שדי חמד פאת השדה מערכת א ל

דכונת הירוש' הבא דבשאר איסורין דאסורין מחמת עצמן כשהוא מרבה לבטל איסור תורה שהרי האיסור עצמו לא חזר להיתרו אלא שנתבטל אלא שאין מבטלין איסור לכתחלה אבל בכלאים שכל אחד מותר בפני עצמו אפילו אחר שנתערבו קודם שיזרעו ולא אסרה אלא בכה"ג דאז נראה וניכר הכלאים א"כ כשאנו מבטלים לא יש איסור כלאים כלל וזה לא נקרא ביטול אלא כמסיר האיסור דזה מותר לכתחלה ומפני מראית עין דהכא לא דמי לשום מראית העין דעלמא כנלע"ד נכון. וזכני ה' וראיתי שכיונתי בזה עם מהר"י הגא"ש בפ"ב דכלאים עכ"ל וא"כ א"ש קושיות מהרי"ש דאין הטעם משום דהוא מדרבנן ובזה א"ש ג"כ סתירת דברי הר"מ אהדדי דמתחלה כתב דלוקה ואח"כ כ' שהוא משום מראית העין ולפ"ז א"ש עכ"ל ולפי זה אין ללמוד היתר מהירושלמי לדבר שאיסורו מפני מראית עין שמותר לבטלו דכלאים שאני. אמנם אנכי הרואה להרב צרור החיים בפ"ב מהלכות כלאים ד' צ"ט ע"ב (בד"ה שוב ראיתי) שהרבה להשיב על דברי הרב בני חייא הנז"ל והוכיח דכוונת הירושלמי דברים כפשטן לחלק בין איסור תורה לאיסור דרבנן שהוא מפני מראית עין ע"ש ואם הרב נר"ו היה רואה דבריו לא היה דוחה דברי הרב מוהרי"ש והמעיין בדברי הרב צה"ח יראה שדבריו מוכרחים ועיין עוד בעיקר הכלל במה שהבאתי במערכת הכ"ף אות ק"מ בדין ביטול איסור ע"י תוספת באיסורין דרבנן שיש להם עיקר מן התורה. וידידי הרב מוהר"ר שמואל אביגדור הלוי מעיר סארעצק יצ"ו כתב לי בזה וז"ל בעיוני בספרו הקדוש אות מ"ח ראיתי שהביא הירושלמי פרק ב' דכלאים ונראה לפי עניית דעתי דמוכח מהירושלמי דאף קודם שחל שם האיסור אסור לבטל דהא התם מערב קודם זריעה דאין שום איסור וקשה על הרב ט"ז בסי' תמ"ז סק"ה ורסי' תרכ"ו שכתב דבכי האי גוונא מותר לבטל עכ"ד יצ"ו

וידידי הרה"ג מוהרי"א פרעגער מח"ס מנחת יוסף כתב לי בענין זה וז"ל במערכת א' באות מ"ח דלהוסיף על איסור דרבנן לבטלו ש"ד ובאות קנ"ד דבמשנה האיסור שרי יש להעיר בזה ממה שהובא במנחת יעקב בקונטריס הספיקות מחודשים אות ח' דלא עבדינן ס"ס למכור לעכו"ם דאף בדרבנן אין מבטלין איסור לכתחלה ועי"ש והרי שם נעדרו כל הפרטים הנ"ל דהא הכא מוסיף עוד ספק וכן אינו מרבה בהיתר רק משנה האיסור ועיינתי במקורו מתשו' מהרי"ט שם ח"ב יו"ד ס"ב והביא ראי' מפסחים בההוא ארבא וכו' והרי החיטים שנבללו הוא רק איסורא דרבנן וחשש למכירה לעכו"ם ע"ש והרי התם אינו משנה אך אולי י"ל דהמהרי"ט לא מדמי לי' למבטלין איסור רק ע"ד ההיקש וסבורי מסביר לן שלא יהי' הענין זר בעניינו דכמו שמצינו בסברא דאין מבטלין איסור לכתחלה ואף דרובא שרי כן נאמר בזה אף שנעדרו הפרטים מביטול האיסור כפי שביאר מני"ר בכלליו עכ"ז הנושאים שוים בגדר מה עכ"ד יצ"ו

