שדי חמד פאת השדה מערכת א נה

בתשובה סי' שמ"ה (בדפוס רא"ם בוילנא דבריו הם בדף צ"ה סוף ע"ד) שכתב וז"ל ולא דמי למאי דאמרינן כיון דנפל גלי דעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בארבע אמות לא ניחא ליה דליקני דהתם הוא דאין ארבע אמותיו קונות לו שלא מדעתו ואם היה דעתו שיקנה מדין ארבע אמותיו לא היה צריך לנפילה שכבר קנה בארבע אמותיו וכיון שאין הנפילה קונה גם מדין ארבע אמותיו לא קנה שלא מדעתו אבל במי שמקנה בשני קניינים אף שאין האחד מועיל קנה מדין האחר וכו' עד כאן לעניינו הרי שכתב מפורש דאין ד' אמות קונות לו שלא מדעתו גם בשיטה מקובצת לבבא מציעא דף יו"ד סוף ע"א כתב ולענין הלכה כתב הרב יהונתן וזה לשונו ארבע אמות של אדם קונה לו בכל מקום כלומר אם יש סביבותן וכו' ובלבד שיאמר יקנו לו ארבע אמות דידי דאי לא אמר לא קנה והכי מוכח בגמרא דלא עדיף ארבע אמות מחצר שאינה משתמרת ואף שעומד בצדה לא קני עד שיאמר תקנה לי שדי כדקתני וכו' ע"כ וזה כדברי הריב"ש דאין ארבע אמות קונות שלא מדעתו ואף שכ' שם בשם הרמ"ך דאף דלא לימא ליקני לי קנה לו הנה אין מזה הכרח דמהני לדעת הרמ"ך קנין ארבע אמות גם שלא מדעתו דיש לומר דכוונת הרמ"ך לומר דלא בעינן שיאמר בפירוש ארבע אמות יקנו לי ושלא כדעת רבינו יהונתן שכתב שצריך שיאמר שיקנו לו אבל מודה הוא דשלא מדעתו לא מהני דאין להפליג הסברות דלרבינו יהונתן בעינן דעתו ושיאמר בפירוש שיקנו לו ולהרמ"ך קונות שלא מדעתו

עתה נדפס ספר שו"ת ברית עולם לידידי הרה"ג אבד"ק וויסאקי יצ"ו וראיתי שבסי' ד"ן סק"ב הביא סברת הריב"ש בסי' שמ"ה דאין ארבע אמות קונות שלא מדעתו ושכן דעת רבינו יהונתן שבשיטה מקובצת הנ"ל ושאין הכרח שאין כן דעת הרמ"ך וכו' ובסק"ג הביא מה שכתב הרב טורי זהב בסי' רס"ח דנראה לו שגם קנין ארבע אמות קונות שלא מדעתו והרבה להשיב על דבריו ופלפל בחכמתו בחריפותו ובקיאותו עי"ש דב"ק

כ"ו) אף הן היו באותו הנס בנדפס מערכה זו אות שצ"ג כתבתי אם מועיל טעם זה לחייבן במצות דאורייתא או רק למצות דרבנן מהני ואם סברא זו היא מדאורייתא עי"ש והרב אזן אהרן בקונטריס ארעא סמיכתא במע' הנו"ן אות ג' ציין לעיין בזה בס' חקת הפסח סי' תע"ג ולימודי ה' לימוד קצ"א ואין מצויים אצלי לראות דב"ק ורב אחד יצ"ו כתב לי בזה וז"ל בשדי חמד כללים כתב בענין שאף הן היו באותו הנס ומדברי ר"י איש ירושלים וכו' דגם לדאורייתא וכו' בזה י"ל מש"כ החינוך שמצוה לספר ביצ"מ בליל ט"ו ניסן נוהגת בזכרים ובנקבות ולכאורה קשה הלא מצות עשה שהז"ג נשים פטורות אך אם נאמר דהחינוך אית ליה כסברת ר"י ניחא דהן מחויבות מצד שאף הן היו באותו הנס ועיין בחתם סופר א"ח סי' קפ"ה שחקר בזה עכ"ד יצ"ו ועיין בעיקר כללין בס' מתת ידו לידידי הגאון מוהר"ר מתתי' אבד"ק בוטען יצ"ו בסי' כ"ח פלפלא אריכא בסברה ישרה ובמה שהבאתי בקונטריס הערות לכללים סי' קמ"ג אות

