שדי חמד פאת השדה מערכת א פח

והנה במכתב לחזקיאו מידידי ההה"ג מוהר"ר שמחה כהנא אבד"ק לוקישאווקא (מניסטיריץ) יצ"ו בפרשת משפטים דשנתינו (תנז"ר) כתב איזו הערות על ספרי שדי חמד וגם בענין זה הניף ידו באות ד' וז"ל באות כ"ח אין בישול אחר בישול אי אמרינן כן בב"ח יעויין פרי מגדים סי' ק"ה מש"ז סוסק"ב ובסי' פ"ז שפ"ד סוסק"ב שחילק בין נתבשלה החלב והבשר לבדן ואח"כ בישלם ביחד בזה שפיר אמרינן יש בישול אחר בישול וחייב משום בישול בב"ח אבל אם בישלו בשר עם חלב ונצטנן ואח"כ בישלו עוד הפעם אין בו משום בישול עיין פרי מגדים א"ח סי' תרע"ג א"א סוסק"א ובזה מתרץ דברי הש"א אשר עמד עליהם בשבו"י ויעויין יד אפרים סי' פ"ז בקיצור בב"ח אות ג' עכ"ד יצ"ו ועם כי כבר הבאתי למעלה בעה"י דברי הפרי מגדים שבשלש מקומות הנ"ל עוד טרם שראיתי דברי מכתבו כתבתי כל דבריו מפני האהבה ומשום דבר שחדש ובא לציון דברי היד אפרים שלא ראיתים עד עתה ואפריון נמטייה ומה שסובר הרב יצ"ו שדעת הרב פרי מגדים באמת כן היא לדינא שיש לחלק בין בישול אחר שנתבשלו (הבשר והחלב) כל אחד בפני עצמו לבישול שאחר שנתבשלו (הבשר והחלב) ביחד כבר כתבתי למעלה שהרב פרי מגדים לא החליט הדבר ומסיק בצריך עיון ואעתיק פה דברי הגאון יד אפרים הנ"ל וז"ל שיעור הבישול שיתחייב עליו הוא כמבשלו עד שיהיה ראוי לאכילה קצת דהיינו שליש בישולו למאכל כל אדם ויראה לי אם כבר נתבשל כל אחד בפני עצמו כשיעור הזה ושוב חזר ועירבן יחד כמו שהן מרותחין מכלי ראשון הרי זה דרך בישול ועובר עליו וכן אם נתבשל בשר בחלב יחד ונצטנן והחזירו לאש עד שהרתיח הרי זה עובר על איסור בישול אבל אם בישל בשר בקדירת חלב בת יומא או להיפוך אף על פי שאסור אינו לוקה וכן אסור להניח בשר חם מכלי ראשון עם גבינה חמה מכלי ראשון או זה על גב זה אפילו העליון צונן והתחתון חם אבל אינו לוקה על זה עכ"ל ועיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לכללים (שקבלתי עתה בששון) בסי' קי"ח אות

ועל מה שרשמתי בנדפס שם באות כ"ח אם יש בישול אחר אפיה וצלי עיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לחלקי הכללים בסוף סי' ס"ט

ס"א) אפר הנקברין דאסור אם הוא מדאורייתא כתבתי בנדפס במערכה זו אות שצ"ז עי"ש ועל דבר זה כתב אלי ידידי הרב הגאון אבד"ק אראל בקבלת ס' השדי חמד וז"ל בספרו כללי הש"ס והפוס' מערכת אל"ף אות שצ"ז בדין אפר נקברים ואפר עצי אשרה והקדש דאסורים אי הוי דאורייתא או דרבנן. לדעתי הקלושה נראה ע"ד החידוד לחלק ולומר דנקברים הוי שפיר ככל איסורי תורה דשרי מה"ת שלא כדרך הנאתן. משום