שדי חמד פאת השדה מערכת א פט

והנה בענין זה כתב אלי ידידי הרב המופלא כש"ת שלמה זאלעצקא מעי"ת קאמינקא יצ"ו וז"ל. ולאשר ידעתי כי רב תשוקת מני"ר שיהגו בספריו היקרים כאשר הראה לי מו' הגאון נר"ו מכתב ממני"ר לזאת אמרתי לרשום פה מה שראיתי ממש בדרך העברה בעלמא קודם שנתתים לכורך ואלו הן. בסה"ב שדי חמד בקונטריס הכללים מערכת א' אות רכ"ה הביא מני"ר אם שייך לומר אמר מר על משנה מד' התוס' כתובות דף וכתב בזה מני"ר כרוחב בינתו ובאות רל"ז הביא מני"ר בשם הרב ב"ש דשייך אמר מר על משנה יעו"ש. יעויין רש"י נזיר ל"ב א' ד"ה אמר מר שכתב מתניתין הוא אבל לשון ירושלמי כך הוא ע"כ מבואר מדבריו דלא שייך לשון אמר מר על משנה ויעו"ש בס' אורח מישור שכ' על רש"י דאישתמיטתיה דף ראשון בברכות אמר מר משעה שהכהנים וכו' קידושין נ"ו ע"א אמר מר אם לקח יאכל כנגדן וכו' ולקמן במכלתין דף מ' א' אמר מר שלשה מגלחין כו' מבואר דשייך לשון אמר מר על משנה עכ"ד והנה מה שהביא מקידושין ומנזיר פשוט דלק"מ על רש"י דהתם מביא הש"ס משנה אחרת בקדושין מביא מתני' דמע"ש ובנזיר מתני' דנגעים התם שייך שפיר לישנא דאמר מר כיון שהוא משנה אחרת הוה כמו שהש"ס מביא ברייתא ושקו"ט עלה בלישנא דאמר מר ה"נ קאמר שפיר אמר מר במשנה הכי וקשה ע"ז איזה קושיא משא"כ בנזיר ל"ב שהיא משנה השנויה שם במקומה ל"ש לשון אמר מר אלא פסקא הוא כדרך כל הש"ס דלא קאמר ע"ז לשון אמר מר וזה שכ' רש"י מתניתין הוא כלומר משנתנו השנויה כאן הוא לכן לא שייך לשון אמ"מ רק מברכות שהביא הרב א"מ הוא דקשה וצ"ל כמ"ש רש"י דלשון ירושלמי הוא (ודוחק קצת די"ל דתי' לשון ירושלמי הוא ל"ש אלא בנזיר שבלא"ה הלשון משונה בכמה מקומות כמ"ש התוס' שם בכ"ד) ותו נראה לפי מה שאנו רגילין לפרש בכל הש"ס לישנא דאמר מר בלשון תימה כלומר אמר מר הכין וקשה ע"ז איזה קושיא מיושב שפיר גם הא דברכות דשם הקשה קושיא על המשנה למה לא תני משעת צה"כ שפיר שייך לשון אמר מר כנ"ל אבל בנזיר שהש"ס לא מקשה שום קושיא על המשנה אלא שקו"ט בדין מעשר ל"ש לשון אמר מר כמובן אלא דרש"י ז"ל לא ס"ל הכי לומר דעל משנה השנויה במקומה שייך לשון אמר מר אם מקשה איזה קושיא דהלא בכל הש"ס מצינו להיפך (וצ"ל בהא דברכות כמש"ל) לכן קאמר מתני' היא וכו' כלומר דעל משנה השנויה במקומה ל"ש לשון אמר מר ויש לומר דרש"י ז"ל חדא מתרתי נקט ור"ל דאף אם הש"ס היה מקשה בכאן איזה קושיא מכל מקום ל"ש לשון אמר מר על משנה השנוי' במקומה

