שדי חמד פאת השדה מערכת א קמו

ובמה שכתבתי בנדפס באות ק"ד על דברי התוספות בבא קמא ד' י"ב בדין קנין אגב אם הוא מן התורה ראיתי בס' אמרי הצבי לידידי הגאון צבי מאיר אבד"ק דאברי יצ"ו בחידושיו לבבא קמא בפרק קמא שכתב ליישב דבריהם והאריך גם כן בכמא פרטים בדיני אגב עיין בדב"ק בסי' מ"ח וסי' מ"ט ובספר טהרת המים בקונטריס שיירי טהרה במערכת הקו"ף אות ל"ב כתב שהגאון חקרי לב בח"מ סי' י"ג כתב דקנין אגב הוא מדרבנן ושהתוספות בבבא קמא ד' ק"ט והרמב"ן סוברים דהוא מן התורה ושהתוספות בבבא קמא ד' ק"ד סוברים שהוא מדרבנן ושכן דעת הרמב"ם וציין לעיין בכמה ספרים שאינם אתי והרבה ספרים שרשמתי בנדפס בענין זה לא הזכירם הרב הנ"ל כנראה שלא היו מצויים אצלו

ואי מהני קנין אגב לעכומ"ז כתבתי קצת בנדפס אות ק"ט ועוד כתוב אצלי בקונטריס שדי חמד בחלק אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ט' אות למ"ד בס"ד עי"ש. ובענין זה כתב לי ידידי הרה"ג מוהר"ר אברהם יצחק הלוי בלייוייס דומ"ץ בעיר בריסק יצ"ו וז"ל במערכת האל"ף אות ק"ט בדין אגב אי מהני בעכומ"ז הביא דברי המחצית השקל בשם התומים וכתב וז"ל איברא דלאורים ותומים אפשר לומר דאין סתירה מהשה"ג דהפקעת חמץ שאני דלא בעינן אלא שיצא מרשות הישראל ואף אם לא יכנס לרשות עכומ"ז מהני דלא יהא אלא הפקר עיין חתם סופר סוף סי' קי"ז וכו' אך שוב בא לידי ספר התומים וכו' עכ"ל צדיק ולא זכיתי להבין דב"ק דמ"ש החת"ס אתי שפיר לפי שיטתו דקנין אגב שייך גם בעכומ"ז ורק אי עיקרו רק דרבנן ל"מ לדאוריתא על זה שפיר כתב דמכל מקום מדרבנן קנה ממילא נעשה הפקר דאוריתא ויצא מרשות ישראל על כל פנים. אמנם למה שכתב בשם תומים דקנין אגב לא מהני בעכומ"ז אם כן לא תקנו רבנן קנין זה אצלו כלל ואין בזה הפקר בית דין ובמה יצא מרשות ישראל ובודאי אין לומר בכונת התומים דאגב לא מהני בעכומ"ז מדאוריתא דבישראל הוי קנין דאוריתא (וכשיטת הסוברים כן וכן נראה באמת דעת התומים) אבל על כל פנים מדרבנן גם בעכומ"ז הוה קנין זה בודאי לא ניתן להאמר ואיך נחה דעתו דעת עליון טרם ראותו דברי התומים בפנים לומר לשיטתו דבחמץ הוה הפקר ויצא מרשות ישראל נעלם ממני בענ"ד

והנה בדברי החתם סופר האלו המצויינים למעלה מבואר בפשיטות דאגב מהני בשל עכומ"ז ואפילו אי אגב דרבנן ולא הבנתי לשון החתם סופר שכתב בח"ו העתיקו מרן יחי' שם סמוך ונראה דס"ל לתוספות דעכומ"ז אינו קונה באגב וכן משמע מתוס' בבא קמא י"ב ע"א דאגב לאו דאורייתא וכו' ולא ידעתי מה זו הוכחה מתוס' דב"ק דעכומ"ז אינו קונה באגב ממה שכתבו דאגב לאו דאורייתא והרי בעצמו כתב לדעת רמב"ן דעכומ"ז קונה באגב מכל מקום אפשר דס"ל אגב דרבנן וכן דעת כמה רבוואתאי דקנין דרבנן תקנו גם בעכומ"ז והובא בתוך שדי חמדתו מערכת הגימ"ל אות ז"ן ושם הביא גם דברי החתם סופר דאתיין כדבריו בח"ו הנ"ל אמנם דבריו שבאו"ח לכאורה סתראי נינהו וקצת שלא העיר מרן הי"ו בזה עכ"ד יצ"ו

ועל מה שכתבתי בנדפס באות ק"ו בדין אם מטלטלין נקנין אגב קרקע של שליח כתב לי הרב הנ"ל יצ"ו וז"ל באות ק"ו בסופו הביא דברי המקור חיים דמטלטלי דמשלח נקנין אגב קרקע של שליח ושבספר פורת יוסף חלק עליו ומני"ר הי"ו דחה ראייתו קצת חידוש שלא הזכיר מה שכתב בחתם סופר חלק א"ח סי' קט"ז (ד"ה מה דמספקא ליה) לחלוק גם כן על המקור חיים עכ"ד יצ"ו

ק"ז) אומדנא בנדפס אות שפ"ז כתבתי איזה כללים בדיני אומדנא עי"ש וידידי הגאון נחמן כהנא יצ"ו ציין לעיין בזה בס' דברי גאונים כלל ד' ובמה שכתבו התוספות בבבא קמא ד' ק"י בד"ה אדעתא (שציינתי בנדפס שם בראש האות) דדבר התלוי גם בדעת חברו כמו קונה ומוכר לא מהניא אומדנא ומפני זה הקונה בהמה ונמצאת טריפה לא מהני אומדנא דאדעתא דהכי לא קנה כתב מרן המשנה למלך בששי מהלכות זכייה הלכה א' בשם הגאון פני משה בח"א סי' ס"ב דאומדנא גדולה מהניא אף בדבר התלוי בדעת שניהם ועיין בשו"ת מנחת שי לגאון בדורנו יצ"ו בסי' ל"ז (בד"ה ועוד) שהביא גם הוא חילוק זה ובספר עבודת השם (לרב גדול משאלוניקי) בחלק יו"ד סי' דף י"ח ע"ד הביא גם כן חילוק זה וכתב שגם הרבנים פאת נגב בחלק יו"ד סי' כ' ומשנת ר' אליעזר בסי' פ"ט (ס"ט) הסכימו לחילוק זה דכל דאיכא אומדנא גדולה עצומה וחזקה אזלינן בתרא אף בדבר התלוי גם בדעת השכנגדו וכדכתב הרב פני משה והביא מה שפסק הרב המבי"ט בחלק ג' סי' קמ"ו בחתן שקבל מעות מדודים מחמיו והרויח בהן ושוב נתבטל השידוך מצד החתן שחייב להחזיר כל מה שהרויח דאומדנא היא שלא נתן לו אביה אלא על מנת לכונסה. והרב כנסת הגדולה בתשובותיו כתב שבמקום אחד דחה תשובת הרב המבי"ט ולא ידענו איה מקום כבוד דברי הכנסת הגדולה בזה (לדחות דברי הרב המבי"ט) וחתר הרב לדעת טעמו ורצה לומר שהוא על פי דברי התוספות דבדבר התלוי בדעת שניהם לא מהניא אומדנא וחזר בו משום דכיון דהאומדנא גדולה היא דינא הוא דאזלינן בתרא אף בדבר התלוי בדעת שניהם ובדף י"ט ע"ב (בד"ה שוב מצאתי) כתב שגם הרב בן ידיד בפרק ששי מהלכות זכייה ומתנה פסק פסק כתשובת הרב המבי"ט הנ"ל ועיין לקמן באות קל"ג (בד"ה גם על מה שכתבתי) מה שהבאתי בענייני אומדנא

וכתב עוד שם (בעבודת השם דף י"ט ע"ב) בשם הרב מוהר"א ישראל הובאו דבריו בספר בן ידיד הנ"ל דכל אומדנא דלא נודעה אלא לאחר זמן זמנם לא אזלינן בתרא ותמה עליו ועל הרב בן ידיד (שלא השיגו בזה) דמתשובת הרא"ש כלל ח' סי' ד' בההיא דנתקלקלו חובותיו של אבי הכלה לאחר זמן השידוכין וכן ממה שכתב בכלל ל"ד בדין אחות המשודכת דיצאה מן הכלל לאחר זמן השידוך וקודם הנישואין שפסק הרא"ש דפטור מן הקנס מטעם אומדנא מתבאר דמהניא אומדנא דלאחר זמן והצריך ישוב והרב המגיה יצ"ו כתב שבספר יהודה יעלה (לרב גדול משאלוניקי) בחלק יו"ד סי' ל' האריך בפרט אומדנא דאחר זמן והעלה דמהניא

ועל מה שכתבתי בנדפס באות שפ"ז אי מהניא אומדנא לשבועה לומר אדעתא דהכי לא נשבעתי הנה השגתי עתה ספר יקר שערי רחמים לידידי הרה"ג החרי"ף יצ"ו וראיתי בחלק אבן העזר סי' א' דף ה' ע"ד (בד"ה וראיתי) שכתב בשם הגאון חקרי לב בחלק ג' ליו"ד סי' פ"ז שדקדק מדברי הרא"ש בתשובה כלל ח' (גבי קלקלה אחות המשודכת להתיר השבועה מטעם דהוי אונס דלא שכיח ואזלינן בתר אומדנא דמוכח דאדעתא דהכי לא נשבע וכו') דדוקא באונס דלא שכיח הוא דמהניא אומדנא דמוכח ואזלינן בתרא אבל באונס דשכיח לא מהניא אומדנא דכיון דשכיח הוה ליה לאתנויי ועל פי זה שדי נרגא על דברי הרב פנ"מ וכו' והרב יצ"ו תמה עליו שהרי מתשובת הרא"ש בכלל ח' סי ד' גבי נתקלקלו החובות שדן את הדין לומר אדעתא דהכי לא נשבעתי מתבאר דגם באונס דשכיח מהניא אומדנא שהרי קלקול החובות שכיח הוא וכן כתב הרב מוהרש"ך בח"ב סי' מ"ה על פי דברי הרא"ש אלו דגם באונס דשכיח מהניא אומדנא ואזלינן בתרא ומה שהרא"ש כתב בההיא דקלקלה אחות המשודכת דהוי אונס דלא שכיח קושטא דמילתא קאמר וכו'. ושוב כתב (בדף ו' ע"א בד"ה ואיך שיהיה) דבאונסא דשכיח ואומדנא תליא בפלוגתא דלהרב מוהרש"ך חשיב אונס ולהרב מוהר"א ששון כיון דסוף סוף אונסא דשכיח הוא הוה ליה לאתנויי ולא מהניא אומדנא וההיא דהרא"ש בנתקלקלו חובותיו אונסא דשכיח ודלא שכיח שיעני עד שימכור כלי ביתו ותשמישיו דאף דעניות שכיח כולי האי לא שכיח וכן הבין מדבריו הרב מוהרשד"ם בחלק יו"ד סי' קכ"ג דמוקי לתשובת הרא"ש כתורתו של מוהרא"ש דהעניות הוי מידי דשכיח לאדם להפסיד ולא שכיח שיצטרך למכור ביתו וכל כלי תשמישו אלו תורף דב"ק בזה, אחר זמן השגתי ספר יקר טהרת המים ולרב גדול משאלוניקי) וראיתי בקונטריס שיורי טהרה במערכת השי"ן א מ"ה פלפול ארוך בדין זה ולא איסתייעא לי לעיין בדב"ק