דעיקר איסורם נאמר על שעה שהם אפשרים להנות מהם כדרך הנאתן אבל נשרף עצי אשרה והקדש שמצותם מה"ת בשריפה שפיר י"ל דע"ז קאי מן התורה האיסור ולא ידבק בך וגו' ואפרם אסור מן התורה איברא יש להקשות בזה מ"ש מערלה וחמץ דמצותן בשריפה ומותרים שלא כדרך הנאתם אמנם כבר הקדימנו בזה הג' בס' המקנה בקידושין נ"ו גבי המקדש בערלה לתרץ קושיית התוס' שם דהא דרבינא שייף לברתיה בגוהרקי דערלה ואמר מידי דרך הנאתן קא עבידנא פסחים כ"ד ע"ב היינו דוקא במקום חולי אבל שלא במקום חולי גם שלא כדרך הנאתן אסור כנ"ל ומלבד זאת עוד הדברים צריכים עיון דהא תוס' שלהי תמורה ד"ה אלו הן הנשרפין וכו' הניחו בצ"ע מנלן דערלה בשריפה מדאורייתא וגם גבי חמץ פסק הרמב"ם ז"ל כרבנן דר"י דמפרד וזורה וכו' א"כ הוי תרווייהו ערלה וחמץ מדרבנן בשריפה ולהכי מותרים שלא כדרך הנאתן מדאורייתא. ואו"ש למר ולתורתו כנפשו הטהורה ונפש דו"ש ומוקירו משה דובער ריסאק חופ"ק

ס"ב) אמר מר אם נאמר על מימרא דאמוראים כתבתי בנדפס באות רכ"ה שהרב יד מלאכי באות ע"ג הביא מה שכתב הרב הליכות אלי שמרן מוהריק"א מצא שנאמר כן על רב הונא. ואמרתי דאפשר שכונתו היא על מה שאמרו במס' מציעא דף מ"ז ע"א שאמרו כן על רב הונא ועוד הבאתי שגם בכתובות דף מ"ד ע"א אמרו כן על רב הונא ועתה השגתי ס' יבין שמועה וכללי מרן (שנדפס בווארשא שנת הלכות עולם לו) ודברי מרן הם על דברי רבינו ההליכות עולם בשער השני קרוב לסופו דף יו"ד ע"א ומפורש שם שאמר כן על סוגייא דב"מ הנ"ל והרב הליכות אלי כתב שהוא חידוש לפי שלא ראה בש"ס כ"א מקום זה והוא באחד כי מה שמצא הוא שאמרו כן על דברי ר' יוחנן במס' ע"ז בפרק ר' ישמעאל דחאו בעצמו דשאני ר' יוחנן שהוא תנא אמנם מתוך מה שכתבתי בנדפס יתבאר דאין זה חידוש אחרי שנמצא כן בכמה מקומות (הרב יד מלאכי מצא ג' מקומות בפ"ה דר"ה דף כ' ע"ב על מימרא דר' זירא וביומא דף כ"א סוף ע"ב ובפרק כיסוי הדם דף פ"ה ע"ב והרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות צ"ב מצא ג' מקומות אחרים והם ביומא דף ל"ג על דברי אביי ובפסחים דף צ"ד על דברי רבה בר ב"ח ובריש כריתות אמר מר בהעלם אחד) ואני ההדיוט מצאתי עוד בשבת דף צ"ז ע"ב עי"ש ברש"י ותוס' בד"ה ה"ג ובגטין דף י"ב ע"ב ובמנחות דף ד' ע"ב וכתובות דף מ"ד ע"א וידידי הרה"ג מוהרח"ך יצ"ו בס' לב שומע בריש מערכה זו מצא בסנהדרין דף כ"ט ע"א שאמרו כן על מימרא דריב"ח וגם בברכות דף ז' אמר מר צדיק וטוב לו אלא שדחה לזו שנאמרה משמיה דר' יוחנן וכדדחי הרב הליכות אלי ההיא דע"ז בפרק ר"י הנ"ל אמנם לפי מה שהוכיחו הרבנים