ועכ"פ אחר המחי"ר מבעל א"מ כ' על רש"י ל' ואשתמיט מה שאינו נאות לכתוב כן על רש"י ז"ל מאור הגולה (אף אי הוי ל' נקי' כמ"ש הרב חוה"ש סי' כ' הו"ד בפ"ת יו"ד סי' רמ"ב סק"ב ובספרא דמני"ר קונטריס הכללים מערכת אל"ף אות שט"ז) ויעויין שם הגדולים להגאון חיד"א זצ"ל אות ש' מה שהביא בשם הרב י"מ הו"ד בגליון הש"ס להגרעק"א ריש נזיר עכ"ד הרב הנ"ל בענין זה

גם ידידי הגאון מוהר"ר דוד שיפמאן יצ"ו מעיהק"ו טבריא תוב"ב כתב לי בזה וז"ל בס' כללי הש"ס והפוסקים אות רכ"ה מערכת אל"ף בענין אמר מר. ויש אמר מר על משנה ברכות ב' א' נזיר ל"ב א' (וע"ש הפירוש המכונה רש"י) מנחות ס"ט ב' שם ע"ט ב' תמורה כ"ח א' וכ"ט א' ול"א ב' תמיד כ"ז א' ע"ז ס"ג א' חולין י"ג ב' ויש אמר מר על מימרא דאביי יומא ל"ג א' אמר מר מערכה גדולה יהי' שייך לומר גופא דאמר מר שייך על ברייתא (כרש"י סוכה י"ד א' ד"ה שאלתי) וכן כתובות מ"ד א' אמר מר אי בעי בהאי גבייא ושם ציין רש"י אמר מר ופירש אדרב הונא קאי וניחא לי' אמר מר ולא גופא נגד רש"י דסוכה הנז' ושם כתובות ס"ח א' גופא אמר רבי בת הניזונת גופא על ברייתא ולא אמר מר ושם כתובות ע' ע"ב גופא המודר הנאה מחברו ושם נתעורר הגרי"ב בגליון דלא שייך גופא על משנה דנדרים ולא נתעורר לעיל ס"ג ב' דשם הוי גופא על משנתינו דכתובות עצמה גופא המורדת על בעלה ושם כתובות צ"ט ב' והאמר נש ש מר אין אונאה לקרקעות ורש"י שם ה"ג והאמר מר ומשנה היא פרק הזהב ועיין גם תוס' שם ובקידושין ו' א' רש"י וכן בגירושין כמו אמר מר וכן בגירושין ושם על מימרא דשמואל הוא וניחא לרש"י כמו אמר מר ולא כמו גופא וב"ב ו' ב' אמר מר זה עושה מע"ק על מימרא דאביי סנהדרין ל"ז ב' דאמר מר מי שנתחייב ב' מיתות וזה משנה לקמן פ"א ושם נ"ט א' אמר מר כל מצוה שנאמרה לב"נ וזה על מימרא דאמוראים ובתענית ג' א' ר"י אומר משום ר' יהושע רש"י כעין אמר מר הוא וזה על ברייתא ושבועות ה' א' גופא מנין שאינו חייב וזה על ברייתא וע"ז נו"ן ע"א אמר מר בידוע שנשרו (וגם יש ורמינהו על מימרא חולין נ"ב סע"א וק"ב סע"ב ורמינהו) על מימרא דר' יוחנן ושם ע"ז ס"ג א' כיון דאמר מר אמירתו לגבוה ומשנה הוא קדושין כ"ח ומנחות ד' ב' אמר מר וכן אתה אומר על מימרא דרב ובחולין ק' ע"ב גופא האוכל גיד הנשה על ברייתא וגופה על משנה סוכה י"ד א' כתובות ס"ג ב' קדושין ו' ב' ויש שחסר אמר מר ורש"י לא התעורר לכתוב דהוי כעין אמר מר כמו ביומא ל"ב א' א"ר יהודה מנין לה' טבילות צ"ל אמר מר א"ר יהודה וכו' ושם ע"ב צ"ל אמר מר אמר רבי וכו' וסוכה ל"ו א' צ"ל אמר מר אתרוג הבוסר ושם ע"ב צ"ל אמר מר גדלו בדפוס וביצה ל' ע"ב צ"ל אמר מר ושוין