שדי חמד פאת השדה מערכת א פז

בישול (נראה שאין כונתו דנקיטינן כר' יהודה דזו מחלוקת ישנה כנודע אלא מדרבי יהודה נשמע לרבנן דהא בהא לא פליגי) ובזה אתי שפיר מה שהקשה הפרי מגדים בא"ח סי' תקי"ד דאמאי מדליקין שמן בבית הכנסת ביום טוב הא הוי מבשל ובבישול לא אמרינן מתוך רק בהוצאה והבערה ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דהכא נמי הבערה ועיין בא"ח הלכות שבח סי' רס"ד שמביא האחרונים שאסור להדליק נר של שבת בבשר בחלב עכ"ל

גם אשור להרב ערוך השלחן ביו"ד סי' פ"ז אות י"ג דשקיל וטרי בנר של חלב המעורב בו חמאה דאף דלענין אכילה אין איסור חל על איסור מכל מקום אסור הוא בהנאה וכו' וכתב מיהו משום בישול בשר בחלב ליכא דאף למאן דאמר יש בישול אחר בישול אפשר דבבשר בחלב מותר דדרך בישול אסרה תורה ומה שהקשה בפלתי סק"ג מדאסרינן בריש פרק כל הבשר להעלות עוף עם הגבינה באילפס א' ובודאי אינו מעלה על השלחן אלא דבר שכבר נתבשל לא קשיא דהתם לא משום איסור בישול אלא דברותח נותן טעם זה בזה ואסור באכילה מדאורייתא עי"ש ברש"י ובאמת שהרא"ם בס' יראים סי' קמ"ח כתב שמא יעלה באילפס פירוש ועובר משום לא תבשל עי"ש מיהו נראה דבשר בחלב שנתבשל כבר יחד אם מבשלו אחר כך אינו עובר כמו בעלמא למאן דאמר אין בישול אחר בישול אבל אם בישל הבשר לבדו והגבינה לבדה וחוזר ומבשלם יחד הכי נמי דעובר משום לא תבשל כיון דנותן טעם זה בזה בבישול וכל שכן אם הגבינה חייה דאפילו הבשר כבר נתבשל ודאי דעובר עכ"ל הנה מתבאר מכל האמור שדעת רבנן קדישי הנז"ל דיש בישול אחר בישול באיסור בשר בחלב לא דבדין החמאה להדלקת הנרות אמור רבנן ליישב דאין איסור מצד בישול בשר בחלב (לא שמותר להדליק בה נר חנוכה עיין במה שכתבתי בדברי חכמים סי' מ"ח אות ו' בשם כמה רבנים שגם הרב שער אפרים לא התיר אלא כוונתו שמצד בישול בשר בחלב אין איסור)

ובענין זה כתב לי ידידי הרב הגביר מוהר"ר משה היילפרין מעיר בערשיד יצ"ו וז"ל בספרו חלק הכללים מערכת האל"ף סי' כ"ח אי אמרינן גם בבשר בחלב אין בישול אחר בישול נראה מדברי עמוד ההוראה הרב פרי מגדים ביו"ד סי' ק"ה בשפתי דעת סק"ב דיש בישול אחר בישול עי"ש כי קצר מאד ודבריו עמוקים קצת ומבוארים בס' מים קדושים על מסכת בכורות ד' ו' בסוגיא חלב מנא לן דשרי וכו' ובאריכות בנודע ביהודה מהדורא תניינא חלק יו"ד סי' ל"ו עכ"ד יצ"ו ולא איסתייעא לי להעמיק בדברי הרב פרי מגדים וגם ס' מים קדושים הנ"ל אין מצוי אצלי ומי שנמצא אצלו ישכיל בדב"ק האמנם כבר כתבתי שדעת הרב פרי מגדים בא"ח סי' תרע"ג וביו"ד סי' פ"ז דיש בישול אחר בישול בבשר בחלב אף בענין שאין בשבת משום בישול אחר בישול ושכן דעת כמה רבנים הנז"ל וקצת תימה על ידידי הרב הנ"ל יצ"ו דבהדי דקעסיק בדברי הגאון פרי מגדים בסי' ק"ה בשפתי דעת סק"ב לא שלטו מאורות עיניו בדבריו שבמשבצות שם סק"ב הנז"ל (בד"ה ומצוה)

