שדי חמד פאת השדה מערכת א נט

הארי החי הרב ערוך השלחן במה שהשיגו שסברתו היא נגד דעת פוסקים הראשונים ולזה כתבתי דלפי מה שפירש כונתו הרב מחצית השקל ניצול אותו צדיק המגן אברהם מהשגת הרב ערוך השלחן לפי שבאמת גם המגן אברהם מודה דבלח בלח ממש אף בדרבנן בעי ששים ולא היה לו להביא על זה מה שהפרי מגדים חולק עליו או מודה לו ואם חולק עליו הוא משום שהבין דבריו כמו שהבין הרב ערוך השלחן ואם היה עולה על דעתו לפרש דבריו כמו שפירשם הרב מחצית השקל לא הוה קשיא ליה מידי והאמת שלא עיינתי אז בפרי מגדים אך עתה שעוררני ידידי הרב הנ"ל יצ"ו עיינתי בו ואעתיק לשון של זהורית בשתי המקומות. א. באשל אברהם סי' תצ"ח ס"ק כ"ח כתב וז"ל ומה שכתב כיון דעיקר איסורו מדרבנן הנה בפריי ביו"ד כתבנו דיבש ביבש באינו מינו דרבנן דעת שפתי כהן בקונט' ט' דרוב סגי אבל לח בלח במינו דרבנן צריך ששים צריך עיון לחלק כאן ומ"ל במוקצה ואפר ל"ש (לא שייך) טעם והרגש בטל ברוב כברזל בברזל לענין טומאה וכיוצא דדוקא במ"א (במאכלות אסורות) שייך אטו טכ"ע (טעם כעיקר) ובפריי ליו"ד כתבנו עכ"ל. ב'. דבריו שבשער התערובות הם שם בהחלק השלישי בהפרק ג' (בד"ה והנה קמח בקמח) שהביא דברי המגן אברהם בסי' תצ"ח הנ"ל וכתב בסוף דבריו וז"ל ומה שכתב דעיקר איסור מדבריהם ר"ל דאין לו שורש בדאורייתא לא ידענא מנא לן לחלק בכך וכפי הנראה דאף איסור דרבנן בלח במינו בעינן ששים אף דליכא למיתי לידי איסור תורה כמבואר בהרבה מקומות וכדברירנא לעיל אם כן מנלן לחלק בין אין לו עיקר בדאורייתא ומה שהראה מקום ליורה דעה צ"ח לא אבין לה עכ"ל ומובן שהבין דברי המגן אברהם כמו שהבינם הערוך השלחן ולא נחית לפירוש המחצית השקל

אחרי מופלג (בחדש סיון תנז"ר) כתב לי ידידי הגאון מוהר"ר ישראל אברהם לערניר אבד"ק טירעשפאל יצ"ו וז"ל במערכת האל"ף אות ת"א הביא דברי הערוך השלחן בהבנתו בדברי המגן אברהם וכדבריו הבין גם הפרי מגדים בשער התערובות חלק ג' פרק ג' קודם ד"ה ומידי דברי ועיין שו"ת חתם סופר יו"ד סי' עז"ר שביאר דברי המגן אברהם באריכות עכ"ד יצ"ו. אפריון נמטייה די כל רז לא אניס ליה הן הראנו הנסתרות לנו דברי הגאון חתם סופר וה"ן קו"ל חדש. שוב השגתי שו"ת ריב"א ורבינו יואל בן אליעזר אונגאר) וראיתי בסי' ח"ק (בד"ה והנה דעת) שהביא דברי המגן אברהם שבסימן תצ"ח וכתב דאין כונתו דבאיסור שאין שאין לו עיקר בתורה לא בעינן ששים דדמי לתרומת חוצה לארץ וכו' כמו שכן דעת היש אומרים בהרשב"א בתורת הבית דאם כן אפילו אם לא נתערב ומונח בעין יכול לבטל אלא על כרחין דסובר כדעת הרשב"א החולק על זה (דדוקא בתרומה היקלו) ולא כתב כן רק משום דיש מי שסובר דקמח לא הוי לח בלח ויש גם מי שסובר דבאין לו עיקר מדאורייתא לא בעינן כלל מצרפין שתי דעות הללו להקל אלא שדבריו תמוהים דהיכן מצינו דבעינן ששים במידי דלאו למיכל קאי דרק לאכילה בעינן שיתבטל הטעם דחיך אוכל יטעם אבל אפי' (אפר) לכסות בו למה לא יתבטל ברוב וכמדומה כבר השיגו בס' בינה לעתים עכ"ל הרי גם הוא מפרש דברי הרב מגן אברהם כמו שפירשם הרב מחצית השקל ובמפתחות הספר בדף רביעי נומר ז' כתב הרב המגיה שדברי הבינה לעתים הם בהלכות יום טוב פרק ב' הלכה ח"י שהתפלא דבמידי דלא למיכל קאי למה לא יתבטל ברוב, וסיים דבחתם סופר יו"ד סי' רע"ו מישב כי זה כטומאת משא ואית ביה טלטול מוקצה ועיין בפרי מגדים סי' תצ"ח שהבאתי לעיל (בד"ה ועל מה)

ובאיסורין דרבנן שיש חילוק בין יש להם עיקר מן התורה לאין להם כנודע רשמתי לקמן באות קכ"ד על איזה איסורין אי חשיבי יש להם עיקר עיי"ש

ל"ב) איסורי אכילה דרבנן אם מותר להאכילם לחולה שאין בו סכנה בנדפס מערכה זו אות בר"ך רשמתי קצת יהיה זה עי"ש ועוד הבאתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת יין נסך אאא ב' בעניינים אלו ונעתק בקונטריס דברי חכמים (שבשדי חמד בא בסי' קל"ג וכששלחתי קונטריס הנ"ל להדפיסו השמיטו המדפיס לבובה ידועה לו ואיה"ש יודפס בהשמטות ס' דב"ח בעה"י וגם בחלק הכללים במערכת הכ"ף אות כ"ב כתבתי לענין כל האיסורין אם מותרים באכילה שלא כדרכן לחולה שאין בו סכנה ועי"ש (בד"ה ואם לחולה שאין בו סכנה) לענין אוכלין שאין ראוים לאכילה ונדפס בקונטריס דברי חכמים הנ"ל בסי' כ"ב

ל"ג) אפילו בנדפס אות שצ"ב רשמתי שיש חילוק בין לשון אף ללשון אפילו עי"ש ולשון אעפ"י נראה ממ"ש הרב תפארת אדם בחא"ח סי' ז' בשם הרב הלק"ט דאינו כלשון אפילו שיש בו לא מבעיא עי"ש והבאתיו בקונטריס אסיפת דינים במערכת הה"א אות י"א אמנם הרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות ז"ן כתב בשם מרן כ"מ בפ"א מהלכות רוצח דלשון אעפ"י הוא כלשון אפילו ויש בו לא מבעיא ואני ההדיוט חפשתי שם ולא מצאתי מה שכתב בשמו ואם כונתו למ"ש שם בדין ז' אומר אני בהורמנותיה דמני"ר דלא זו בלבד שלא כ"כ מפורש (כמ"ש בשמו) אלא אף משמעות בעלמא אין מדברי מרן לזה שדברי מרן הם עמ"ש הרמב"ם (גבי רודף אחר חברו להרגו) הורגין אותו אעפ"י שעדיין לא הרג וז"ל ומ"ש אעפ"י שעדיין לא הרג אין לשון אע"פ נח לי דאדרבה מפני שלא הרג עדיין הוא שהורגין אותו כדי שלא יהרגנו דאילו כבר הרגו אין רשאין להורגו וצ"ל דה"ק כיון שלא הרג לא הי' ראוי להרגו ואעפ"כ הורגין אותו כדי להציל את הנרדף עכ"ל ובעניותי איני רואה בדברים אלו לא בקושיתו ולא בתירוצו שום הכרח דר"ל דלשון אע"פ יש בו לא מבעיא וצ"ע