בסוכת החג וביבמות נ"ט ב' צ"ל אמר מר אם נשא נשוי אמר ר"ה כו' וכן לקמן ס' ע"א בפיסקא אנוסת חבירו צ"ל אמר מר ושם ס"א ע"ב צ"ל אמר מר רא"א פנוי הבא על הפנוי' וכו' אמר ר"ע אין הלכה כר"א וכן שם ס"ב ב' בפיסקא בנ"ב הרי הן כבנים צ"ל אמר מר ושם ס"ז ב' צ"ל אמר מר ר"י בר' יוסי אומר משום אביו. ושם ס"ט א' צ"ל אמר מר ור' יוסי אומר כל שזרעו פסול וכו' ושם בסמוך פיסקא רשב"ג אומר כל שאתה נושא צ"ל אמר מר ובכתובות ל"ו א' צ"ל אמר מר הממאנת אין לה קנס ובסמוך צ"ל אמר מר איילונית אין לה קנס ובסמוך צ"ל אמר מר והבוגרת א"ל טענת בתולים ובע"ב צ"ל אמר מר סומכוס אומר משום ר"מ ושם עוד צ"ל אמר מר והיוצאת משום ש"ר מכות ב' ע"ב צ"ל אמר מר משום ר"ע אמרו ע"ז כ' ע"א צ"ל אמר מר ד"א לא תחנם לא תתן להם חן ושם ע"ב צ"ל אמר מר ולא בבגדי צבע ושם ל"ב א' צ"ל אמר מר ולא הודו לו ורמינהו יבמות קי"ד א' צ"ל אמר מר אבא שאול אומר נוהגין היינו ובסנהדרין נ"ט א' צ"ל גופא, לב"נ ולא נשנית בסיני ושם בסוף העמוד צ"ל גופא כל מצוה שנאמרה לב"נ ונשנית בסיני עוד ב"מ מ"ז א' אמר מר מכור לי באלו קנה על מימרא דר"ה עוד גופא על ברייתות ר"ה ו' ב' תענית כ"ב א' ב"ק י"ג א' ושם י"ד א' יבמות ס"ח א' כתובות ס"ח א' ב"מ נ"ב א' סנהדרין ע"ג ב' שבועות ה' א' ע"ז ז' ב' חולין ק' ע"ב עכ"ד יצ"ו

ס"ג) אינו צריך כשאומר כן התנא על דברי התנא הקודם לו שלמד איזה דין מאיזה פסוק או ילפותא והוא אומר לו אינו צריך ללימוד זה לפי שיש לנו לימוד אחר הנה לפי הנראה לא יתכן לומר בלשון זה אלא בדבר שתנא זה מודה לתנא קמא בעיקר הדין ורק על מה שלמד תנא קמא דינו מאיזו ילפותא אומר לו שלא היה צריך לילפותא זו לפי שיש לנו ללמוד ממקום אחר עיין במכתב לחזקיאו בחלק השיטה דף ק"ה ע"ג אבל אם אינו מודה לתנא שלפניו בעיקר הדין ומביא ראיה מקרא אחרינא שהדין הוא בהיפך מסברת התנא קמא נראה דאין שייך לומר בלשון אינו צריך אך בנדפס באות קס"ו הבאתי דמצינו לשון זה אף בדבר שהאומר כן חולק על התנא קמא בעיקר הדין והוא במכילתא פרשת בא סי' ט' דרבי יאשיה דריש מכל מלאכה לא יעשה בהם האמור גבי יום טוב לא תעשה אתה ולא עכומ"ז יעשה מלאכתך ותני על זה ר' יונתן אומר אינו צריך ומה שבת חמורה אינו מוזהר על מלאכת עכומ"ז במלאכתיך יום טוב הקל דין הוא שלא תהא מוזהר על מלאכת עכומ"ז במלאכתיך וכתב על זה הרב המפרש (מדות סופרים) שיש זרות בלשון זה דמשמעות לשון אינו צריך הוא שאינו צריך לימוד זה שכבר נלמד ממקום אחר אבל כאן צריך לפרש אינו צריך כלומר שכבר יש לנו לימוד על