שדי חמד פאת השדה מערכת א קפ

נמי הא תרווייהו קרן הוו הגם שיש ליישב קצת דכוונתו דוקא בתורה דכולהו אורייתא חד הוא ולא דמי לכל הני דבכל הני כל אחת רוצה שבה תתקיים המצוה מיהו פירש רש"י בעיקר מילתא דאין מעבירין אינו סובל כן כמו שכתב הפרי מגדים ותו דאפילו בס"ת נמי מצינו שהזכות הוא לס"ת כשקורין הימנה כדאמרו רז"ל הכל תלוי במזל אפילו ס"ת שבהיכל ואם ן גם בס"ת איכא ביוש והדרא קושית מגן אברהם לדוכתא ומה שאחזה אני בעניינא דאין מעבירין על המצות דאיתא בתרי גווני חדא היכא דעזב מצוה זו מפני מצוה האחרת אפילו היכא דליכא שום שיהוי זמן כההוא דתפלין וצצית בא"ח סי' כ"ה וכההוא דתפלין של יד ושל ראש שם וכן גבי קערה של פסח בהגה"ה א"ח סי' תע"ג שכתב שיסדרה בענין שלא יעבור על המצוה אף על גב דליתא שום שיהוי זמן ממצוה כי סוף סוף הוא עושה מצוה שייך אין מעבירין וכו' ומשום דרשא דושמרתם וגו' מצוה הבאה וכו' דהא איכא חימוץ לאותה מצוה שבאה לידו על ידי שעוזבה מלעשותה הינו טעמא דדישון מזבח הפנימי שקודם להטבת חמש נרות ביומא ד' ל"ג וכן לענין אדר ראשון ואדר שני במגילה דף ו' וכן ביומא דף ע' לענין הרואה כ"ג דהוי סלקא דעתין משום אין מעבירין ע"ש כולהו מהאי טעמא דכתיבנא וכן ההוא דמלא וריקן בפסחים דף ס"ד נמי מהאי טעמא. ואופן הב' היכא דליכא שום עזיבת מצוה אלא שהיה יכול לקיים המצוה בקרוב ושוהה זמן מלקיימה עכשיו עד אחר כך כמו בעומר במנחות דף ס"ד שהבאתי לעיל וכן בקרן ביומא ד' נ"ח שאינו עוזב שום מצוה רק שמאחרה לעשותה אחר כך או בדבר אחר הרי הוא שוהה זמן מן המצוה ועבר אדרשא דושמרתם וכו' כיון שמחמץ המצוה ע"י הזמן נמצא דבתרוייהו גווני איכא משום חימוץ מצוה בחדא משום חימוץ עיקר המצוה ובאידך משום זמן המצוה ובתרוייהו טעמא משום חימוץ ולאו משום ביוש כלל ונפקא מינה לדוכתא שהוא מצוה אחת ויכול לקיימה באיזה דבר שרוצה כמו בלחמות של שבת שבסי' רע"ד הנ"ל דאז ליכא לא משום עזיבת מצוה ולא משום שיהוי זמן ליכא משום אין מעבירין כלל דאביוש לא קפדינן כלל כנ"ל אלא עיקר טעמא משום חימוץ מצוה בחד מהני ב' גווני דכתיבנא ומיושב לפי זה קושית הבית חדש בס' רע"ד מהך דטלית ותפלין שבסי' כ"ה דהתם שאני דאיכא משום חימוץ מצוה זו שעוזבה מלעשותה מפני האחרת דאיכא למימר מאי חזית וכו' מה שאין כן הכא בלחמות ליכא עזיבת מצוה כי סוף סוף הוא עושה אותה מאי נפקא לן מינה באיזה דבר הוא עושה אותה כל שאינו שוהה זמנה מלעשותה כההוא דעומר דכתיבנא לעיל ועל פי זה יתיישב בטוב טעם ג"כ קושית המג"א גבי סילוק ס"ת דלא קשיא מידי מדם הפר ודם השעיר דהתם שאני דב' מצות נינהו מה שאין כן הכא הם מצוה א' וליכא נמי שום שיהוי זמן מאי חשש איכא ויש להאריך עוד והזמן קצר עכ"ד יצ"ו

