שדי חמד פאת השדה מערכת א ס

הוא לאות שחולק על הקודם ולא זכר מר לדברי התוס' במס' ב"ב (ל"ט ע"ב) בסוד"ה כיון וכו' שכתבו כן בפשיטות וז"ל ואין לפרש דאין צריך למחות עד עולם דא"כ פליגי אדר"ל וה"ל למימר ר"ל אמר עכ"ל והגאון נצי"ב שליט"א במכתבו לכתרה"ג הנדפס בראש ספרו דמר העיר על הך כללא מגמ' יומא (פ' ע"א) דאיתא שם אר"א האוכל חלב וכו' אר"י שיעורין ועונשין הלמ"מ וכו' ואף שנאמר בלשון אר"י בכ"ז פליגי כדמוכח בירושלמי פ"א ה"א ר"י כדעתי' דרי"א כל השיעורין הלמ"מ ר' הושעיא כדעתי' דרה"א האוכל איסור בזמן הזה צריך לרשום את השיעור וכו' עי"ש לענ"ד נראה דאין מזה שום סתירה להך כללא דכייל התוס' הנ"ל דע"כ הש"ס דילן חולק אירוש' הנ"ל ולהש"ס דילן לא פליגי ר' הושעיא ור"י כלל וא"ל ר' הושעיא ס"ל דשיעורין הללמ"מ הם דזה ודאי אי נימא דשיעורין מדרבנן א"כ כל שהוא אסור מן התורה באכילה כר"י ביומא (ע"ג ע"ב) ואי נימא דהש"ס דילן ס"ל ג"כ כשיט' הירוש' דמ"ד האוכל חלב בזה"ז צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבוא ב"ד אחר וירבה שיעורין ע"כ ס"ל דשיעורין מדר' א"כ מאי פריך הגמרא ביומא שם על ר"א דאמר היכי דמי ירבה בשיעורין אי נימא דמחייבי קרבן אכזית קטן והתני' אשר לא תעשינה בשגגה ואשם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו וע' פרש"י שם הוא הוי שב מידיעתו אחרי דלר"א ע"כ כל שהוא אסור מן התורה ואי הוי ידע שזה חלב לא אכל אף אם הוא פחות מכשיעור אלא ע"כ צ"ל דהש"ס דילן ס"ל דאף ר"א ס"ל כר"י בזה דשיעורין הלמ"מ ורק דהלכה הוא דהאוכל חלב כזית חייב אבל לא פירש לן באיזה זית אם קטן או בינוני או גדול ורבנן פירשו ההלכה אכזית בינוני ומש"ה אמר דהאוכל חלב בזה"ז צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבוא ב"ד אחר וירבה בשיעורין היינו שיאמר דבאמת הלכה הוא על כזית גדול או קטן והשתא שפיר פריך הגמ' הא לא הוי שב מידיעתו דרצה הגמ' ליישב מימרא דר"א הנ"ל אף לר"ל דאמר ח"ש מותר מהתו' כמ"ש המפרשים בזה ע' בדבריהם וראי' לזה דבירושלמי שם מבואר דר"י ור' הושעיא פליגי בהא דתנן הראיון אין לו שיעור אם מה"ת אין לו שיעור אף למטה או דלמטה אף מה"ת יש לו שיעור ותלי הירוש' הך פלוגתא בפלוגתא אחריתי דר"ה ור"י בהא דאר"י שיעורין הלמ"מ ורה"א האוכל חלב בזה"ז וכו' ובש"ס דילן בחגיגה (ז' ע"א) איתא אר"י כסבורין אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה עד שבא ר' הושעיא בר"י ולימד הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה אבל חכמים אומרים הראיה מעה כסף וכו' הרי מבואר דלהש"ס דילן לא פליגי ר"י ור' אושעיא בזה ואף ר"י ס"ל דהראיון אין לו שיעור