שדי חמד פאת השדה מערכת א קעא

אלא שכתב שאומרים עליו שהוא ר' אלעזר בן ערך על כל פנים תנא הוא גם הרשב"ץ בח"א סי' ל"ב הביא דבריו הרב זכור לאברהם אביגדור בחלק א"ח סי' י"ג דף ה' סוף ע"ד כתב על ר"א הקליר שהיה מגדולי התנאים ולדברי הרב מגיד תעלומה שאי אפשר שהיה תנא מדחבר חבורים וכו' האם נאמר חלילה שכולם שגו ברואה הס כי לא להזכיר ובאמת הרבה מרבני האחרונים הרשומים למעלה והרשומים להלן נקטי בפשיטות שהיה תנא ופשיטא שכן עיקר ואף שגם בדברי הראשונים אנו רואים שכותבים כמסתפק ויש אומרים שהוא תנא) מכל מקום ודאי שאין לנו להחליט בהיפך שאינו תנא ואדרבא יש לתפוס השיטה שהוא תנא כי ברבים היו הסוברים כן רק שמסתפקים איזה ר' אליעזר הוא וגם להסוברים שהוא ר' אליעזר בר' שמעון נסתפק הרב מעדני יום טוב בסוף פרק אין עומדין אם הוא בן ר' שמעון בן יוחאי או בן ר' שמעון אחר (והביא דבריו בבית ועד לחכמים דף יו"ד ע"ג) עי"ש

וראיתי בספר צמח דוד באלף הרביעי שנת תתל"ג (בהחבורה הדור ראשון שאחר החרבן בצד 37) שכתב שיש אומרים שר' אליעזר הקליר היה בדור ההוא אך לא נודע, אם הוא ר' אליעזר הגדול בן הורקנוס או ר' אליעזר בן ערך או ר' אליעזר בן יעקב ויש אומרים שהוא ר' אליעזר ברבי שמעון בן יוחאי וכן נראה מתוספות דחגיגה פרק אין דורשין וכן כתוב ביוחסין ד' מ"ח על שם הרא"ש בפרק אין מעמידין ועל שם התוספות פרק כל הבשר בשם רבינו תם ועיין ביוחסין גם בדף ל"ד עכ"ד וכנראה שמה שכתב בשם הרא"ש בפרק אין מעמידין צריך להיות בפרק אין עומדין ששם בסי' כ"א דבר הרא"ש בזה והמעיין שם ובתוספות דחגיגה דף י"ג ע"א יראה שלא הזכירו שם אביו של ר' שמעון (בן יוחאי) רק כתבו שהוא ר' אליעזר בר' שמעון אלא שמפני שסתם ר' שמעון המוזכר בש"ס הוא ר' שמעון בן יוחאי משמע ליה להרב שגם כונת התוספות והרא"ש היא לומר כן אבל אינו מוכרח כמובן. ועיינתי בס' יוחסין והוא בדפוס ווארשא תרל"ו בדף י"ז ע"ג בשם ר' אלעזר בן ערך) ושם מביא מה שכתב הרא"ש בפרק אין עומדין שיש אומרים שר' אליעזר ברבי שמעון היה הקליר וכו' וגם בדף כ"ה ע"ב בשם ר' אלעזר ברבי שמעון בן יוחאי הביא גם כן מה שכתב הרא"ש הנ"ל ולא נזכר בדבריו בן יוחאי אלא שבדף י"ז הנ"ל כתב שבפרק כל הבשר כתב רבינו תם שר"א הקליר הוא ר"א בן רבי שמעון בן יוחאי ולא פניתי לחפש בתוספות פרק כל הבשר וקרוב בעיני שכונתו על דרך שכתבתי על הרב צמח דוד הנ"ל על התוספות דחגיגה והרא"ש דמסתמא הוא ר' שמעון בן יוחאי ובס' אגרת הצופה הראני תלמידי הבחור יוסף הלוי הי"ו בכ"ר יאודה שכתב בד' כ"ב ע"א שר"א הקליר א ר"א ברבי שמעון בן יוחאי בעל הפייטן ולא הראה מקום מי בעל דברים הללו ונראה שנמשך אחר מה שכתבו ביוחסין וצמח דוד הנ"ל ואין בדבר הכרח לא מתוספות דחגיגה ולא מדברי הרא"ש (ודעת המגיה ביוחסין שם שהוא ר"א ב"ר יעקב עי"ש) וגדול בדורנו סבא קדישא מגן אברהם יצ"ו בספר אברהם אזכור בראש מערכת הרי"ש כתב לבאר אם שמו אליעזר או אלעזר וכתב דלדברי התוספות בחגיגה ד' י"ג שהוא בנו של ר' שמעון בן יוחאי אם כן הוא ר' אלעזר וכו' עי"ש וכתב כן שלא בדקדוק במחכתה"ר שכבר כתבתי שבתוספות הנ"ל לא נזכר בן יוחאי כלל

