דרכי התורה והושיבום בין ברכי ת"ח גם בילדותם בלמדם