ובמכתב ידידי הגאון מוהר"ר ברוך יעקב איזראלזאן אבד"ק קאנדאוו יצ"ו כתב לי בעיקר הכלל וז"ל בשדי חמד חלק הכללים מערכת האל"ף כלל ר"ץ הביא דמצוה דרבנן שהגיע זמנה ומצוה דאורייתא שלא הגיע זמנה דמצוה דאורייתא קדמה ומוכח זאת מדברי רמג"א סי' רע"א ססק"א וציין לעיין שם בפמ"ג בא"א דמפקפק על דברי הרמג"א דסובר דיותר מסתברא דמצוה דרבנן דהאידנא עדיף וכן הוכיח מהלבושי שרד שסובר כן ומדשתיק להפמ"ג שמע מינה דמסכים עמו וחידוש שלא ציין לעיין בדברי הפמ"ג בא"א סי' תע"ה ס"ק ט"ז דהניח בצ"ע באם אין ידו משגת רק לזית מרור לליל א' או לזית מצה לליל ב' ספוקי מספקא לי' שם אם מרור מוקדם עדיף טפי או דילמא ליל ב' יותר חמור מזה עכ"ל אם כן נראה מזה דלהפמ"ג בעצמו לא פשיטא לי' למימר דהגיע זמן עדיף אף נגד ליל ב' שהוא מדרבנן מספיקא דיומא ורק משום דעיקר ספיקו בדאורייתא הוא כ"ש דלא נימא כאן בקידוש יו"ט דעיקרא מדרבנן שתהא עדיף מקידוש שבת שהוא מדאורייתא הגעת זמן קודם. וראיתי בספר חקר הלכה ח"א בענין אין מעבירין על המצות אות ב' כתב דיום ב' מחמרינן לכמה דברים כמו בדאורייתא אם כן הוה כדרבנן נגד דאורייתא ולא שייך בזה אין מעבירין מלבד מה שהעלים עין לפי שעה מהפמ"ג סי' רע"א הנז"ל גם בלא"ה דבריו אין מוכרחים דהא איפכא חזינן דביום ב' מקילינו לגבי כמה דברים יותר מיום א' של יו"ט כידוע ואין מן הצורך לפרוט הציונים כנ"ל ברור עכ"ד יצ"ו. ובספר נחלה לישראל לידידי הרה"ג מוהר"ר יחיאל מיכל היבניר יצ"ו אבד"ק ניזנוב בחלק התשובות סי' ב' האריך לפלפל בזה על דברי הפרי מגדים ולהוכיח דעדיפא מצוה דאוריתא דלמחר ממצוה דרבנן דהאידנא אך בספר שלפני הוליד את חסרון סיום הסימן ההוא (כי חסר דף ג' ודף ד') ולא אוכל לידע מסקנתו אבל דבריו שבדף ב' מוכיחים שדעתו לדינא כן היא דלא משגחינן בדרבנן דהאידנא נגד הדאורייתא דלמחר עי"ש. שוב ראיתי שם בסי' ט"ז דף כ"ט אות ל"ב שכתב וז"ל בסי' ב' הארכתי דיותר טוב. לדחות מצוה קטנה דהאידנא אטו עיקר מצוה דלמחר ונראה כדמות ראיה לזה וכו' והכי נמי בשאר דברים כיוצא בו ודו"ק עכ"ל וק"ל ועיין בשו"ת הד"ר (בהדפים שאינם מסומנים שם הדף עליהם והם אחר סיום סי' כ"ה) באות ד' ואות יו"ד

ואם הא דאין מעבירין על המצות הוא גם לגבי תדיר הבאת לעיל באות מ"ז שנחלקו הפוסקים בזה ודעת הגאון קרבן נתנאל שדוחה לתדיר שלא כפסק הרמ"א בסי' תרפ"ד עי"ש עתה ראיתי בספר נחלה לישראל הנ"ל בחלק התשובות בסי' א' שהאריך קצת במחלוקת זו עי"ש