ועל מה שכתבתי בנדפס שם (בד"ה ובעיקר) דנקיטינן כפסק מרן דאיסור דרבנן אף שיש לו עיקר בתורה מותר להרבות עליו לבטלו ראיתי להרב יד דוד בסי' צ"ט הגב"י אות מ"ז שכתב בשם הרב שלחן גבוה שם בסקי"ט שהעלה דאף דודאי דעת הרמב"ם ומרן היא דאפילו באיסורין שיש להם עיקר מותר להרבות עליהם לבטלם מ"מ כיון שרבו האוסרין באיסורין שיש להם עיקר נקיטינן כוותייהו שאסור להרבות באיסורין שיש להם עיקר כדי לבטלן וכתב על דבריו ולא צייתינן ליה במקום דאיכא כמה אחרונים שכתבו להקל וכפשט דברי מרן שקבלנו הוראותיו

והשגתי עתה (תנז"ר) ספר הבהיר טהרת המים לרב גדול משאלוניקי כש"ת מוהר"ר אברהם הכהן וראיתי בקונטריס שיורי טהרה במערכת הבי"ת אות נו"ן שכתב גם כן דאיסור דרבנן מרבה עליו ומבטלו ואף אם הוא איסור שיש לו עיקר בדאורייתא כדמסיק הפרי חדש בסי' צ"ט וכו' וכן כתב בשם הרב באר מים חיים ביו"ד ח"א סי' יו"ד שכן דעת מרן בש"ע ושכן דעת הרשב"א והרמב"ם והפר"ח וכו' ונסתפק שם אם הדין כן בבשר שלא נמלח שנפל לקדרה שאין בה ששים אם יוכל להרבות דאף שדם שבישלו לרוב הפוסקים הוא מדרבנן וכן דעת מרן וכו' מכל מקום יש להסתפק לפי מה שכתבו התוספות והרא"ש בטעם מה שאסרו הדם שנתבשל דהוא משום דדם זה מתחילתו היה אסור מדאורייתא וכו' והביא מה שכתב הרב גנת ורדים ביו"ד סי' כ"ט בשם הרשב"א במשמרת הבית גבי חלטו ליה לכבד בחלא או ברותחין שכתב ואי נמי תאמר דכל שבישלו מותר לגמרי מדאורייתא כיון דעיקר דם דאורייתא החמירו בו כדאורייתא ואפיל בספיקו וכן כתב שם גבי רישא בכבשא דאי נמי דרבנן הוא פעמים חוששין אף בספקו כשל תורה לפי שהוא קרוב לאיסור תורה אם אתה מתיר בזה יבא לידי דם שלא נתבשל וכל שהוא קרוב כל כך בשל תורה הולכין בו להחמיר כשל תורה וכו' שוב כתב שגם בזה הדין נותן שמותר להרבות עליו וכתב כן גם בשם רב מובהק מוהר"ר אברהם הכהן פרחיא ושכן נהגו אחריו כל מורי הוראה בשאלוניקי להרבות עליו ואמר הרב המובהק הנ"ל דאף דמכמה דוכתי נראה דחמיר איסור דם שבישלו יותר משאר איסורים דרבנן סוף סוף איסור דרבנן הוא וכבר כתב הפרי חדש דאף דיש לו עיקר מרבין עליו ובדרבנן להקל שומעים גם הפרי חדש בסי' צ"ט ס"ק י"א כשמנה כל פסקי השו"ע שהתיר להרבות בדרבנן מנה בכללם דם שבישלו ושכן דעת הרשב"א לבד בשיעורין דרבנן באיסור דאורייתא וכו' גם הט"ז שם בס"ק י"ב הביא בשם רש"ל דרוב המחברים הסכימו להרבות בדרבנן וכו' וכן כתב הרב ערוך השלחן בס"ק י"ד. גם הסכים שם בסק"ו דבספק איסור תורה דאזלינן להחמיר אם אין בתערובת ששים מותר להרבות וכו' וז"ל הרב ערוך השלחן ספק איסור מותר לבטלו לכתחלה כן נראה מהרמב"ם ברביעי מהלכות תרומות דין ט' נפלה אחת מחמשים וכו' עד שירבה עליהם ממקום אחר ואפשר דדוקא מין במינו בנתערב כבר דבטל ברוב מדאורייתא הוא דמותר להוסיף על תערובתו דהוי ספק דרבנן אבל מין בשאינו מינו דהוי ספק דאורייתא אף להוסיף על תערובתו אסור דהא אסור לבטל מדאורייתא הוא ואם כן הוי ספק דאורייתא ואפשר דלא הוי איסור תורה אלא מערב איסור בהיתר כעין זרוע בשלה אבל להוסיף על התערובת לכולי עלמא אינו אלא איסור דרבנן וכן נראה דאם הוא איסור תורה הוה לן לאסור באיסור דרבנן נמי להוסיף על התערובת כמו לערב ומה טעם לחלק אלא ודאי דלהוסיף על התערובת אינו אלא איסור דרבנן לכך לא גזרו אלא באיסור דאורייתא וכן נראה דעת מוהרש"ך וכו' עכ"ל