מה"ת אף למטה אף דס"ל דשיעורין הלמ"מ וס"ל להש"ס דילן דלא הך שיעור דראייה בהני שיעורין ואין כאן שום הוכחה דמ"ד האוכל חלב בזה"ז וכו' סבירא ליה דשיעורין הוא מדרבנן ולשיטתיה אזיל הש"ס דילן בזה וע"ש בתוס' ד"ה דרי"א ראיית וכו' ויש לפלפל הרבה בדבריהם לפי מ"ש וקצרתי כעת ועוד חזון למועד איה"ש עכ"ד יצ""ו. ובהורמנותיה דמר מה שהשיג עלי שלא זכרתי דברי התוספות בבבא בתרא וכו' אין זו השגה דהמעיין בספרי ישר יחזה שזה היה פשוט בעיני וכתבתי שכלל זה כתבו הרב משק ביתי בשם הראשונים ורבותינו בעלי התוספות בכלל הראשונים הם וכל עצמי לא אמרתי אלא להזכיר שיש יוצאים מן הכלל והבאתי מתניתין דברכות דף מ"ט אמר ר' עקיבא מה מצינו בבית הכנסת ומה שכתב הרב נחמד למראה מהירושלמי דאף שחולקים תני בלשון אמר

וחתני היקר ושנון ר' שלמה אשכנזי הי"ו אמר לי בשם הרב ר' ישראל רייזנער שהשיג עלי שלא הבאתי מה שאמרו בערכין פרק ה' משנה א' ופרק ח' מ"ד וביצה י"ז ע"א אמר רבא מניח ועירובין דף צ"ט ע"א אמר רבא היא גופא ושבת דף קי"ט ע"ב לא חרבה עכ"ד נ"י ומההיא דערכין פרק ה' אין הכרח כל כך דשאני התם דהלשון מוכיח שבא לחלוק וכן הוא בההיא דעירובין והיכא דמוכח שאני וכמו שמצינו במאי דנקיטינן דאמתי דר' יאודה הוא לפרש מכל מקום היכא דמוכח הוי לחלוק וכתב הרב תוספת יום טוב בפרק חמישי דחולין מ"ג (ד"ה ומודה ר"י) דאף דתנן אמר ר"י אמתי וכו' מכל מקום מדתני תנא בתר הכי ומודה ר"י וכו' מוכח שבא לחלוק והפוסקים שפסקו שם כר' יהודה משמע להו דאין זו הוכחה או שיש להם טעם אחר ובההיא דערכין דאמר ר' יהודה ממלא חבית וכו' ומתמה עליו ר' יוסי ואמר וכי היאך אפשר וכו' ואמרינן בגמרא דר' יהודה אהדר לר' יוסי ור' יוסי השיבו וחזר ריה"ו ושאלו וחזר והשיבו עי"ש נראה בעליל דלחלוק בא והיכא דמוכח שאני ובריש פרק רביעי דמסכת ראש השנה תנן התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעים בכל מקום שיש בו בית דין אמר ר' אלעזר לא התקין ריב"ז אלא ביבנה בלבד וכו' עי"ש והרי הוא כמבואר שבא לחלוק וכן בריש פרק ששי דכלאים אמר ר' יוחנן בן נורי טועים כל האומרים כן אבל מה שהביא משאר המקומות הדין עמו דמוכח מהם דאף כשחולק יתכן לומר בלשון אמר פלוני ואין זו השגה אלא סיעתא למה שכתבתי אני הדל בנדפס דלא כמו שנראה מדברי הרב חקרי לב שהבאתי שם (ויש שם השמטת הסופר (בהעתקת דברי הרב חקרי לב) וכן צ"ל אמר ר' פלוני אינו חולק שכנגדו אבל ר' פ' אומר חולק לשכנגדו וזה פשוט וכו') וכן ראיתי עתה סוגיא בגטין פרק מי שאחזו דף ע"א ע"א דתניא אמר רשב"ג במה דברים אמורים בחדש מעיקרו וכו' ושם בעמוד שני אמר ר' יוחנן חלוקים עליו חבריו על רשב"ג וכו' אמר