ז"ך) אסור לאדם שיעמוד בלא אשה בנדפס מערכה זו אות רט"ו הבאתי מחלוקת הפוסקים אם איסור זה הוא מדאורייתא או אינו אלא מדרבנן ותמהתי על כמה מחברים שכתבו בשם הרב מוהרד"ך בית טו"ב חדר ז' שלדעת הרי"ף הוא מדאורייתא ועינינו הרואות דליתנהו להני מילי בשו"ת מוהרד"ך וכתבתי שכן השיג הרב יד שלמה על הרב כנה"ג וסיימתי דנאמנים עלינו עדות המעידים כן בשמו והוא חסרון בדפוס שלפנינו עי"ש עתה ראיתי להרב אזן אהרן בקונטריס ארעא סמיכתא במערכת הפ"ה אות ג' שהעיד שדברי מוהרד"ך הם בסי' טו"ב חדר ז' וא"כ אין ספק שהוא חסרון בדפוס שלפנינו ועיין שם שתמה על הרב אד"ר באות תקי"ז שנעלם ממנו דברי הרמב"ם דהוא מדרבנן. אמנם מעיני דמר נעלם מ"ש הרב אד"ר עצמו בספרו קהלת יעקב אות רס"א שרשמתי בנדפס ששם תקן לשונו שבאד"ר והזכיר דעת הרמב"ם ושהרמב"ן מספקא ליה עי"ש. ועיין פלפול נחמד בעיקר דין זה בספר פרי יצחק לידידי הגאון מוהר"ר יצחק בלאזער יצ"ו בסי' מ"ג

כ"ח) איכא בנייהו בנדפס מערכה זו אות קי"ג הבאתי עדות הראשונים דזמנין הוה מצי למימר איכא בנייהו טובא ולא אמר עיי"ש ספרים שציינתי בזה. (ועיין עוד בביאור יצחק ירנ"ן שעל ס' מאה שערים שערי שמחה לרבינו יצחק בן גיאת בהלכות חול המועד אות צ"ה) וכשאומר בש"ס איכא בנייהו בלא שאלה בתחילה מאי בנייהו אפשר לפרש דלא פליגי (אלא מאי דנפיק משני הטעמים קאמר) כ"כ מרן הב"י בחיו"ד סי' קע"ג (בד"ה איתא בגמרא) לדעת רבינו ירוחם אבל כשאומר מאי בנייהו איכא בנייהו לכ"ע מוכח ודאי דפליגי עיין לקמן במערכת המ"ם אות ג' (אמר המעתיק הי"ו אדמו"ר יחי' צוה לי להעתיק פה את הכתוב שם ואומר הנני לעשות כפקודתו וזה לשונו שם)

