שדי חמד פאת השדה מערכת א קע

איזה אחרון היה מתקן ליום שני בשביל יושבי חוצה לארץ שאם כן קשה אף אם היו מקדשין בזמנו על פי הראיה היה לו לתקן בשביל הרחוקים שאין השלוחים מגיעים לשם ועושים שני ימים והגאון צל"ח השיבו שבדקדוק כתב הרא"ש שלא תקן שום קרוב"ץ וכן התוספות כתבו שמעולם לא תקן קרוב"ץ כי אם ליום אחד וכלומר שאם היה בזמן אחרון היה לו לתקן על יום שני של ראש השנה שגם בארץ ישראל עושים שני ימים וכו'

עוד הוקשה להרב צל"ח שאנו מוצאים ביום טוב שני של פסח פיוט אז כל חיתו יער שחתום בו הקליר וכן ביום שני של סכות פיוט אלים כהשעין וכו' וחתום בו הקליר ואילו התוספות והרא"ש העידו שלא יסד שום קרוב"ץ ליום שני וניחא ליה שהפייטן ייסדם ליום ראשון ואחריו הנהיגו לבני הגולה שעושים שני ימים לאמרם ביום שני וביאר הדברים בטוב טעם ודעת כדרכו בקודש ולפי הנראה לא היה בידו (כשכתב דברים אלו) ספר מעדני מלך שעין רואה שהרב מעדני מלך על דברי הרא"ש בסי' כ"א הוקשה לו שהרי יש פיוטים מהקליר ליום טוב שני ותירץ כמו שתירץ הרב צל"ח שהוא ייסדם ליום א ואחריו הנהיגו לאמרם ביום שני וכן צריכים אנו לומר על הרב זכור לאברהם אביגדור בתשובה חלק א"ח סי' י"ג שלא היה בידו ספר מעדני מלך שהקשה על דברי הרא"ש הנ"ל שהרי יש קרובץ להקליר לשני ימים טובים של סכות ותירץ שהוא תקן שניהם לאמרם ביום ראשון והאחרונים חלקום לשני ימים ודברי הרב מעדני מלך הביאם גם הרב פרי מגדים במשבצות סוף סי' קי"א

ומרן חיד"א בברכי יוסף סי' קי"ב אות ד' כתב שהקשה לו חד צורבא מרבנן על מה שכתבו התוספות והרא"ש דלא ייסד הקלירי פיוטים ליום טוב שני שזה היפך ממה שכתבו התוספות במגילה דף כ"ה ע"א שייסד הקליר בקדושתא שאנו אומרים ביום שני של פסח והשיבו דלא דק בדברי התוספות דמגילה שכתבו בקדושתא שאנו אומרים ביום שני של פסח ולא כתבו בקדושתא שייסד ליום שני של פסח וכונתם שאף שהוא לא תקן אותה ליום שני אנו אומרים אותה ביום שני. ושוב ראה דברי הרב מעדני מלך הנ"ל והביא מה שהקשה הרב מעדני מלך ממה שחתם אליעזר ברבי קליר ושצדד כמה צדדים והוא כתב על זה וכמדומה לי שבספר יוחסין הביא שחותם אליעזר ברבי יעקב מקרית ספר עי"ש וכבר כתבתי למעלה (בד"ה אך ראיתי) דברי המגיה שבספר יוחסין ולפי הנראה זהו מה שראה מרן חיד"א

גם בספר מחזיק ברכה בסי' קי"ב אות ג' אחר שהזכיר מה שכתב בברכי יוסף כנזכר למעלה הביא שהרבנים יד אליהו בסי' כ"ה ואליהו רבה ומור וקציעה וזכרון יוסף כלם קדושים כתבו ליישב מה שנמצאים פיוטי הקליר ליום טוב שני דהקלירי ייסדם ליום ראשון ואחריו הנהיגו לאמרם ביום שני וכתב שמצא תשובת רבינו תם שהובאה בשיבולי הלקט סי' י"א שהוקשה לו קושיית רבני האחרונים ממה שיש בידינו פיוטי הקליר ליום טוב שני ושהשיב רבינו תם כדברי רבני האחרונים הנ"ל וסיים מרן חיד"א הראת לדעת שמה שכתבנו וכתבו האחרונים הכל ביאר רבינו תם בתשובתו הרמתה הנזכרת עכ"ל על טוב יזכר שמו דדלי לן מרגניתא טמירתא דברי הנשר הגדול מאריה דאורייתא והתשובה הנ"ל הלא היא במילואה בשיבולי הלקט שנדפס מקרוב (בווילנא דפוס רא"ם) בערוגה ראשונה סי' כ"ח דף י"ג

עוד הוקשה להגאון צל"ח (בד"ה ודע) ממה שבהקרוב"ץ לתשעה באב שייסד הקליר כמו שכתב מוהרי"ל כתוב אאנין תשע מאות ועוד וכו' ולא יתכן שיהא זה בזמן התנאים וכו' וניחא ליה דתוספת זה הוא מאיזה מהאחרונים להגדיל כאב החרבן וכו' אלו תורף דב"ק עי"ש וראיתי להרב יד דוד בחידושיו לחגיגה על דברי התוספות בדף י"ג הנ"ל שתמה גם הוא על הראיה שהיו מקדשין על פי הראיה בזמנו וכתב עוד ואם כנים הדברים שהוא חבר הקרוב"ץ לתשעה באב אי אפשר שר' אליעזר הקליר הוא ר' אליעזר בר' שמעון לפי סדר הזמנים וסיים וכבר האריכו האחרונים מזה סוף דבר דבריהם ודברי הרא"ש שכתב כדבריהם תמוהים עכ"ל וציין בזה ס' זכרון יוסף דף ט"ו ע"ג ואינו מצי אצלי ונראה שמה שכתב שכבר האריכו האחרונים אין בכללם הספר צל"ח שאם היה רואה דבריו לא היה מחליט שדברי התוספות והרא"ש תמוהים אחרי שכבר כתב הגאון צל"ח ליישב בטוב טעם מה שנראה מן הקושי בדב"ק הן בהראיה על שהיו מקדשין בזמנו על פי הראיה והן במה שקשה מהקרוב"ץ לתשעה באב שמוכח מתוכו שמיוסד מר' אליעזר הקלירי וכמו שכתב מוהרי"ל עי"ש בדב"ק ובלי ספק נעלמו דבריו מעיני הרב יד דוד שלא היה בידו הספר צל"ח כשכתב דבר זה ומה שציין לספר שם הגדולים הנה שם לא דבר מענין זה כלל רק מראה מקום הוא למה שכתב במחזיק ברכה סי' קי"ב והוא מה שהבאתי אני הדל בשמו

