שדי חמד פאת השדה מערכת א קפט

אני הדל למעלה (בד"ה שוב) או מיישב בענין אחר ומה שכתב הרב יצ"ו לחלק בין אשת חבר דעלמא לאשת חבר רב המקום כעת לא מצאתי בעניותי טעם לחלק בזה ולפום ריהטא זו וזו אחת היא ואין עליהן עשה דכבוד התורה אחר מיתת החבר והמעיין יכריע

קמ"א) אצבע שמשערין בה בכל מקום הוא רוחב אגודל של יד כן הביא מרן בבית יוסף א"ח סי' י"א בד"ה ויעשה נקב) מהרמב"ם בסוף פרק י"ז מהלכות שבת ובראשון מהלכות ציצית הלכה וי"ו ובתשיעי מהלכות תפילין והיה למרן להביא דברי הרמב"ם בהלכות תפלה בדיני נשיאות כפים פרק חמשה עשר דין ד' וכמה הוא רביעית אצבעיים על אצבעיים וכו' וחומש אצבע בגודל וזה האצבע שמושחין בה בכל התורה כולה היא הגודל והוא הנקרא בהן יד עכ"ל אלא דלאו תנא כרוכלא ומרן הפרי חדש ביו"ד סי' נ"ו סק"ז כתב כל אצבע האמור בכל מקום הוא גודל כדכתב הרמב"ם בס"ה נ"כ (בסוף הלכות נשיאות כפים) וכן הוא במוהרי"ל כאן עכ"ל ולא הזכיר שאר המקומות והספיק לו מקום הראשון שדבר בו הרמב"ם והוא באחד והרב חכמת אדם בכלל י"ד אות ג"ל כתב וכל מקום שנזכר אצבעות צריך עיון אם רוצה לומר אצבע פשוט או רוחב אגודל וכו' ופרי חדש סי' נ"ו סק"ז כתב בשם הרמב"ם בפרק ט' מהלכות ספר תורה כל אצבע האמור בכל מקום הוא גודל ע"כ ויש שם טעות סופר וצריך להיות כמו שכתבתי וצריך עיון כי לא מצאתי שם אלא שכתב כל רחב גודל האמור בכל מקום הוא רחב שבע שעורות בדוחק שהם ערך שתי שעורות באורך וכו' אלו תורף דברי הרב חכמת אדם ולא גילה לנו מה היה כתוב בפרי חדש שלפניו כדי לידע מה שתקן ואם היה כתוב כאשר כתוב לפנינו כמו שהעתקתי דבריו לא ידעתי למה הוצרך להגיה הלכות ספר תורה תחת הכתוב הלכות נשיאות כפים שבאמת כן כתב הרמב"ם שם כמו שהעתקתי דבריו ואם לא מצא דברי הרמב"ם שבהלכות נשיאות כפים תמיה לי במחילת כבוד תורתו הרמה איך מלאו להגיה כן אחרי שסוף כל סוף הרי לא מצא מה שכתב הרב פרי חדש בשם הרמב"ם ומה הועיל בהגהתו זאת

גם מה שכתב שלא מצא שם אלא וכו' יש לתמוה שעיין שם בהלכה ט' ולא עיין בראש הפרק שכתב שיעור הטפח בד' אצבעות ברוחב הגודל שמזה מובן שאצבע היינו גודל ולזה יש ליישב אבל מה שכתבתי בתחלה היא תמיהה קיימת לפי דעתי העניה מלבד שיש לתמוה עליו שנעלם ממנו דברי הרמב"ם שבהלכות ציצית והלכות שבת שהביא מרן הב"י (וכבר תמה עליו בזה הרה"ג מוהר"ר זלמן אסטרווסקי יצ"ו בקובץ הפסגה ח"ג שנדפס עתה (שנת נזר"ת) בצד 71 ועוד הביא הרב יצ"ו שכן כתב בהגהות אשירי פרק קמ דעירובין סי' ג' בשם האור זרוע וכתב שכן מבואר בשלחן ערוך הגאון מוהרש"ז בסי' ל"ב סעיף ל"ג (טעות הוא כי שם לא מצאתי מזה והוא בסעיף ס"ג והוא זה אשר ציינתי בשמו בנדפס אות קט"ו וכפי הנראה אין נמצא ביד הרב יצ"ו ספר שדי חמד כללים ח"א שאם כן היה רואה מה שהבאתי באות קט"ו שהגאון עמודי אש יצ"ו כבר תמה על החכמת אדם שנעלם ממנו דברי הרמב"ם וכו' וכו' עי"ש) ועיין בס' דרכי תשובה בסי' מ"ו ס"ק ע"ג מה שציין הגאון המחבר יצ"ו בזה ומה שתמה בהפסגה שם על החכמת אדם בכלל י"ט אות ח' שכתב בפשיטות דאצבע סתם הוא אצבע פשוט במחכתה"ר לא צדק בזה כי המעיין בדבריו ישר יחזה שלא כתב דאצבע סתם הוא פשוט רק באותו ענין כתב על פי הכרח שהוא אצבע פשוט ולא ללמד על הכלל כולו יצא

נחזור לדברי מרן הבית יוסף באורח חיים סי' י"א והוא שכתב שם שכן כתב כל בו בשם רבינו פרץ כל הני אצבעות (לענין צצית) פירוש אצבע היינו גודל וכן כתב בהגהות סמ"ק וכן נראה מדברי הרוקח ומדברי המרדכי עכ"ל מרן וכתב על זה בבדק הבית וז"ל והוא מבואר בגמרא שכתבתי בסמוך עכ"ל ולפי הנראה הרב תוספת יום טוב לא ראה את ספר בדק הבית ולכן השיג על מרן הב"י שלא היה מן הצורך להביא כל הפוסקים שכתבו דהיינו אצבעות היינו גודל עיין בדברי חמודות להלק"ט הלכות ציצית סי' י"ב והרי עינינו הרואות שמרן עצמו בבדק הבית אמר מר שכן מבואר בש"ס ואף שהבדק הבית נדפס כמה שנים קודם שנדפס הדברי חמודות אולי לא נתפשט בימיו אל עירו ואל שער מקומו וכן כתב מרן חיד"א על הרב הדרישה וכמו שכתבתי בשמו בקונטריס כללי הפוסקים סי' ט"ו אות כ"ט וראיתי שהרב המגיה בספר שלמי צבור דף ז"ך ע"א הביא דברי הרב הנ"ל (דברי חמודות) וכתב על דבריו וכבר מרן דקדק על עצמו וכתב והוא מבואר בגמרא שכתבתי בסמוך עי"ש כונתו לפקפק עליו דמה מציאה מצא וכבר כתב כן מרן עצמו ולדידי אין זו מן התימה אם לא ראה את ס' בדק הבית כאמור ותלמידי הבחור רפאל לאבאק הי"ו ברבי משה ליב נ"ע ציין בקונטריסי לעיין בספר הקדוש הלק"ט בח"א סי' רצ"ג ועיינתי שם ודבריו הם על הדין שביו"ד סי' ב"ן סעיף ב' בהגהה ומביא סברת מוהרי"ל הנ"ל ומה שכתב הרמב"ם בהלכות נשיאות כפים הנ"ל ובחצאי לבנה (כנראה שהיא הגהה מהרבנים המביאים את הספר הקדוש הזה לדפוס שנית הי"ו) כתוב גם שאר מקומות שבהרמב"ם שהזכרתי למעלה והוסיף לציין לספר אור זרוע הלכות עירובין סי' קכ"ז ושערי תשובה סי' י"א סק"ג והרמ"א יו"ד ריש סי' שכ"ד ומוהרי"ט יו"ד סי' י"ט ולפי שאני טרוד כעת בענין אחר לא יכלתי לעיין בכל הנז"ל רק זה אגיד שכפי הנראה אין נמצא אצלם ספר שדי חמד כללים ח"א שאם כן היו רואים שכבר הובא שם האור זרוע סי' קכ"ז ושערי תשובה הנ"ל

וידידי הרה"ג מוהר"ר שמחה כהנא אבד"ק לאקאשאווקא יצ"ו כתב לי וז"ל באות קט"ז הביא דאצבע הוא הגודל והביא כן גם מא"ז יעיין אור זרוע הלכות טרפות סי' תל"ג שכתב שיש גאונים הסוברים דאצבע הוא אצבע שלישית והוא אמה יעו"ש ולפלא שלא ראיתי מביאים דעת זו בשום פוסק עכ"ד יצ"ו

וכתב מרן שם (אחר שכתב בשם הרמב"ם שסובר דאצבע הוא אגודל שכן כתב בראשון מהלכות צצית ובתשיעי מהלכות תפילין ושבפרק י"ז מהלכות שבת כתב גם כן האצבע שמשערין בכל מקום הוא רוחב הגודל של יד) וכתב המרדכי אומר ר"ב שצריך לשער במקום רוחב הגודל ולא מראשו שהוא קצר עכ"ל ובבדק הבית כתב והתוספות בפרק התכלת נסתפקו בדבר והרב המגיה בשלמי צבור שם שקיל וטרי בזה וכתב בדף כ"ח ע"ד (בד"ה המורם) דאף שהמרדכי סובר דמשערינן במקום הרוחב של גודל לא מצינו אחרים כוותיה שיאמרו כן בפירוש זולת דברי הרמב"ם בהלכות ספר תורה שמטין לסברת המרדכי והתוספות נסתפקו בדבר וכו' וכל שכן לפי מה שהוכחנו ובררנו שרבינו ישעיה והכל בו ומוהר"י ב"ח ורבינו האר"י כולם שוים לשער בצד הקצר וכו' אלו תורף דב"ק והנה לשון הרמב"ם בהלכות צצית הוא ואורך החוטין אין פחות מארבע אצבעות וכל האצבעות בגודל ובהלכות ספר תורה כתב בגויל ששה טפחים שהם ארבע ועשרים אצבעות ברוחב הגודל של יד ובהלכות שבת כתב האצבע שמשערין בה בכל מקום היא רוחב הגודל של יד והנה לשונו בשתי מקומות הנ"ל הוא בסיגנון אחד ואיני מבין מה שכתב שדברי הרמב"ם שבהלכות ספר תורה מטין להאומרים שמשערין בצד הרחב ולא בצד הקצר שאם ממה שכתב אצבעות ברוחב הגודל משמע ליה שהכונה שיהא בצד הרחב ולא בצד הקצר (מדלא כתב אצבעות גודל כמו שכתב בהלכות צצית וכל האצבעות בגודל) למה לא כתב שגם מדברי הרמב"ם שבהלכות שבת מוכח כן שהרי גם שם כתב בסיגנון זה ואם יש לדחות שמה שכתב בהלכות שבת והאצבע היא רוחב הגודל של יד לא בא אלא לאפוקי אורך הגו דל אבל ברוחב עצמו אולי יש לומר שהוא בצד הקצר אם כן גם מלשון אצבעות ברוחב אגודל של יד שבהלכות ספר תורה אין הכרע

וראיתי להרב יבא הלוי בדף י"ד סוף ע"ג שדקדק מלשון מרן הבית יוסף שאחר שכתב שדעת הרמב"ם שהאצבע היא הגודל כנז"ל כתב וכתב המרדכי וכו' (כנז"ל) ולא כתב וכן