ל"ד) אמר פ' אמר פ' בנדפס מערכה זו אות ער"ה הבאתי מ"ש המעתיק בס' בית ועד לחכמים דהיכא דאמר בש"ס אמר פ' אמר פ' לא ראה אותו מימיו ותמהתי עליו דזה לא יתכן דודאי כשאומר כן היינו ששמע מפיו עי"ש ועם כי הדבר פשוט מעצמו ולמפורסמות אין צריך ראיה הנה ראיתי עתה להרב קרן אורה לזבחים בדף ז"ן ע"א מהספר (בד"ה שם גמרא אשם) שכתב להכריח דגרסינן אמר שמואל א"ר אלעזר בלא יו"ד (שהוא ר"א בן שמוע) ולא גרסינן אמר שמואל א"ר אליעזר (שהוא ר"א הגדול) דהא קדים טובא לשמואל עי"ש אלמא משמע ליה דלשון זה מורה ששמע מפיו והוא פשוט

אחר איזה שנים כתב לי ידידי הגאון מוהר"ר יוסף זכריה שטערין אבד"ק שאויל יצ"ו בענין זה וז"ל והנה בפתחי אותו בא לעיני מ"ש במערכת האל"ף סי' ער"ה מהבית ועד לחכמים ערך רבה סי' י"א בהגהות המעתיק שכתב לא קשיא מידי דכבר הביא דאמר פ' אמר פ' לא שמע מפיו וכבר נמצא כן כתוב על הגליון בזה"ל נתחלף לו בין אמר למשום ועיין לעיל ערך סחורה וערך סימון וכה"ג וע"ל ערך רבה אות א' אם לא שכוונתו להגיה אמר רבה משום רב אך אין להעמיס זה בלשונו ועיין לעיל ערך אבא אות ל"ז דאיך אפשר דאבא יוסף אמר משום ר"מ וגם דבריו שלא בדקדוק דהיכי דאמר משום אפשר שלא היה בימיו כמו ביצה ל' ע"ב וסוכה ט' ע"א רב ששת משום רע"ק וכה"ג בכ"מ לאין מספר ולזה קאמר בסוף הוריות משום ר"מ אמר דלשון אמר משמע מפיו ולא אמר רק מה שאמרו אחרים בשמו ע"כ לשוני על הגליון מכבר ואין ספק דכד ניים ושכיב כתב המעתיק זה שהפליטה עטו שלא במכוון לתלות בוקי סריקי בהמחבר

ולשון אמר ר' פ' אם משמעותו שאינו חולק (מדלא אמר ר' פלוני אומר) כתבתי בזה בנדפס אות שס"ה והגאון נצי"ב מל"ך יצ"ו בתעודתו שבראש ספרי העיר על זה מסוגיא דיומא דף פ' ע"א אמר ר' אלעזר האוכל חלב בזמן הזה יכתוב שיעור וכו' אמר ר' יוחנן שיעורין הלכה למשה מסיני וכו' ומוכח בירושלמי דפאה פרק קמא דפליגי דאמרינן ר' יוחנן כדעתיה דאמר שיעורין הלכה למשה מסיני ור"ה כדעתיה דאמר האוכל חלב בזמן הזה וכו' ועל דבר זה כתב לי ידידי הגאון מוהר"ר ישראל חיים דייכעש אבד"ק וולאדיסלאוואווא יצ"ו בקבלת ספרי שדי חמד וז"ל ובכדי להראותו כי טיילתי בשדי חמד אשר לו ארשום בקצרה מה שיש לי להעיר על דבריו במקום שעיינתי בספרו בכללי הש"ס במע' האל"ף אות שס"ה האריך קצת בהאי כללא במקום שנאמר אמר ר' פלוני הוא לאות שלא בא לחלוק על הקודם ובמקום האמור ר' פלוני אומר