אמנם בימינו שזיכנו השי"ת שנדפסו תוספות רבינו יאודה החסיד (בספר ברכה המשלשת) הנה תלמידי הבחור יוסף הלוי הי"ו הנ"ל ציין בקונטריסי לעיין בספר הנ"ל בסוגיא שבדף י"א ע"א (בד"ה והא דאמרינן לא ישאל אדם צרכיו) ועיינתי שם ונראה דפשיטא ליה דלכשתמצא לומר שהוא ברבי שמעון היינו ודאי ר' שמעון בן יוחאי והוא שהוקשה לו דבפרק קמא דראש השנה אמרינן דר' אליעזר בר' שמעון לא סבירא ליה כאבוה דבעינן לענין בל תאחר שלש רגלים כסדרן וחג המצות תחלה אלא חג הסוכות עיקר ואילו בפיוטיו סדר דפסח הוא ראשון לרגלים ותירץ וז"ל ושמא מכל מקום יסד בפיוטו אליבא דהלכתא דסבירא ליה כאבוה ר' שמעון בן יוחאי דאמר ג' רגלים כסדרן וחג המצות תחלה עכ"ל הרי דפשיטא ליה שהוא בן ר' שמעון בן יוחאי ולא בן ר' שמעון אחר ועיין בספר בית ועד לחכמים (להגאון מלא הרועים) באות האל"ף דף יו"ד ע"ג ואין שם דבר חדש שלא הבאתי אני הדל אשר כתבתי טרם שהשגתיו (ואולי אף קודם שנדפס) כיעי"ש והרב זרע אברהם (פירוש על הספרי) בפרשת עקב פסק מ"ז נקיט בפשיטות דר' אליעזר הקליר מר ניהו ר' אליעזר ברבי שמעון ולא זכר מכל אשר נתחבטו בזה קמאי ובתראי ועיין להרב הון עשיר בשבת פרק האורג משנה ד'

וראיתי להזכיר בזה בקצרה ההשגות שהשיג הרב אבן עזרא על פיוטי הקליר ואת אשר השיב עליהן הרב זכור לאברהם אביגדור בסי' י"ג הנ"ל לפי שאין ספרו מצוי במקומות אלו ואלו הן. א. כי רוב פיוטיו חידות ומשלים והשיב על זה דאין זו קושיא כי כן היה מנהגם של אבותינו משיצאו ממצרים ומשה רבינו עמהם לשורר במלות קצרות רומזות עניינים רבים הלא תראה בשירת הים כמה רמזים בכל פסוק כמו שדרשו במדרשים והזכיר לדוגמא אחת מהם מה שדרשו רבותינו במכילתא על פסוק נטית ימינך תבלעמו ארץ מגיד שהים זורקן ליבשה והיבשה זורקן לים אמר היבשה בשעה שקבלתי דם הבל שהוא יחיד נאמר לי ארור וכו' עתה איך אוכל לקבל דמן של אוכלוסין הללו עד שנשבע לה הקב"ה שאינו מעמידה בדין שנאמר נטית ימינך תבלעמו ארץ ואין ימין אלא שבועה שנאמר נשבע ה' בימינו וזהו שיסד הקליר במוסף שביעי של פסח תהום זרקן ליבשת שגר בפגרי חשופי שת וכו' פחדה מהכלם בבושת וכו' נזכרה הבל ונרעשת וכו' בראותה ימין מאוששת אז ערבה לגשת וכן בכמה פסוקים רמוזים כמה רמזים שזה היה נועם השיר לדבר בלשון חכמה במלות שאין מובנות לכל והמשכיל יבין וכן שירת הבאר אז ישיר ישראל וכו' ובשירת דבורה וברק ובשירת דוד ואלה דברי דוד האחרונים וכן תפלה לחבקוק הנביא כמה דרשות דרשו רבותינו ואין בפשט הפסוקים אלא הדרשות שזה היה דרכם של המשוררים בימים ההם וכן בזמן התנאים היה דרכם לדבר בלשון חכמה כדאיתא בעירובין דף ג"ן ר' אבהו כי הוה משתעי בלשון חכמה הוה אמר הכי וכו' וכו' ור' אלעזר הקלירי שהיה בזמן ההוא חיבר שירו בלשון חכמה כסדר זה כי לזה יקרא שירה ואז באותו הזמן לא היו נוהגים בשירים שקולים ביתד ותנועות כמו שלמדו אחרי כן משירי ערביים רק זה היה נועם השיר לדבר בלשון חכמה

ב) השיג הרב אבן עזרא ואמר היתכן שיאמר אדם אשרי העם עובדי אש ומשתחוים לשמש ויאמר כי אש הוא ה' הנכבד והנורא שנאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא גם הוא שמש שנאמר כי שמש ומגן ה' צבאות השיב על זה שרי ליה מאריה דתלי תניא בדלא תניא היכן מצא בדברי הקלירי שכתב כדברים האלה בתוארי השם יתברך ובא עליו בעלילה לתלות בו בוקי סריקי ולא דבר נכונה כי לא כתב שום דבר מזה בתוארי השם יתברך כי אם בסיפור ענייני השיר דבר בלשון חכמה ומה שהשיב שהתפלה צריכה בלשון הקודש כתפלת שלמה גם זה לא קשיא כי הקלירי לא החליף לשון התפלה שתיקנו רבותינו אלא הוסיף פיוטים מעין המאורע ובפיוטיו דבר לשון חכמה

ג) השיג וז"ל והדבר השלישי אף המלות שהם בלשון הקודש יש בהם טעיות גדולות שכתב אנסיכה מלכי וכו' השיב גם זה אינו ומי ישמע אליו שהדבר כמו שהוא אומר והקלירי יאמר שהוא הטועה וכן צריך לומר אנסיכה וכו' ופוק חזי מה שכתב רבינו הגדול בפירוש המשניות בריש תרומות וז"ל אמרם בכל המשנה תרם תורם יתרום בעלי הלשון מקשים כי השורש הרים מרים ירים ואין זו קושיא אמיתית כיון שעיקר כל לשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן ר"ל (רוצה לומר) בארץ הצבי ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון מלשונות העברים ועל