אך ידידי הרב מוהר"ר שמואל אביגדור יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל בספרו שדי חמד בכללים אות כ"ח הביא להסתפק אי יש בישול אחר בישול בבשר בחלב לדעתי יש לי שני עדים דאין בישול אחר בישול. א'. הרמ"א בסי' פ"ז סעיף ו' כתב דאין לערב מים שהדיחו כלי בשר עם מים שהדיחו כלי חלב ליתן לפני בהמה משום דאסור בהנאה ולא אסר משום מבשל ודומה לי שעמד בזה הגרע"א. ב. ש"ך סי' צ"ב סק"כ כתב דאף אם יש ששים נגד מקום הטפה ובחדשה אין לערות התבשיל דרך אותו מקום משום דאסור לבטל לכתחלה (ויש להעיר מזה על מה שכתב בריש ספרו הקדוש ד"ה וביטל ויש לדחות) ולא אמר דאיכא איסור דאורייתא משום דמבשל החלב עכ"ד יצ"ו ועם כי אין דרכי לעיין ברוב ככל ההערות מרבני דורנו יצ"ו על דברתי בשדי חמדתי ואם אמרתי לחזור על לימודי ולעיין במילתייהו דרבנן קדישי לא יספיק לי הזמן כי ברבים היו כמה מאות הערות ומה גם כי קשה עתיקא מענין לענין היום כאן ומחר בענין אחר וכן על דרך זה יום יום ידרשון בכל זאת בענין נש ש זה שכל רבני האחרונים הנז"ל תופסים בפשיטות דבבשר בחלב יש בישול והרב הנ"ל יצ"ו כותב בהיפך ומעיד עדים על זה הוצרכתי לראות אם עדותו נאמנה ואם כדאי לשוב מדעתי הראשונה והנה על ראיתו הראשונה מדברי הרמ"א מה שעלה בדעתי העניה לדחות דאצטריך לטעמא דאיסור הנאה לומר דאף אם בדיעבד עירבן אסור ליתנן לפני הבהמה משום איסור הנאה ראיתי שכבר בא חכם הגאון יד אברהם (באשלי רברבי החדשים דפוס ראם) וביאר דברי הרמ"א באופן זה ויותר נכון וז"ל דאסורים בהנאה מילי מילי קתני דלערב לבד הוא גם כן איסור דהוי מבשל בשר בחלב ואם עירב אסורין בהנאה עכ"ל ולפי זה מתבאר יפה מדברי הרמ"א שיש בישול אחר בישול בבשר בחלב וכדעת כל רבנן קדישי הנ"ל וגם ראיתו השנית מדברי הכהן הגדול בשפתי כהן נראה לדעתי שיש לדחות שהוצרך לטעם דאסור לבטל לכתחלה כדי לאסור מטעם זה אם יארע שנפלה טיפה של חלב (תרבא) אחורי הקדרה ואין לאסור לערות התבשיל דרך אותו מקום משום בישול אפילו הכי יש לאסור משום ביטול איסור לכתחלה ובלאו הכי אין דעתי העניה נוחה להוציא דין על פי דיוקים כאלו בדברי רבני האחרונים בפרט בדבר שמפורש בדברי שאר רבני האחרונים בהיפך

