שדי חמד פאת השדה מערכת א קסד

הכרעת ההלכה ומה שכתב כת"ר להוכיח מהאור זרוע דלא סבירא ליה סברת התוספות לפי קוצר דעתו אין ראיה דבאמת דבהא דאזלינן בתר רובא הוא כודאי ועל זה שייך קים לי דליפטר מחליצה דהא אמרינן רוב בעילות אחר הבעל ופוטר מחליצה ולא חיישינן שמא הוא מהמיעוט אך באמת יכול להיות שיש מתעברות סמוך לטבילתה ויש מתעברות סמוך לוסתה ודברי האור זרוע ברור מללו ושמא איתא דמר ושמא איתא לדמר שיכול להיות שצדקו יחדיו עכ"ד יצ"ו ולא פניתי כעת לעיין בדבריו

וראיתי להרב טהרת המים בקונטריס שיורי טהרה במערכת הוי"ו אות ב' שכתב שמדברי התוספות בסוטה דף ז"ך (בד"ה אליבא וכו' והזכרתים בנדפס באות ע"ז בסוף ד"ה וראיתי) מתבאר דר' אמי ור' יוחנן פליגי ותמה מזה על מה שכתב מהרש"א בפרק המפלת הנ"ל דלא פליגי עי"ש וכבר כתבתי דלדעתי העניה הרי הוא כמבואר כן בסוגיית הש"ס וכדסבירא ליה לרבינו האור זרוע ולא היה צריך לדקדק כן מדברי התוספות וגמרא גמור וכתב שם דאף בעכומ"ז שאין להן טבילה כן הוא שאינן מתעברות אלא סמוך לזמן הראוי לטבילה הוא דאמר ר' יוחנן דלא כמו שנראה מדברי הרב פני אהרן שהביא שם שהטבילה עצמה היא כסגולה לזה עי"ש ובמערכת העי"ן אות י"א

ובמה שאמרו אין אשה מתעברת מעומד כתבתי בנדפס באות ע"ז (בד"ה ומצאתי) דממאי דאמרינן בסנהדרין דף צ"ז סוף ע"ב שאלתיאל ששתלו אל שלא כדרך הנשתלין גמירי אין אשה מתעברת מעומד והיא נתעברה מעומד ומדאסקו שמיה שאלתיאל על שם הנס שמעינן דמה שאמרו אין אשה מתעברת מעומד היינו כלל כלל לא וראיתי בקובץ כנסת חכמי ישראל בקונטריס ששי סי' קי"ד בשאלת הרבנים אות א' באחד שלא ידע את אשתו אלא פעם אחת ומעומד ולא ראו עוד זה את זה והיא מעוברת והבעל טוען כי זנתה דהא קים לן דאין אשה מתעברת מעומד והאשה מתנהגת כשורה וכו' עי"ש שלא נמצא פתרון לשאלה זו ובאמת שצריכה רבה דלפי מה שכתבתי בעניותי דמוכח מסוגית הש"ס הנ"ל דאינה מתעברת אלא בדרך נס קשה מאד לסמוך ולומר שגם זה הוא ממעשה נסים ולעומת זה כמה קשים גירושין ומי יעצור כח להוציא אשה מחזקתה בדבר שלא נזכר מפורש בפוסקים וכיון שמבואר בש"ס דבדרך נס אשה מתעברת מעומד מי יתיר לו לגרשה ואולי זכתה גם היא להעשות לה נס

שוב נדפס קונטריס שמיני מקובץ כנסת חכמי ישראל ובסי' קס"ד מצאתי את שאהבה נפשי הגאון מוהר"ר משה מישל שמואל שפירא אבד"ק ראגווא יצ"ו שהשיב על השאלה הנז"ל ונכון בעיני להעתיק דב"ק ככתבו וכלשונו וזהו בכנסת חכמי ישראל סי' קי"ד אות א' איש ואשה שלא היו דרים ביחד וכו' נראה לפי מה שכתב הרשב"א דאף שאמרו רז"ל דטרפה אינה חיה מכל מקום מעוט בהמות טרפות חיות על ידי נס ויעויין ש"ך יו"ד סי' נ"ז ס"ק מ"ח ואחרונים מה שכתבו בזה י"ל מה בבהמה דלית לה מזלא אמרינן דמעוט טרפות חיות על ידי נס כל שכן באדם דאית ליה מזלא יעויין רש"י שבת נ"ג מזליה מלאך שלו ומליץ עליו) שיש לומר שהנס שנעשה לשאלתיאל יחדש העושה נסים לאשר ישר בעיניו וגם לאשה השנואה הזאת רחמה שתתעבר על ידי נס ויעויין בסוגיא דבבא מציעא דף ק"ו שטוענין טענות שהיה נעשה לי נס ויעו"ש שאמר שמואל אילו זרעת הוי מקוים בי לא יבושו בעת רעה כו' ויעו"ש ברי"ף ורא"ש שפסקו כן להלכה ויעויין בס' קשות מיושב בבירור דעת פוסקים אחרים בזה ויעויין בפסקי מהרא"י סי' ס"ח שדקדק מסוגיא דבבא מציעא לנדון דידיה דמצי הבעל לטעון אילו לא פשעת ונדרת ולא קיימת הוי מתרחיש לי ניסא כמו שנעשה לשרה אמנו ע"ה יעו"ש ואף לפי מה שמסיים שם מהרא"י. אמנם לא ברירא לי לחלק משום הכי עכ"ל היינו דוקא בנדון דידיה שרוצה לגרשה בלא כתובה על ידי טענה שהיה נעשה לו נס אבל בנדון דידן שהרי היא מעוברת והוא רוצה לפוסלה והיא טוענת שנעשה לה נס ודאי דטענתה טענה מעליתא לאוקמא בחזקת כשרותה ושלא להוציאה מתחת ידי בעלה (וכיוצא בזה ראיתי בס' דברי אריה על התורה כתי"ק של זקן חמותי הגאון מוהרא"ל אבד"ק וויטעבסק חתן הגאון המפורסם מו"ה שמחה הכהן ראפפורט דלפי מה שכתב הש"ך יו"ד סי' נ"ז בשם הרשב"א ורש"ל דמה שאמרו רז"ל טריפה אינה חיה היינו רוב טרפות אבל מעוט טרפות חיות יש ליישב נמי מה שאמרו רז"ל שאין אשה מתעברות מביאה ראשונה היינו רוב נשים אב אפשר דלפעמים מתעברת אפילו מביאה ראשונה ובהנחה זו יישב שם קושית מהרש"א יבמות פרק ד' אחין הא דלא פריך מלאה דאמרינן דבביאה ראשונה עיברה דיש לומר דבלאו הכי אתרמו שעיברה אמנם מתמר פריך שפיר דמוכח דשכיח להתעבר בביאה ראשונה דאם לא כן לא הועילה תמר כלום במה שעשתה בערמה שבא עליה יהודה ופירש רש"י בחומש שהיתה מתאוה להעמיד ממנו בנים הרי לא תתעבר ממנו מביאה זו ויישב בזה גם קושית המקום שמואל שם יעוש"ה בפ' וישב שהאריך קצת בזה (ומי יתן ויתעוררו מנכדי הגאון מוהרא"ל להוציא הס' דברי אריה הלז לאור עולם כי כלול בו רב טוב לחדודי ולפלפולא). שוב ראיתי בס' אגרת בקורת להגאון יעב"ץ שכתב בנדון שלו אם אירע שהולידה אשת הפצוע שאין חייבין להכריז על הבנים ולדון האשה במזנה אם מוחזקת בכשרה מאחר שאין הכרח כל כך בתלמוד כו' ועוד נבאר שאין דברי חז"ל אמורים בעניינים הללו וכיוצא כי אם על פי הרוב ואינו מהנמנע עם כל זה שימצא לפעמים היוצא ממנהג והאריך הרבה בענין בתולה שעיברה ובענייני טרפות וסיים והלא דברים קל וחומר שהרי בכאן לא נתנו בו כלל מפורש שכל שאין כמוהו מוליד פסול כדרך ששנו לענין טרפות כל שכן שלא נחוש אפילו ידענו בלי שום פקפוק וערעור בעולם שהוליד אותו ושפסלוהו כו' אבל נאמר בו שהוא ממעוט דמעוט ואינו חדוש יותר מבתולה שעיברה וכמה דברים כיוצא בזה שנזכר לעיל עוד זכרו חז"ל דוגמתו גמירי דאין אשה מתעברת מעומד ושאלתיאל הושתל שלא כדרך הנשתלין כו' עכתו"ד הגאון יעב"ץ. והנאני כי מצאתי און לי שגם הוא נראה דעתו שמעוט נשים מתעברות מעומד ומה שאין הכרח כל כך בתלמוד אין לנו על פי זה להחזיק לאשה כשרה במזנה תחת בעלה ואין לפקפק בזה מטעם שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא דיש לומר על פי מה שכתב בטעם המלך פרק ט' מאישות והנודע ביהודה בכמה מקומות דהיכא שאינו יודע בירור הדבר רק על פי אחרים לא אמרינן בזה שויא אנפשיה חתיכה דאיסורא והכא נראה מלשון השאלה שאינו אומר על פי ראיה וידיעה שזנתה רק שמדמה שזינתה על פי מאמר רז"ל אין האשה מתעברת מעומד ולפי מה שכתבתי דאין הכרח מתלמוד הופקע החד"א ממילא ועל דבר החקירה השניה אם כשהאשה יושבת דמי למעומד העירני חתני הרב מוהרא"ז בנימן שי' ממה שאמרו בחגיגה ט"ו שמא באמבטי עיברה ומסתמיות לשונם משמע דאף כשהיתה רק בישיבה חיישינן לעיבור ויש להאריך עכ"ד יצ"ו

שוב נדפס קונטריס תשיעי מקובץ כנסת חכמי ישראל וראיתי בסי' קע"א הן לו הובאו הערות ידידי אישי כהן גדול הגאון מוהרש"ל מווילנא יצ"ו ובאות א' נשא ונתן בשאלה הנ"ל ואלה דבריו זכורני ששאלה כזו ממש נשאלה לפני מר אחי הגאון זה כשלשים שנה למפרע וכתב תשובה ארוכה בנדון זה וגם אנכי כתבתי בענין זה איזה דברים אך איני זוכר כלל מה שכתבנו אז בזה והנה בתחלה צריך לחקור בהא דאמרינן דאין אשה מתעברת בכי האי גוונא אם על דרך הרוב אמרו כן אבל איכא מיעוטא דהן מתעברין דאשתו של יכניה יוכיח וכמו בהא דאמרינן דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה דכתב הר"ן דזמנין דמתעברה ופירש בנו של הגאון בעל נודע ביהודה בספרו שו"ת שיבת ציון דהר"ן סובר דאיכא מיעוטא דמתעברות והביא מדברי הר"ן אלו סייעתא לדברי אביו הגאון אבל באמת פירוש דברי הר"ן אינו כן רק רוצה לומר דזמנין דמתעברה כפירוש רש"י בחומש וירא י"ט ל"ו וכן הוכיח בספר שדי חמד נ"י בחלק הכללים באות א' סי' ע"ח ואם אמת כן הוא בודאי יש לתלות דנתעברה אז ואף אי הוי מיעוטא דלא שכיח דהא הרא"ש כתב ביבמות בפרק האשה רבה. אמר המחבר חח"מ מה איידי דטריד ידידי הגאון יצ"ו בגירסיה