ובמה שהבאתי בנדפס באות ק"ג אם הא דאין מעבירין וכו' הוא מן התורה וכתבתי שדעת הרדב"ז בחדשות סי' תקכ"ט (בנדפס כתוב בטעות תתק"ט) שהוא מדרבנן והבאתי שכן הבינו רבנים רבים בדעת הרדב"ז וחלקו עליו עי"ש הנה ראיתי בס' נחלה לישראל הנ"ל בחלק התשובות סי' א' שאחר שכתב שמדברי רש"י ביומא דף ל"ג ע"א שכתב דנפקא לן במכילתא מדכתיב ושמרתם את המצות וכו' מוכח שהוא מדאורייתא וכן משמע מדבריו שם בע"ב בד"ה אלא וכן כתב הרמב"ן בפרשת בא וכן משמע ממה שהקשו התוספות שם בד"ה אין מעבירין למה לי קרא לשיירי הדם תיפוק ליה מדריש לקיש כתב שהאחרונים הביאו בשם הרדב"ז דדרשה דושמרתם את המצות וכו' היא אסמכתא ושהוכיח כן מדברי התוספות ד"ה עבורי דרעא ותמה על זה דמדברי התוספות הקודמים משמע להיפך ולכן כתב דגם הרדב"ז מודה שדין זה דאין מעבירין על המצות הוא מן התורה אלא שקושית התוספות שבעמוד שני הנ"ל דחקו לומר דהקרא הוא רק אסמכתא וידעינן זאת מסברא וכדאמרינן בעלמא למה לי קרא סברא הוא וכעין זה מפרש הפני יהושע מה שאמרו בריש פרק כיצד מברכין אלא סברא הוא אסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה שהכונה שהוא מן התורה וכיון דסברא הוא לא צריך קרא וכן נמי כונת הרדב"ז וכו' ואתי שפיר דברי התוספות בשני המקומות הנ"ל וכו' ושוב כתב שדברי הרדב"ז אינם מוכרחים וכו' וכתב שאין בידו שו"ת הרדב"ז לעיין בדב"ק וכו' אלו תורף דב"ק. ויפה עשה בעט"ו שהודיע שלא ראה גוף תשובת הרדב"ז כי באמת המעיין בדב"ק ישר יחזה שדבריו ברור מללו שסובר דהא דאין מעבירין על המצות הוא מדרבנן ממש וגם מה שכתב בשם הרדב"ז שהוכיח סברתו מדברי התוספות בעמוד שני בד"ה עבורי דרעא ותמה עליו שלא הביט עין הבדולח בדברי התוספות הקודמים וכו' ליתנהו להני מילי בדברי רבינו הרדב"ז ולא הזכיר דברי התוספות להוכיח מדבריהם דהא דאין מעבירין וכו' הוא מדרבנן אלא סברא וטעמא דנפשיה קאמר לשיטת התוספות והביא דברי רבינו ירוחם להוכיח מה שכתב שנראה לו שאין שייך בזה אין מעבירין וכו' אלא הכונה שהוא כעין אין מעבירין וכו' ונכון לפני להעתיק תשובת הרדב"ז כמות שהוא למען דעת כי צדקו רבני האחרונים שהבינו מדב"ק שסובר שאינו אלא איסור דרבנן וז"ל שאלת מי שנתהפכו לו תפילין בכיס ופגע בשל ראש תחלה כיצד יעשה אם יניח של ראש תחלה משנה סדר הנחתן ואם יניח של יד תחלה כסדר נמצא מעביר על המצות וקיימא לן אין מעבירין על המצות. תשובה זו מחלוקת ראשונים כי לדעת רש"י נראה דצריך להניח של ראש תחלה כיון שפגע בו