שדי חמד פאת השדה מערכת א קנה

לומר והראו מקום לההיא דפרק במה מדליקין דף כ"ח ע"א (הוא חד משני מקומות שהראה הרב הנ"ל יצ"ו וחידוש הוא שלא ראה דבריהם) וידוע דלשון רגיל לא יצדק על פעם אחת ואפריון נמטייה שהראה לנו גם מקום השני (ההיא דדף ס"ד) ויתכן שיש עוד ורבותנו התוס' הספיק להם לדוגמא והוא באחד

קי"ח) איגלאי מילתא למפרע אי אמרינן הכי דהוא פלוגתא דרבי יוחנן ור"ל ביבמות בריש פרק החולץ בדין חליצת מעוברת עיין במה שרשמתי בנדפס באות קי"ד ואתה תחזה פלפול עצום ונחמד בס' הבהיר ונגש הכהן לידידי הגאון מוהר"ר הלל דוד הכהן טריוואש אבד"ק ווילקי יצ"ו בכלל ה' האריך בדין זה בעיקר הסוגיא ובפירושי הראשונים ומסתעף מפלפולו ישובים נכונים בכמה דינים בדין ביצה של ספק טריפה ובדין רוב ולדות בני קיימא הם אי אמרינן כן גם בעובר במעי אמו ובסוגיא דגר בזמן הבית) שמת ובזבזו ישראל נכסיו ביאור לדברי התוס' שם עיש"ב: קי"ט) אין ספק מוציא מידי ודאי עיין מה שרשמתי בנדפס באות רצ"ו אי אמרינן הכי בספק דרבנן ובעיקר דין זה ראיתי פלפול נעים בס' עבודת הכהן לידידי הג' אבד"ק ווילקי יצ"ו בכלל ה' ועמד הכהן בכל מקום שאמרו בש"ס אין ספק מוציא מידי ודאי למה הוצרכו לזה ולא אמרו העמד דבר על חזקתו דלכאורה היינו הך ובאר עליה הכהן דשני עניינים נפרדים הם ולא קרב זה אל זה שלא כדברי איזה מחברים דהיינו הך והיו לאחדים עיש"ב

וידידי הרה"ג מוהר"ר גרשון האגער מעיר זאבלאטוב יצ"ו כתב לי פרפרת בעיקר דין זה וז"ל ראיתי בספרו שדי חמד מערכת הכללים בענין אין ספק מוציא מידי ודאי שם הראה בקיאתו אשר על כזה נאמר טוב עין הוא יבורך ואציג בכאן לפניו את אשר אמרתי בלימוד חבירים מקשיבים וממילא רווחא שמעתתא והוא ביושב קושיות הפני יהושע פסחים ט' א' על מה שאמרו ואין ספק מוציא וכו' והא תניא חבר שמת וכו' לשיטות הסוברים דתרומת פירות דרבנן מאי מקשי שם יע"ש והניח בצ"ע. והנלעפ"ד בזה בהקדם מה שהקשה המרש"א על קושיות הגמרא טעמא דמאי קשיא לפי מה שכתב דמדורות העכומ"ז וכו' יע"ש וכתב הצל"ח ליישב דהא דאמרינן דמדורות הוא טומאה דרבנן הוא רק בסתמא אבל אם ראינו שהיה שם נפל הוי דאורייתא ושפיר הקשה הגמרא ממדורות ורבא קמ"ל דמדורות הוא ספק אי היה נפל והוי ספק ספקא יע"ש והנה ממילא בכאן משמע דרבא ס"ל דספק דרבנן ג"כ אין מוציא וכו' דאל"כ למה ליה לאמר הטעם דס"ס הא החילוק בניקל לאמר החילוק דכאן מיירי בדרבנן משא"כ המתניתין לשיטות התוס' ומדלא תירץ כן משמע דסובר דאין חילוק וע"ז פריך שפיר מחבר שמת ותירץ הגמ' ואב"א מערים וכו' ור"ל דהוי תרי דרבנן חד דרבנן שמא הכניסה במוץ שלה ונשאר רק ספק דרבנן והשני תרומות פירות דרבנן ויתורץ הכל על נכון באופן שמתוך דברים אלו משמע דאין מוציא ספק מידי ודאי אפילו באיסור דרבנן להפוסקים דתרומת פירות דרבנן וק"ל עכ"ד יצ"ו

ובזכרונות הגאון חקרי לב שבסוף ספר ישרי לב דף צ"ה אות ל"ו ציין בעיקר כללין פסחים דף ט' יבמות דף י"ט ודף ל"ח בבא מציעא דף ה' ד"ה וזה חולין דף יו"ד תשב"ץ ח"ב סי' רל"ו ורע"ב וחלק שלישי סי' ע"ג כתובות דף ע"ח ד"ה סופא פרי חדש אורח חיים סימן קל"ג ס"ו וסימן קל"ד ס"א נחלת שבעה דף ל"ג וע"ט

ק"ך) אין אדם דומה לחבירו כתבתי בנדפס באות ר"ס בשם הגאון נודע ביהודה בח"א בחלק אהע"ז סוף סי' ס"ה דאין הכוונה דעל הרוב הוא כן אלא לא יתכן כלל שיהא אדם דומה לחבירו ונשמט שם מה שסיים בנו"ב וז"ל ומעשה דשתי אחיות התם הכהן לא עלה בדעתו על זה ולא רמי עלה למידק ואפילו על הבעל לא רמי ואילו היה דייק שפיר בוודאי היה איזה הפרש כל דהו עכ"ל. והמעשה דשתי אחיות שרמז לפי הנראה הוא אשר הובא בילקוט פרשת נשא רמה תש"ה דשתי אחיות היו דומות ובעל האחת בקש להשקותה וכשהגידה לאחותה לבשה בגדיה ונכנסה תחתיה ושתתה ויצאתה טהורה וכשחבקו ונשקו זו את זו מתה הנחשדת מריח המים דנראה מזה דיתכן שיהיו שנים דומים, זה לזה ומיישב שלא דקדקו יפה וכו' ועיין בענין זה מה שהבאתי לעיל באות ס"ח

קכ"א) אין מזהירין מן הדין בנדפס באות כ"ו הבאתי כלליה דהרב המגיד בריש פרק ב' מהלכות מאכלות אסורות דאי איכא לאו הבא מכלל עשה מזהירין מן הדין ורשמתי לעיין בכמה ספרים ועתה ראיתי להזכיר דבר חדש והוא זה רבינו המשנה למלך שם הביא דברי הרמב"ם בס' המצות בשורש י"ד בהא דאמרו לא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר דכשהעונש מפורש יכולים להוציא האזהרה מן הדין ואין זה סותר אמרם אין מזהירין מן הדין כיון שהעונש מפורש וכתב דמי שסובר כלליה הרב המגיד דאי איכא עשה מזהירין כל שכן שיסבור דכי איכא עונש מזהירין והרמב"ן בשורש השני שסתר דברי הרמב"ם הללו פשיטא שיחלוק על דברי הרב המגיד עיין שם שלדבריו עשה מפורש לא עדיף מעונש מפורש. אמנם ידידי הגאון מוהר"ר דוד אורטינבארג מבארדיטשאב יצ"ו בס' הבהיר תהלה לדוד בקונטריס שהם וישפה (שבסוף חלק א') כתב ליישב קושית הרב שער המלך מזבחים דף ק"י ע"ב דאמרינן אין מזהירין מה"ד גבי ילפותא דאזהרה לשחוטי חוץ אף דהעונש מפורש דיש לומר דלא כתב הרמב"ם כן אלא לענין הכלל דלא ענש הכתוב וכו' אבל לא מהני להחשיבו מפני זה אזהרה גמורה למלקות אבל דבר הבא מק"ו שיש בו עשה מפורש מהני אף למלקות דהעשה עדיף בזה מהעונש עי"ש דב"ק

עוד ראיתי בכלל זה (אין מזהירין מן הדין) להרב שיח יצחק בחידושיו ליומא דף ל' ע"ב במה שנחלקו בן זומא ור' יהודה בטעם הטבילה לטהור הנכנס למקדש דבן זומא אמר משום קל וחומר ומה המשנה מקודש לקודש וכו' טעון טבילה המשנה מחול לקודש וכו' לא כל שכן ור' יהודה אמר כדי שיזכור טומאה שבידו ואמרינן בגמרא דאיכא בינייהו למיקם בעשה לבן זומא קאי בעשה וכו' על זה כתב הרב מכאן ראיה מפורשת למה שנראה מדברי הרב המגיד סוף פרק כ' מהלכות שבת וכן כתב הרב לחם משנה שם דאף דאין מזהירין מן הדין מביאין עשה מה"ד כיון שאין בו מלקות וכמו שרמז הרב יד אהרן בכללים שבסוף ספרו אות יו"ד וציין לעיין למה שכתב בחידושיו לחגיגה ד' י"א ע"ב על דברי רש"י ד"ה לבתו ואין מצוי אצלי לעיין בדב"ק וגם איני מופנה כעת לעיין בספרי הכללים לראות אם הזכירו כלל זה ולפום ריהטא לדידי חזי דהכי מתבאר מסוגיא דמכות דבעינן לאתויי עשה דולו תהיה לאשה במאנס בקל וחומר ממוציא שם רע או איפכא במוציא שם רע בקל וחומר ממאנס עי"ש הרי דעשה מייתינן בקל וחומר

ועל מה שהבאתי בנדפס באות שכ"ח קושיי' המפרשים בסוגייא דמסכת ביצה דף ז' ליכתוב רחמנא חמץ ולא בעי שאור וכו' דהא קיימא לן אין מזהירין מן הדין עיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לכללים בסי' ד' אות ז' והגאון חקרי לב בזכרונותיו שבסוף ספר ישרי לב בדף צ"ה ע"ד אות ל"ד ציין בעיקר הכלל (אין מזהירין ועונשין מן הדין) מכו' דף י"ז הר"ן בנדרים לדף ד' ע"ב ד"ה תיתי מכות דף ה' ודף י"ד ד"ה ואידך יד אליאו ל"ט בבא קמא דף ד' בתוספו' אהג"ד יו"ד סי' פ"ו מוצל מאש סימן כ' תוספ' יום הכיפורים ד"י וד"יג זבחים דף ק"ו ועיין מ"ש בפ"ג דאבל הלכה י"ב יבמות דף ס"ח פסחים דף ס"ו וס"ז

קכ"ב) אין אדם משים עצמו רשע כתבתי בנדפס אות רס"ג דהרב משנת ר' אליעזר כתב בשם מרן חיד"א בדרשותיו פרשת יתרו בשם הרב מוהר"א ן' שאנג"י דלא נאמר דין זה בעכומ"ז ושציין לעיין בהרב הנמק"י ביבמות ולא ציין מקומו וכתבתי דכונתו בציון זה לדברי הנמק"י בפרק החולץ אההיא דאמרינן בד' מ"ז ע"א ההוא דאמר נתגיירתי ביני לבין עצמי ואמר ליה ר"י נאמן אתה לפסול את עצמך וכו' שכתב וא"ת הא אין אדם משים עצמו רשע וי"ל זהו בישראל ברור אבל זה לא היה ברור