גם ראיתי בס' יקר אמר שמואל (לרב גדול משאלוניקו מוהר"ש ן' חביב) בתשו' חלק יו"ד סי' א' בדין ביצה שהיה בה דם שנתערבה בתבשיל ואחר כך לקחו ממנה הדם ורק הביצה נשארה בהתבשיל ואין בו ששים אם יש להתיר להרבות עליו ואחר שנשא ונתן בדעות הפוסקים באיזה מקום אוסר ואם דם בצים מן התורה כתב בדף טו"ב (בד"ה ומעתה) דנראה להתיר להוסיף כדי לבטלה בששים מטעם ספק ספקא. א'. אם דם בצים אסור מה"ת. ב'. אף אם אסור מן התורה שמא אין האיסור אלא בדם עצמו ושאר הביצה אינו אסור אלא מדרבנן ואף שמרן בשלחנו הטהור פסק להדיא להחמיר בנדון זה עצמו והוא מדברי הרא"ש מכל מקום טעמא בעי כיון דאינו אסור אלא משום ספקא דאורייתא דלחומרא אם כן להסוברים דחומר הספקות מדרבנן יכול להוסיף עליו לבטל וצריך לומר שהרא"ש סובר שחומר הספקות מן התורה ולכן אסר ושוב הביא שנחלקו רבני האחרונים בדעת הרא"ש אי סובר דחומר הספקות מדרבנן וכתב להתיר בנדונו משום שהיה ספק איסור ובספק איסור מבטלין לכתחלה וכו' ושוב הביא מחלוקת הראשונים אם איסור ביטול האיסורין הוא מן התורה ושכתב הרב קול אליהו בח"א בחלק יו"ד סי' ט"ז דאם ביטול האיסורין הוא מן התורה אם כן בספק אם נפל איסור לקדרה ואין בה ששים כיון דספקא דאורייתא לחומרא אסור להרבות כדי להשלים לשישים ואם ביטול האיסורין הוא מדרבנן מותר להרבות והאריך לפלפל שדבריו תמוהים ושסותרים למה שכתב בעצמו בחלק א"ח סי' ו' ואחר שהאריך כתב בדף ח"י ע"ב (בד"ה אך) ועוד יש צד להקל ממה שכתב הרב ערוך השלחן בסי' צ"ט ובסוף סי' קי"ד דאף למאן דאמר אסור לבטל מדאורייתא אינו אלא לערב איסור בהיתר כעין זרוע בשלה אבל להוסיף על התערובת