רב פפא אי לאו דאמר רי"ו חלוקים וכו' הוה אמינא לפרושי טעמא דתנא קמא הוא דאתא וכו' עי"ש הרי דאף שאין הלשון מוכיח שבא לחלוק האמת הוא שבא לחלוק ותני למילתיה בלשון אמר רשב"ג ובפרק ר' אליעזר דמילה דף קל"ד ע"א דתניא אין טורפין יין ושמן לחולה בשבת אמר ר' שמעון בן אלעזר משום ר' מאיר אף טורפין יין ושמן הרי דחולק ותני בלשון אמר והיכא דמוכח שאני ומיהו בההיא במקור מקומו טהור בתוספתא פרק י"ג תנינא לה בלשון ר' שמעון בן אלעזר אומר וכו' עי"ש ועל כל פנים יש לנו הרבה מקומות בש"ס דנקטי לישנא דאמר פלוני במקום שהיה שייך לומר ר' פלוני אומר ובפרק הזורק דף ק"ב ע"א אתמר שתי אמות שוגג שתי אמות מזיד ושתי אמות שוגג רבה אמר פטור רבא אמר חייב ומר אמר חדא ומר אמר חדא עיי"ש ברש"י והוא מוכרח הרי דנקיט לישנא דפלוגתא אף דלא מוכח מתוך דבריהם דלא פליגי ובפרק ואלו מגלחין דף כ"ו ע"ב קרוב לסופו ת"ר היוצא בבגד קרוע וכו' רבן שמעון בן גמליאל אומר האומר לחבירו וכו' היה שייך לומר אמר רבן שמעון וכו' עי"ש

וראיתי להעתיק תורף דברי הרב יבין שמועה שבכלל תקכ"ה שרמזתי דב"ק בנדפס בקצרה והוא שהביא דברי הרא"ש בפרק קמא דקידושין אההיא דאמר ר' ינאי בדף ל"א אין תלמיד חכם רשאי לעמוד וכו' והא דלא אמר ר' אלעזר אמר לפי שלא היה בדורו של ר' ינאי וכתב על דבריו וז"ל העולה מזה דפעמים מצינו אמר ר' פלוני ואנו אומרים שחולק בזמן שאינו בדורו של האחר עכ"ל וכונתו דאף דודאי נמצא במקומות רבים לשון אמר בדבר שחולק מכל מקום מסתמא יש לנו לפרש הלשון כפי משמעותו על הרוב שאינו לחלוק ולכן בההיא דרבי ינאי אם היו בדור אחד לא היינו אומרים בפשיטות כל כך מסברא דנפשין שחולק אבל כיון שלא היו בדור אחד שפיר נוכל לפרש שחולק אף דנקיט תנא מילתיה בלישנא דאמר כן נראה מדקדוק לשון הרב יבין שמועה ובזה יתכן שיש לדחות איזהו מקומן מהנז"ל שאינם יוצאים מהכלל אך לא פניתי לעיין בזה ואתה תחזה. שוב אחר זמן (בשנת תרנ"ו) יצא לאור קובץ כנסת חכמי ישראל קונטריס שביעי וראיתי בסי' קכ"ז תורת חכם הרב מוהר"ר חיים יעקב ווירטמאן מאודיסא יצ"ו שכתב (בד"ה העולה) שמדברי הרא"ש בקידושין הנ"ל משמע שאם החולק הוא בדור אחד לא יתכן לומר אמר פ' אלא פלוני אומר והקשה על זה מסוגיא דיומא דף פ' שהביא הגאון מוואלאזין בהסכמתו לספר שדי חמד וכו' ואם כן ליתא להאי כללא דהרא"ש וכו' עי"ש ולפי המובן מדברי הרב יבין שמועה נראה דמתישבת תמיהתו

גם ראיתי עתה (נזר"ת) בספר טהרת המים לרב גדול משאלוניקי במערכת המ"ם בכללים על המשניות דף ט"ל אות ל"ה וז"ל לפעמים אף דתני אמר ר' פלוני דמשמע דלא פליג אתנא קמא אשכחן דפליג והאי דנקיט האי לישנא הוא משום שלא היה בדורו של