ומקרוב השגתי ספר חדש יקר מאד לרב גדול ומופלא בדורנו יצ"ו הכי קרא שמו משמרת שלום והוא חבור נפלא לבאר כל דברי מרן הפרי מגדים חיו"ד וראיתי שפלפל מאד בדברי הפרי מגדים בשפתי דעת סי' פ"ז סוף סק"ב הנז"ל וביאר דבריו באריכות כדרכו בקדש ועל מה שכתב להליץ בעד השער אפרים דהוי טיגון וכו' כתב שהיה יכול ליישב על פי מה שכתב הוא עצמו במשבצות סי' ק"ה סק"ב (ד"ה עוד למדתי) דחתיכה שכבר משום בשר בחלב על ידי בישול מותר לחזור ולבשלה וכן כתב בא"ח סי' תרע"ג וכו'

ועל פי הנחה זו דחה מה שכתב הגאון שבות יעקב בח"א סי' ל"ח לחזק מה שתמה הגאון גיסו על הגאון שער אפרים דהא כשמדליק הנרות יעבור על בישול בשר בחלב דאף מאן דסבר בשבת דאין בישול אחר בישול בבשר בחלב יש בישול וראיה מחולין דף ק"ד ע"ב דאף בכלי שני שעולים יחד מקרי בישול בבשר בחלב אף שכבר נתבשלו תחלה כל אחד לבדו וגדולה מזו בתוחב כף חולבת בת יומא בקדרה של בשר דאסרינן הכל בהנאה אם אין ששים כביו"ד סי' צ"ד אף דחלב הבלוע בכף כבר נתבשל וגם הבשר ואם איתא דמן התורה אינו נאסר דאין זה דרך בישול הוה לן להתיר בהנאה וכו' על זה כתב דלפי דברי הפרי מגדים בסי' ק"ה ובא"ח סי' תרע"ג אתי שפיר דברי השער אפרים וכל ראיות ששבות יעקב אינם מכריעות דשם מיירי דהחלב נתבשל לבדו וכן הבשר דבזה אמרינן בבשר בחלב בישול אחר בישול לא כן בגוונא של השער אפרים שהחמאה נתבשלה תחלה בקדרה של בשר דבזה שנתבשל תחלה הבשר בחלב יחד לא אמרינן שוב בישול אחר בישול ולדינא בנרות שנעשו מחמאה וחלב עיין עקרי הד"ט יו"ד סי' יו"ד אות ט"ז אלו תורף דב"ק עי"ש וכבר כתבתי למעלה (בד"ה ומצוה) שהפרי מגדים בסי' ק"ה הנ"ל מסיק זה בצריך עיון ושבשיטה זו קאי בסי' פ"ז ולכן הוצרך להא דטיגון וכו' וכפי הנראה לא ראה הרב יצ"ו את חידושי רע"ק שהבאתי למעלה שנראה שהבין שהפרי מגדים שם מסופק בזה וכן ראיתי בספר היקר דלתי תשובה ח"ב לידידי הגאון אבד"ק פיקעלין יצ"ו (שנדפס מקרוב) בסק"ט שהביא מדברי הפרי מגדים דמאי דפשיטא ליה לחידושי רע"ק למילף היתרא מדברי ההגהות דבשר שנתבשל בחלב מותר לבשלה אחר כך בחלב רפיא בידיה דהרב פרי מגדים ואם כן לא נפלאת לומר שזו דעת השבות יעקב אלא דמכל מקום יפה אמר רב ליישב דעת השער אפרים כמובן ומה שסיים שם (בדלתי תשובה אחר שכתב שהפרי מגדים הניח דין זה בצ"ע) וגם בשר שנתבשל לחודיה וגם חלב מבושל לחודיה אסור לבשלם יחד דלא אמרינן אין בישול אחר בישול רק בשבת עכ"ד יצ"ו לא זכיתי להבין אמאי איכפל תנא לאשמועינן האי דינא דאם בחתיכה שנאסרה כבר בבישול בחלב מצריך עיון הפרי מגדים תו לא צריכנא למימר דאם נתבשלו כל חד וחד לחודיה דאסור לחזור ולבשלם: