שדי חמד פאת השדה מערכת א סא

התנא קמא כן כתב בספר יסוד הלימוד כלל יו"ד ועיין תוספות יום טוב פרק קמא דשבועות משנה ד' עכ"ל ושם בקונטריס שיורי טהרה במערכת היו"ד אות ג' רמז לדבריו שבטהרת המים הנ"ל וכתב כמסתפק אם הטעם הנ"ל הוא אמת עי"ש הנה ס' יסוד הלימוד לא ראיתי מעודי ונראה בעליל שדבריו בזה מאיש לוקחו מרן היבין שמועה שלמד כן מדברי הרא"ש ונעלם דבר מהרב טהרת המים ולכן מסתפק אם הכלל הזה שריר ובריר

ודע דמה שכתבתי בנדפס בשם הרב נחמד למראה ח"א בריש פרק חמישי דמעשר שני (כן צריך להיות ובנדפס כתוב בטעות פ"ה דמעשרות) שהכריח מדברי הירושלמי שם דאף ששנינו כלשון אמר רשב"ג מפרשי לה שבא לחלוק הנה עתה ראיתי בספר טהרת המים הנ"ל בקונטריס שיורי טהרה מערכת היו"ד אות ג' שהביא מה שכתב הרב שפתי כהן בחשן משפט ריש סי' קע"ה שדרך הירושלמי להשתמש בכמה מקומות בלשון אמר בדבר שהוא מחלוקת ואחרי שכן ארחות צדיקים אין זה חידוש מה שמפרשים מתניתין דמעשר שני בדרך זו

וידידי הרה"ג מוהר"ר שלמה אברהם רזעכטא מעיר אזארקאוו יצ"ו כתב לי בענין זה (בשנת תרב"ן) וז"ל כבוד תורתו הביא בראש ספרו בשם הגאון העמק שאלה הי"ו שתמה על מה שכתב מר בכלל שס"ה היכי דאיתא בגמרא א"ר פלוני בבירור שאינו חולק על הקודם לו מיומא (דף פ') אר"א וכו' והא מוכח בירושלמי פאה (פ"א) דפליגי עכתד"ק ולפענ"ד אינו השגה על דברי כ"ג דהכלל צודק דבבבלי לא מצינו דהוא פלוגתא אבל לעולם י"ל דבירושלמי הוא פלוגתא דמצינו הרבה בש"ס בבלי שלא ראו מקום זה בירושלמי וע"י ביומא (דף ס') ר' יוחנן וריב"ל חד אמר וחד אמר וכו' ובזבחים (דף נ"ד) בעי למימר תסתיים ודחי לה ובירושלמי יומא (פ"ה ה"ו) מפורש דר' יוחנן אמר מחלוקת ביניהן בשירים מעכבין וריב"ל ס"ל משמעות דורשין אב' ובפרט דר' יוחנן גופיה הוא בעל הירושלמי ואי הוו רואין הירושלמי היאך נסתפקו בזה ויעיין מעכ"ת בהקדמת ס' תוספת ירושלים שהאריך להביא ראיות על זה דבש"ס בבלי בהרבה מקומות לא ידעו מירושלמי אם כן א"ש הכלל שכתב כ"ג דכוונת הש"ס דבבבלי לא מצינו חולק על הקודם לו אם כתב א"ר פלוני. אוהבו דורש תורתו באהבה רבה ואהבת עולם שלמה אברהם רעזכטא עכ"ד יצ"ו

אמר המחבר האף אמנם מישתמען מילוהי דרב רחימא יצ"ו שמחזיק לכלל גמור דלשון אמר אינו בא למידי דפלוגתא לא יתכן לומר כן בכוונתו אחרי שמצינו בכמה מקומות בהיפך כמו שכתבתי בנדפס וגם בקונטריס זה באות זו רק כונתו לדחות ראיות הגאון נצי"ב דאי מהא לא אריא ומצינן למימר דתלמודין סבר דר' יוחנן לא פליג אדרבי אלעזר ואהכי אייתי למילתיה בלשון אמר ר' יוחנן ולא ר' יוחנן אמר אמנם לי הדל אין בדחיה זו כדי שביעה דאף אם נמצא בכמה מקומות דהש"ס בבלי חולק אירושלמי וגם בכמה מקומות לא ראו בבבלי מה שאמרו בירושלמי כדאמר רב יצ"ו מכל מקום מסתמא אין לנו לבדות מלבנו דבר כזה וכל טצדקי דמצינן מיעבד דלא למישוי לתלמודין חולק אירושלמי הכי עדיף כמו שכתבתי בקונטריס כללי הפוסקים ריש סי' ב' והכא דבירושלמי הרי הוא כמבואר דפליגי מסתמא אית לן למימר דהכי סבר תלמודין נמי

ובמכתב אברך אחד הי"ו כתב לי בענין זה וז"ל בקונטריס הכללים אות א' שס"ה בחקירה דהיכא דאיתא בגמרא ר' פלוני אומר אם הוא בבירור שהוא בא לחלוק או לא יעויין בתוספות חולין דף ח"י ע"ב ד"ה או דילמא ושם ומה שהביא שם מדברי מרן הב"י א"ח סי' רכ"ח תימה שלא זכר שר שסותר א"ע בפרק מהלכות עכומ"ז הלכה י"ג ששם כתב לדברי הרמב"ם איפכא יעו"ש והיכא דאיתא בגמרא אמר ר' פלוני יעויין בגמרא בבבא בתרא דף ל"ח ע"א במתניתין אר"י והתם מוכח להדיא דפליג אתנא קמא וכן איתא התם דף נ"ג ע"ב אר"ש והתם נמי פליגי וכן בריש חזקת אר"י וכן בנ"ד עכ"ד יצ"ו

ומה שכתבתי בנדפס שם בשם הרב תוספת יום טוב שנמצא במקומות הרבה ששונה התנא בלשון ר' פלוני אומר וכו' אף כשלא בא לחלוק הנה עתה ראיתי במס' ברכות פרק הרואה דף ס"א ע"ב תניא ר' אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך וכו' ר' עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך והכריח הגאון מוהרש"א שם מסוגיית הש"ס בסנהדרין דף ע"ד ע"א דר' עקיבא לא בא לחלוק על ר' אליעזר אלא לפרש דבריו עי"ש ובכריתות דף ו' רשב"ג הצרי אינו אלא שרף כתב רש"י דלפרש בא (אלא דלדעת הרמב"ם רשב"ג בא לחלוק עיין להרב בתי כנסיות דף ד"ן בענין זה) ועיין בס' חדש מגדים חדשים לידידי הרה"ג אבד"ק טעלעפין יצ"ו בכללים שבסוף הספר דף ד' כלל ג' אות א' מה שציין בכלל זה ובספר טהרת המים בקונטריס שיורי טהרה במערכת הריש אות מ"ח ובטהרת המים עצמו במערכת המ"ם בכללים על המשניות אות א' דף ל"ח ע"ג שקיל וטרי בזה ולא יכולתי להבין דב"ק לפי שהספרים שנושא ונותן בהם אין מצויים אצלי

ל"ה) אזלינן בתר השתא או אזלינן בתר מעיקרא בנדפס מערכה זו אות שמ"ט ציינתי דברי רבני האחרונים במקומות שונים דיש מהם שנראה דאזלינן בתר השתא ויש שנראה דאזלינן בתר מעיקרא עי"ש ועיין עוד ברכי יוסף סי' תקע"ה אות י"א לענין תענית גשמים כשהתחילו לירד ביום תעניתם קודם חצות אף שלא היה כדי שיעור עד אחר חצות אזלינן בתר ההתחלה ואין משלימין ועיין בס' שו"ת הד"ר ח"ב דף ל"ה ע"ג אות רי"ד ובס' ילקוט הגרשוני במערכת הבי"ת דף ט"ז (ד"ה בתר השתא)

ובענין זה כתב לי ידידי הרה"ג מוהר"ר לוי יצחק ראפאפארט מעיר טשארטקאוו יצ"ו וז"ל הנה בחבורו הנחמד שדי חמד חלק א' מערכת א' אות שמ"ט מביא כ"ת בשם ספר פני משה אי אזלינן בתר השתא וכו' וכ"ת כתב שם שכעת לא מצא דברי הגמרא ולי נראה שהפני משה כיון הגמרא נדרים דף י"א ע"ב בעי רמי בר חמא וכו' וכפשט דברי רש"י ד"ה או וכו' עכ"ד יצ"ו והערתו נראית נכונה בהשקפה ראשונה. אמנם המעיין בגוף הספר יראה שהביא כן בשם הפני משה שנסתפק לפי מה שכתבו בספרי מוסר בשם החסיד בעל חובת הלבבות שהמדבר לשון הרע על חבירו הזכיות של המדבר לשון הרע נכתבים בפנקס מי שדבר עליו והעונות מי שדבר עליו נכתבין בפנקס המדבר והנה שגגת התלמוד עולה זדון ובתלמיד חכם שגגות כזדונות ולעם הארץ הוו שגגות ובכן יש להסתפק אם יספר עם הארץ לשון הרע על תלמיד חכם ונכתבו חטאי התלמוד חכם בפנקס של עם הארץ יש להסתפק בזה דהא איבעיא להו במס' נדרים אי בתר השתא אזלינן או בתר מעיקרא ואצל התלמיד חכם היו זדונות ואצל עם הארץ הם שגגות וכו' עי"ש והמעיין בסוגיא דנדרים הנ"ל ישר יחזה דלא לכל חקי ודיני ומשפטי התורה הוא דאיבעיא ליה לרמי בר חמא אלא גבי נדרים במאן דנחית קמיה בשר שלמים לאחר זריקה ונחית נמי בשר כשרה חולין ואמר זה כזה אי אמרינן דדעתיה לאתפוסי כעיקר השלמים (לפני זריקה) ואסור או דעתיה לאתפוסי כשלמים דהשתא (לאחר זריקה) כיעי"ש ואם כן נוכל לומר דבשאר דיני התורה הדין נותן דאזלינן בתר השתא או בתר מעיקרא ורק הכא בדעת הנודר הוא דמספקא לן ואם כן לא היה לו להביא מסוגיא הנ"ל כי אם לתלות הספק במחלוקת הפוסקים בעיקר כלל זה שרשמתי בנדפס

כלל לו איש כי כתיב בקרא דממעטינן אשה כתבתי בנדפס מערכה זו אות בש"ן איזה כללים בזה עי"ש והא דאיש ממעט אשה