וכתב הרב יד מלאכי בסי' תמ"ז דכי אתמר בש"ס כי האי לישנא מאי בנייהו איכא בנייהו מוכח ודאי דפליגי אבל כי אמר איכא בנייהו לחוד בלי שאלת מאי בנייהו י"ל דלא פליגי (אלא מאי דנפיק משני הטעמים אמרו) ב"י יו"ד סי' קע"ג בד"ה איתא בגמרא לדעת רבינו ירוחם ועיין פרי תואר סי' י"ד סוף סק"ב עכ"ל והמעיין בדברי מרן הב"י יתבאר לו דמ"ש הי"ם גדול לדעת רי"ו קאי לחלוקת איכא בנייהו בלא שאלת מאי בנייהו אבל מ"ש בחלוקת מאי בנייהו איכא בנייהו דמוכח דפליגי לאו לדעת רי"ו בלחוד קאמר אלא כ"ע מודי בה והוא פשוט והוצרכתי לכתבו לפי שראיתי להרב נחמד למראה בח"ב דף ר"א סוף ע"ד שהבין דמ"ש לדעת רי"ו קאי אחלוקת מאי בנייהו עי"ש ואין הדבר כן אלא שקלע"ד על מרן הב"י דפשיטא ליה דכי אמרינן מאי בנייהו מתחלה ודאי פליגי מהא דאמרינן במס' חולין דף קכ"ח ע"ב דמייתינן ברייתא דפליגי בה ר' יוסי ורע"ק ורבי ואמרינן מאי איכא בין ר' לרע"ק איכא בנייהו ארכובא בין רע"ק לר"י מאי איכא בנייהו כוליא וניב שפתים איכא בנייהו וכו' עי"ש ופסק הרמב"ם כרבי כיעי"ש וכתב רש"ל בים ש"ש שם סי' יו"ד דאע"ג דהלכה כרע"ק פסק רבינו כרבי משום דס"ל דהני תנאי לא פליגי אלא איכא בנייהו בין הני טעמי הוא דקאמרינן וכו' עי"ש ודוחק לומר דגירסת הרמב"ם היתה בין ר' לרע"ק איכא בנייהו וכו' בלא שאלת מאי בנייהו ועיין למרן חיד"א בס' יעיר אזן מערכה זו אות ע"ז ולכל הדברות תמיה לי על מרן כ"מ והרב לח"מ שלא נטפלו למיהב טעמא אמאי פסק הרמב"ם כרבי בדין זה דודאי מ"ש רש"ל אינו דבר פשוט ומובן מאליו

ובעיקר כללין (איכא בינייהו) כתב הגאון חקרי לב בזכרונותיו שבסוף ישרי לב דף צ"ח אות קע"ג וז"ל איכא בינייהו לפעמים יש עוד ביניא אחרת ואינו אומרה הש"ס כן כתבו התוס' בבבא בתרא דף ה' ע"ב ד"ה ואפילו ובבבא קמא דף ל"ג ד"ה הוקדשו וצ"י בבא בתרא דף ל"ו ד"ה מאי בינייהו וכן צריך ישוב עוד בתוספות פסחים דף כ"ג ע"ב ד"ה מ"ב ודוק אמר המשיח ס"ט עיין להגאון מר זקני בחקרי לב יו"ד סי' מ"ו דף ע' ע"ד ודוק ועיין בספר ארעא דישראל עכ"ל

כ"ט) אמוראי נינהו אליבא דרב וכיוצא אי מצינא לשנויי הכי מסברא דנפשין רשמתי קצת בזה בנדפס מערכה זו אות לק"ט עי"ש ובקונטריס אסיפת דינים במערכת חנוכה אות ח' (בד"ה ואנא דאמרי) כתבתי קצת בענין זה והוא בקונטרס דברי חכמים (שבשדי חמד ח"א) סי' קי"ז עי"ש והרב יד מלאכי בכלל תרמ"ד (שהזכרתי שם) כתב דמה שכתבו התוס' בנזיר דף מ"ט ד"ה ומשני היא שיטת ר"פ אבל התוספות עצמם סוברים דאפשר לתרץ כן מסברתינו והביא דברי התוס' בברכות דף ט' ע"א ד"ה לעולם ובמנחות דף צ"א ד"ה הא ר"י ובנדה דף ל' ד"ה ש"מ שכתבו כן עי"ש אף אני אביא שכן כתבו במסכת מציעא דף צ"ח ד"ה משכחת (לחד שינויא כההיא דברכות) עי"ש ושיטת הרשב"א אינה מבוררת לי בזה כמו שרשמתי באסיפת דינים שם שבחידושיו למס' שבת דף ט"ל כתב דלא שתיק הש"ס מלאקשויי והאמר ר"י הלכה כסתם משנה ולשנויי אמוראי נינהו ואילו בחידושיו לגטין דף כ"ה ע"ד תירץ מדנפשיה אמוראי נינהו עי"ש ועתה ראיתי להרב לב שומע יצ"ו שכתב (במערכה זו אות מ"ח) דהרשב"א