שדי חמד פאת השדה מערכת א קנד

שריותא כלל מה שאין כן אלם דאם אחד עומד על גביו ואומר לו לשם תפילין כשר לפי דעתו כמבואר בדבריו הנז"ל ואמטו"ל לא תני ליה וק"ל

וראיתי להרב נהר שלום בסי' ש"ח אות ב' (בד"ה האמנם) שהביא מה שכתב הרב מגן אברהם בס"ק י"ז בשם דרכי משה ובית חדש שכתבו ליישב דברי הטור שכתב חתיכת חרס שנשברה בחול וכו' מתמיהת מרן הבית יוסף דאין הכי נמי דגם בשבת מותר אלא איידי דבעי למיתני סיפא זרקה לאשפה אסור דדוקא כשזרקה מבעוד יום הוא אסור נקיט רישא נמי בחול וכתב על זה וז"ל וזה דוחק רב דאפילו בדברי תנא אין לשנות טעות משום איידי עכ"ל ובהורמנותיה דמר אין זה בגדר איידי בטעות שכבר כתבתי למעלה שכל שהלשון השנוי הוא אמת אף שהדיוק אינו כן לא קפדינן אדיוקא ונקיט איידי דסיפא והא נמי דכוותא דמה שכתב הטור חתיכת חרם שנשברה בחול מותרת דין זה אמת הוא אלא דיש במשמע הא נשברה בשבת אסורה ולזה אמרינן דאדיוקא לא קפיד ונקיט בחול משום סיפא וק"ל

ובספר טהרת המים (לרב גדול משאלוניקי) ראיתי בקונטריס שיורי טהרה במערכה זו אות ה' שכתב בשם הרב יבין שמועה דף ל"א ע"א דמשום איידי אין לשנות מילי דכדי ונראין כשקר וכתב על זה ועיין לרבינו בצלאל בשיטה מקובצת לכתובות דף ב' ע"ב שהביא משם הרמב"ם שסובר להיפך ועיין רש"י בסנהדרין דף כ"ח ע"ב ד"ה ואין ובהרא"ש שם ובנהר שלום סי' ש"ח סק"ב ותחלת חכמה פרק ב' אות ל"ו עכ"ד ואין אצלי ס' תחלת חכמה ומה שכתב בשם השיטה מקובצת דבריו הם בשם הרב המגיד בפרק י"ט מהלכות שבת הלכה ט' שהבאתי למעלה וכבר כתבתי דמרן בכסף משנה שם תמה בזה דאיך יתכן דתני מה שאינו אמת משום איידי

הן אמת שראיתי עתה לידידי הרה"ג בס' לב שומע יצ"ו במערכה זו אות ל"ו דף ה' ע"א שכתב שדעת הרמב"ם דשייך למיתני באיידי מה שאינו אמת והוא ממה שכתב בשמיני מהלכות נזירות הלכה ה' דנזיר ממורט אין צריך להעביר תער ותמה מרן בכסף משנה שנראה שפסק כבית שמאי ותירץ דמשמע ליה לרבינו דצריך להעביר תער דאמרי בית הלל לאו למימרא שצריך להעביר תער אלא כלפי שאמרו בית שמאי אין צריך שפירושו אין לו תקנה אמרו בית הלל צריך כלומר יש לו תקנה בלא העברת תער הרי דניחא ליה למרן לפרש דבית הלל אמרו צריך להעביר הגם שלפי האמת אינו צריך אלא דנקטי הכי כלפי בית שמאי ומוכח שחולק על מה שכתבו התוספות בכמה מקומות דאינו שונה דבר שאינו אמת משום איידי ומזה הצריך עיון על מרן כסף משנה דלמה החריד בהלכות שבת על דברי הרב המגיד הנ"ל וגם השיב על דברי הרב אהל ישרים שהביא שם שתמה על הרב בית חדש במה שפירש דברי הרמב"ם שלא ראה מה שכתבו התוספות דלא אמרינן איידי בכי האי גוונא ותמה עליו שאין כן שיטת הרמב"ם וכו' עי"ש דב"ק ולדעתי הקצרה ההיא דנזירות לא דמיא לההיא דשבת דהדין הוא דילדה בשל זקנה תצא ותני תנא לא תצא וזה שקר גמור ואין בידינו לפרש הלא תצא שרוצה לומר תצא ולכן לא יתכן לומר דתני מה שאינו אמת משום איידי אבל בההיא דהלכות נזירות דיש באפשרות לפרש דצריך רוצה לומר יש לו תקנה וכמו שפירשו דברי בית שמאי אין צריך דהיינו אין לו תקנה בזה נוכל לומר דאף שהיה נכון לבית הלל לומר יש לו תקנה בלא תער נקטי לישנא דצריך להעביר תער ופירושו יש לו תקנה איידי דנקטי בית שמאי אין צריך שפירושו אין לו תקנה דכל שנוכל לדחוק ולהעמיס בכונת התנא מה שהוא האמת לא דחיקא לן למימר דנקיט האי לישנא משום איידי ואם כן אין הכרח שסובר מרן ששיטת הרמב"ם היא שלא כדעת התוספות כמו שסובר הרב המגיד בדעתו (דאף מה שאינו אמת שונה התנא משום איידי)

וגם בשיטה מקובצת לכתובות שציין הרב טהרת המים סיים על דברי הרב המגיד ומיהו הנכון כשיטת התוספות והתם במסכת שבת אינם מפרשים כפירוש הרמב"ם דדוחק גדול הוא לומר דמשום איידי לנקוט מילתא דכדי ולא אמת עכ"ל (עי"ש בד"ה רב אשי אמר) ומה שציין לרש"י דסנהדרין דבריו הם על מה שאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מטמאה לו שכתב אין מטמא לה אם כהן הוא אית דלא גרסי אינה מטמאה וכן היא אינה נאסרת באנינות מיתתו בקדשים ואינה מטמאה אינה מצווה להתעסק בו ואיידי דתנא אוננת תנא ולא מטמאה ולאו דוקא דנשים לא הוזהרו על הטומאה עכ"ד רש"י ונראה שכונת הרב להוכיח מדברי רש"י דתני תנא מילי דכדי משום איידי וכשיטת הרמב"ם לפי מה שפירש בדעתו הרב המגיד (ומה שציין לדברי הרא"ש לא ידעתי מה הציון הלז דעין רואה בדברי הרא"ש שם בסי' כ' שהעתיק לשון הש"ס בלבד ולא דבר מענין איידי כלל) ולי הדל אין מזה הכרח דודאי אם היה מפרש רש"י אינה מטמאה לו אינה רשאי ליטמא לו והיה אומר דתני ולא מטמאה איידי דולא אוננת היה זה שקר באיידי אבל לפי מה שפירש ואינה מטמאה אינה מצווה להתעסק בו וזה הדבר אמת הוא אלא דמשמע דאשה מצווה אטומאה מה שאין האמת כן ולזה לא חייש כיון דאינו אלא משמעות ותני האי לישנא באיידי

וכתב הגאון מוהרש"א בספר יבין שמועה סי' קע"ה הביא דברי הרב חינא וחסדא דף י"א ע"א דאף דבמשנה או ברייתא לא אמרינן איידי בטעות מכל מקום בקרא אמרינן איידי גם בכי האי גוונא וראייה מבבא קמא דף פ"ד כאשר יתן מום באדם למה לי איידי דכתב כן ינתן בו וכו' וכן ממה שאמרו שם אחר זה יד ביד דבר הניתן מיד ליד אלא מעתה רגל ברגל הכי נמי ומשני איידי וכו' וכן מסוטה דף ג' ור' ישמעאל איידי דכתב לה כתב יטמא והרב המחבר כתב על דבריו דאם במשנה או ברייתא כתבו התוספו' דלא אמרינן איידי בטעות אף דלפעמים אמרינן בש"ס כדי נסבא כל שכן לגבי תורת ה' תמימה הנאמרה מפי כבודו יתברך דודאי כל אות ואות ותיבה ותיבה שקולות בשקל הקודש וכדכתיב אמרת ה' צרופה אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף וכו' וכמה דרשות והלכתא רבתא למדין במשניות ותורת כהנים וכיוצא מיתור אות אחת תיבה אחת והס מלהזכיר דבר כזה שיאמר הכתוב בטעות משום איידי והאריך לדחות הראיות שהביא הרב יבין שמועה עי"ש גם הרב לב שומע יצ"ו בדף ג' סוף ע"א הביא דברי הרב יבין שמועה הנ"ל והאריך לדחות ראיותיו ומסיק דאין לחלק בזה בין משנה וברייתא לקראי דלעולם יש לומר איידי אף היכא דאיכא למיטעי ודוקא בדבר שאינו אמת הוא דאין לומר איידי ואין חילוק בין משנה וברייתא לקראי

ואם דרך התנא למיתני תרי מילי אגב חדא הנה הרב יבא הלוי בדף ט"ו ע"ב (בד"ה א"ה וה"ר) שכתב איידי דתני קריאת שמע ותפלה תני נמי תפילין אבל לומר דתני תפלה ותפילין אגב חדא דהיינו קריאת שמע זה אינו אלא כיון דשמע ותפלה איצטריכו תני חדא אגב תרתי עכ"ל. ואני הדל מצאתי בספר טהרת המים בקונטריס שיורי טהרה במערכת הדלי"ת אות ט"ל שכתב וז"ל דרך התנא לשנות באיזה דוכתא שלשה דברים כאחד אף דלא שייך האחד מהם שם כיון דרגיל במקום אחר לשנות שלשתם כאחד תוס' ברכות דף כ' סוע"א משם רבינו תם וכיוצא בזה כתב בס' תחלת חכמה שער השני כלל ז"ך בשם הליכות עולם דתרתי אטו חדא לא תני ושהיבין שמועה חולק דתני תרתי אגב חדא וכו' אבל בחלוקות הכל מודים דתני תרתי אגב חדא וכו' וסיים וכן אני מוצא משניות מלאות מזה ובפרק בא סימן תני כמה חלוקות אגב חדא ובפרק ר' עקיבא עכ"ל

קי"ז) אי הכי כתבתי בנדפס באות שס"א דאף דלשון זה על הרוב הוא לשון קושיא נמצא גם כן שהוא לשון סיעתא וכתבתי כן על פי דברי רש"י ותוס' בקידושין דף מ"ו עי"ש עתה ראיתי בס' הנחמד לב שומע במערכה זו אות ל"ה שכתב כן על פי דברי רש"י וקידושין הנ"ל וכתב שבתוס' רי"ד שם דחה פירש"י דאי הכי לאו לשון סיעתא משמע אלא לשון קושיא ומר ניהו הביא דבשבת דף כ"ח ע"א אמר רב יוסף אי הכי היינו דמתרגימינן וכו' וכלשון הזה שם דף ס"ד ע"א והוו סיעתא והנה התוס' בקידושין שם כתבו שכן היה רב יוסף רגיל