ועוד נעלם מעיני הרב יד דוד מה שכתב מר בריה דרב צל"ח בנודע ביהודה במהדורא תניינא חלק א"ח סי' קי"ג (ששם הביא הגאון נודע ביהודה מה שנשאל מרבינו ישעיה ברלין הנ"ל) ואלה דבריו עיין מה שכתב רבינו בספר צל"ח למסכת ברכות דף ל"ד ע"א בתוס' ד"ה אל ישאל אדם וכו' ועיין במחזור דפוס רעדלהיי' עם פי' וביאור לפיוטים מאת התורני החכם המפואר מהור"ר וואלף היידענהיים אשר זה קרוב מחדש יצא לאור עולם בהקדמתו לפיוטי' בחלק מחזור לשמיני עצרת חקירה אחת על רבי אליעזר ברבי הקליר באיזה זמן היה ומי הי' עי"ש שמלאו לבו לדחות דברי התוספות והרא"ש וראיותיו אינם כדאי להכחיש עמודי העולם. ראייתו ראשונה מקרוב"ץ לט"ב סדר המנין תשע מאות ועוד ואם היה מתנאים לא עברו עדין עליהם מספר הזה מחרבן הבית הנה כבר ישב אאמו"ר הגאון בספרו צל"ח למסכת ברכות כי מספר זה הוסיף אחד מחכמי הדורות האחרונים להגדיל הכאב ע"ש ואל תתמה על זה כי גם בתפלות הכהן גדול כשיצא מבית קדשי הקדשים אשר בסדר מחזור שלנו הוסיפו כמה דברים בדורות האחרונים שלא היה אומר הכהן גדול כדכתב המגן אברהם בסי' תרכ"א סק"ד ע"ש. וראיה השנית שהביא החכם הזה למה לא נזכר מדברי הפיוטים של רבי אליעזר הקליר בדברי האמוראים ובדברי רבנן סבוראי גם זה אינה ראיה דמצינו בסדר עבודה במוסף, יום הכיפורים לספרדים והוא סדר אתה כוננת שסדר יוסי בן יוסי כהן גדול ויש בו כמה דברים שלא אליבא דהלכתא כדכתב מרן הבית יוסף א"ח סי' תרצ"א (תרכ"א) וגם כן הוקשה דפליגי תנאים בסדר העבודה בכמה דברים בפרק הוציאו לו ולמה לא הזכיר תנא או אמורא מהך פיוט של יוסי כהן גדול להביא ראיה לאחד מתנאים אלא ודאי שבדורות הללו לא שמו לבם לפיוטים כלל וכל אחד היה לו נוסח כפי רצונו כמו דאמרינן שם בגמרא ההוא דנחית קמי דרבא אמר יצא והניח כן שני שבהיכל וכו' אמר ליה רבא חדא כרבנן וחדא כר' מאיר כמו כן עשה התנא ר"א הקליר הפיוטים לעצמו ולא לזולתו ולא נתפרסם עד אחר כמה דורות

ועל מה שכתב הרא"ש שיש אומרים שהוא תנא כתב בס' מגיד תעלומה שם וז"ל אני בעצמי ראיתי בספרים שהביאו פירושים בשם ר' אליעזר הקליר שהיה מפרש מאמרים ומחבר חיבורים ובפרט על ספר יצירה ואי אפשר לומר שהי' תנא עכ"ל והנה התוספות בחגיגה דף י"ג הנ"ל כתבו שהוא תנא וכן כתב הרב שלמי תודה הביא דבריו הרב קנין פירות במערכת ראש השנה אות כ' ואני בעניי לא ידעתי מי ומי הם הספרים שראה הרב אם הם כדאים לדחות על פי דבריהם דברי רבותינו הקדושים אשר מימיהם אנו שותים ואם הם ספרים מאיזה רבנים שאחרי רבותינו התוספות והרא"ש איפכא מיסתברא לדחות דברי האחרונים מפני דברי הקדמונים דמאחר דלא דחו הם הדעה האומרת שר' אליעזר הקליר הוא תנא שמעת מינה דאין להזניחה ואין דברי האומר שפירש מאמרים וחבר חבורים ובפרט על ספר יצירה סיימים מאחר שמתבאר מדברי הראשונים בהיפך ואף אם אותם הספרים שראה הרב הם מקדמונים לפני התוספות והרא"ש (מה שאין נראה כן לפי השערתי) אין בנו כח לדחות בזה דברי התוספות והרא"ש אחרי דלאו מר בר רב אשי חתים עלייהו ולדבריהם אנו שומעים די כל רז לא אניס להו ומה גם שהרשב"א בתשובה לאלפים סי' תס"ט אומר עליו שהוא תנא