יד מלאכי וקהלת יעקב דר' יוחנן לאו תנא הוא עי"ש (בשדי חמד ח"ב במערכת היו"ד אות נו"ן) חוזרות ונראות שתי הראיות הנ"ל ונמצא בידנו י"ג מקומות שאמרו כן בש"ס ואין כל חדש. והקרה ה' לפני ס' יד מלאכי דפוס חדש (פארמישלאי תרל"ז) ובתחילת הס' יש בו הערות הרב מתתיה שוועבד ובענין זה כתוב בהערה ב' וז"ל אמר מר מצינו על דברי אמורא כו' וכן מצינו דקאמר תלמודא דאמר מר על דברי אמורא מגלה ט"ז סע"ב דאמר מר למה נמנו שנותיו של ישמעאל והיא מימרת ר' יוחנן יבמות ס"ד א' ובדף כ"ח א' דאמר מר איוב ותרן בממונו הי' והיא מימרת ר' אבא בר שמואל ב"ב ט"ו ב' וכן מצינו דקאמר תלמודא והאמר מר על דברי אמורא ר"ה ה' א' והאמר מר מצוה למימני יומי כו' ובחגיגה י"ז ב' והאמר אביי מצוה למימני יומי כו' ובהג"ה האחרונה להקדמת פיה"מ להרמב"ם ראיתי שהביא דכ"מ דאמר תלמודא והאמר מר הם דברי רב ואשתמיטתי' ש"ס דחגיגה הנ"ל (אלא דבההוא דר"ה צ"ל דמסדרי הש"ס שהעתיקו דברי רבא הם שאמרו והאמר מר על מימרת אביי דרבא גופיה לא הוי אמר והאמר מר על דברי אביי כמ"ש התוס' ערכין ה' ד"ה והאמר שלא אמר אביי מר לרבא חבירו אמנם יש סתירה לדבריהם מעירובין ס"ג ב' דא"ל רב אשי לרבינא מ"ט עביד מר הכי אע"ג דרבינא תלמיד חבר לר"א הוי כדאיתא התם וע' הקדמת סה"ד שגם הוא שדא נרגא בדבריהם מכ"מ) ועיין רש"י שבת ה' ב' ד"ה מדאמר מר שפי' רבה דהוא רבי' דאביי והיינו לפי שידוע הוא שרבה הי' רבו ורגיל למיקריא הכי עיין שבת כ"ב א' אמר אביי כל מילי דמר ופירש"י שם וע' חולין ק"ה ב' והגה"ת רי"ב שם עכ"ד הערה הנ"ל ומה שהעיר על מה שכתב בהגהה להקדמת פיה"מ להרמב"ם הנ"ל כן יש להעיר על הרב סדר הדורות שכתב במערכת המ"ם (מר) כל מקום שתמצא בתלמוד והאמר מר הוא רב כ"מ בשם ש"ל אות ז' עכ"ד וכן יש להעיד על דבריהם דמצינו בזבחים דף ק"א ע"ב דאמר מר משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד והיא ממרת רב אדא בר אהבה בפרק ר' עקיבא כנודע אמנם בעיקר מה שהביא על דברי הרב יד מלאכי מה שמצינו בשאר מקומות (במגלה וכיוצא) והאמר מר על האמורא לדעתי העניה אינו ענין למאי דעסקי רבנן קדישי מרן והליכות אלי ויד מלאכי שדבריהם הם אם דרך הש"ס במימרת האמוראים כדרכו בדברי התנאים שכשבא לישא וליתן על דברי התנא שהביא אומר בלשון זה אמר מר כך וכך ונושא ונותן בדבר ההוא ועל זה הוא שנסתפקו אם גם בדברי האמורא יתנהג הש"ס בדרך זו שיתפוס דברי האמורא בלשון אמר מר וכו' וישא ויתן בו ולזה הביאו מאיזה מקומות שנמצא כן גם על דברי אמורא ואינו ענין לההיא דמגילה וכיוצא שהביא בהערה הנ"ל וק"ל: