שדי חמד פאת השדה מערכת א קמה

לוט שמתעברת גם מביאה ראשונה והיאך חשבה לנס ואמרינן דהם מיעכו באצבעותיהן זהו תורף דב"ק בקיצור יע"ש חזינן דדעת קדושים נוטה דר' אלעזר לא לחלוק על ר"ל בא ואדרבה סיועי קא אסתייעא ליה למימרא דר' לוי ואם כן שפיר נוכל ליישב בזה דברי הרב נודע ביהודה דלעולם באמת הוא רק רוב אבל מיעוט מתעברת וכיון דהוא ל"ש לא טעתה הגר וחשבה דגם זה מיעוט ליכא רק דאי אפשר כלל ופירוש דברי ר"א הוא כיון דאמר ר"א אין האשה מתעברת מביאה ראשונה רק מיעוט מתעברת עי"ז באתה הגר לטעות דהיה דרך נסיי (ויעויין בבני האהובה פרק ט"ו מהלכות אישות הלכה ו) שהבין בכונת הר"ן קידושין כמו שהבין הש"ץ שרוב א"מ וכ' ע"ז אך נראה דודאי מודה הר"ן דהיא מיעוטא דלא שייך כלל ואם כן שפיר הי' זר בעיני הגר דבר זה ועל כן חשבה שהוא דרך נסיי ותקל גבירתה בעיניה) ועל זה פרכינן במדרש היאך טעתה הגר הלא היתה יודעת דבנות לוט גם כן מתעברות מב"ר וראתה דאין זה דרך נסיי ועל זה מתרצים דהיתה יודעת דהמה שולטת בעצמן היו אבל באמת הא דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה נוכל לומר דרק רוב הוא כן ומחמת זה טעתה הגר (אחר כתבי פקחתי עיני כי אי אפשר לפרש כן כי מעשה דבנות לוט היה במאוחר מהגר ורק נזה"ק כתב כי הוא קושיא רק על ר"א יע"ש)

אך באמת לא זכיתי להבין דברי נזה"ק בפירושו דר"א איסתייעא קא מסתייעא ליה לר"ל דאם כן אמאי שבקינן דברי התנא שאמר ביבמות דאין אשה מתעברת מב"ר להסתייע ממנו על דברי ר"ל וצע"ר לי בזה דהא כ"ק הוכיח דר"א הוא אמורא ולא תנא כמו שהבין הש"ץ דהוא ר' אליעזר וגם לדידי חזי לי תמיהתי על הש"ץ שכתב דר"א שמותי הוא ולא פסקינן כוותיה דהא ר' אלעזר כתיב וע"כ מוכרחין לפרש כמו שהבין כ"ק עם חבל נביאים בהקשותם על דברי הנוב"י ממדרש רבה הנ"ל ומה שפירש כהדר"ג נר"ו דברי הר"ן דלא כמו שהבין הש"ץ דבריו הקדושים אינם צריכים חיזוק כי בדעתו העמוקה צלל מים אדירים וזכה לכוין לדעת רבותינו הראשונים כי גם הבית שלמה (סי' ו') פירש דברי הר"ן כן ובהגהות דמר בריה (אות ד') הביא דברי הריטב"א יבמות ק כ') שכתב להדיא כן וגם ציין דברי הר"ן בחידושיו על סנהדרין דף י"ט) שכ' גם כן כן (ומה שפירשתי למעלה אין לדחות כיון שאמר ר"א לעולם אין אשה ממב"ר כמו שהקשה מזה הש"ץ דהלא מצינן דגם דבר שהוא על פי רוב יכונה בשורש לעולם יעיין מכות (דף ז') ותוד"ה דלמא וד"ה כמכחול וכבר פלפלתי בענין זה אם הוא יכונה על פי דברי הנתהווה ע"ד רוב עם כבוד יד"ן הרב הגדול בעהמח"ס זכות אבות (אין כאן מקומו) עכ"ד יצ"ו. ועיין בזה בקובץ כנסת חכמי ישראל קונטריס ח' סי' קס"ד דף ק"ע סוף ע"א והבאתיו לקמן באות קכ"ז (בד"ה שוב נדפס) עי"ש ואחר זמן נדפס קונטריס ט' ועי"ש בסי' קע"א אות א' והבאתיו באות קכ"ז הנ"ל עי"ש ורב מופלא בדורנו מוהר"ר משה ישראל פיזינר מדאבראוונא יצ"ו בקובץ המאסף (הנערך בעיר קדשנו ירושלים תוב"ב) בסוף סי' ק"ץ השיג עלי שלא ראיתי דברי הגאון מלא הרועים בהגהותיו על האלפס בדפוס רא"ם על דברי הר"ן בפרק קמא דקידושין עי"ש וכן נעלם ממני אז דברי ידידי הגאון מוהרש"ל יצ"ו בהגהותיו על האלפס שם שגה הוא העיר בדברי הר"ן עי"ש

עוד כתב לי הרב הנ"ל יצ"ו ושייך למה שכתוב בקונטריס זה אות ל"ז ואלה דבריו ראיתי בספרו הבהיר מערכת האל"ף אות קכ"א שהעמיק הרחיב בענין אם מצינן סייג בדאורייתא והביא מלא חופנא בקיאותיה דמר שליט"א כדרכו בקודש ויען כי כבר כתבתי להביא ראיה לזה אחקוק במגילתא דא יעיין בס' המצות מצוה ס"ט דאזהרת הבע"מ שלא יכנס למקדש הוא מאך אל הפרוכת לא יבא וכתב הלב שמח דמשום הכי אסור להכנס למקדש בכדי שלא יבא לעבוד העבודה דלא יבא הוא משום לא יחלל הרי להדיא דמצינו סייג בדאורייתא וע"ש וברמב"ן ובמג"א, גם קצת יש להביא ראיה מחולין בריש מסכתין דדרשינן וכי תחדול לנדור לא יהיה בך חטא דהטעם דשמא לא ישלם יע"ש ובפרש"י עוד חשבתי זה כביר לפי מה שכתב הרמב"ם הטעם דמשום הכי אסור לגנוב על מנת למיקט או על מנת לשלם תשלומי כפל בכדי שלא ירגיל את עצמו כמבואר בח"מ סי' מש"ח הרי להדיא דמצינו סייג בדאורייתא ויעוין בתשובת חכם צבי סי' כ"ו שכתב להסביר מפני מה גזל עכומ"ז אסור מן התורה וכתב דהכונה שלא נרגיל עצמנו לגנוב ואם נעשה מעשה כזה אצל עכומ"ז ירגיל אותנו לעשות כן גם בישראל הרי מפורש יוצא מדבריו הקדושים דהתורה עשתה סייג למען לא נעבור על אחת מהמצות אשר לא תעשינה. אמנם הנך דגזל על מנת לשלם תש"כ וגזל עכומ"ז יש מקום לדחות לפי מה שהעיר בס' לקח טוב הנד"מ בכלל ח' אות ו' דמשום הכי לוקה אלאו דלא ירבה לו נשים אף דסייג היא ובסייג ביאר דאינו לוקה אלאו זה משום דלאו בגדר סייג היא אלא שהתורה אמרה דרך וודאי שאם ירבה יסור יע"ש שהעמיק בהך אי מצינו סייג בדאורייתא והביא ראיות ברורות ובתוכן יתנוצצו בדרך שהעיר כ"ק ואם כן הוא הדין בנדון דידן יש לומר דודאי אם יגזול עמ"ל או מעכומ"ז יבא לגזול גם מישראל כמו שמשמע מדברי החכם צבי הנ"ל ועל פי הנ"ל דהרמב"ם פירש דמש"ה אסור ע"מ לשלם תש"כ למען לא יבא לידי הרגלה אמרתי מכבר ליישב קושיית התורת חיים בחידושיו לבבא בתרא (דף ט"ז) דהאיך עשה איוב וגזל שדי יתומים ומשביחן ומחזיר להן הלא אף על מנת לשלם תש"כ אסור לגנוב יע"ש ועל פי הנ"ל מיושב דהנה בספר עמודי אש סי' ו' אנהיר לן עיינין דדבר שאסור משום הרגלה הוא רק אם עושה כן בלא מצוה מה שאין כן באם רוצה לעשות זה למצוה והמקרה לא יתמיד לא שייך לאסור יע"ש בד"ה במ"א וכו' ואם כן הוא הדין שפיר היה רשאי איוב לעשות כן דהא כל הטעם דאסור הוא משום הרגל עבירה והיכי דמכוון לשם שמים לא שייך זה ואיוב לשם שמים נתכוון ומיושב קושית התורת חיים על נכון בס"ד

והנה בספר לקח טוב הנ"ל הביא ראיה שם באות ט"ו דמצינו סייג מדאורייתא מנדרים דף יו"ד ר' שמעון אומר מנין שלא יאמר אדם לה' עולה לה' מנחה תלמוד לומר קרבן לה' וכתב הרא"ש הטעם דשמא יחזור בו מלידור ולא יאמר תיבת עולה ונמצא שהזכיר שם שמים לבטלה הרי דמצינו דגזרת התורה סייג. אך באמת אין ראייתו מוכרחת דמבואר בריטב"א יומא ריש פרק טרף בקלפי דמה שאסור לומר לה' עולה הוא רק איסור דרבנן יעש"ה עכ"ד יצ"ו

ק"ה) את במאי דאמרינן בפ"ק דמגילה אתא את ופסיק עיין במה שכתבתי בנדפס באות שצ"ו וכתב לי רב אחד יצ"ו וז"ל אני חפצתי (אולי חפצתי צ"ל) כי באמת מקודם כתוב ורחצו את ידיהם וכו' אבל אח"כ כתוב ורחצו ממנו ידיהם ורגליהם ולא כתיב את ובא זה ולמד על זה דבעינן בבת אחת והאת בא לאיזו דרשה. שוב מצאתי בח"ס או"ח סי' צד"ק שהאריך בזה וכת"ר הביא בשם ספ' אש דת דהתם מעניינא דקרא וכו' ואין הס' אתי ונראה ראיה לזה מיומא ס"ג ע"ב ולה להוציא ורמינהי ירצה לקרבן וכו' מנין שלא יקדישנו מחו"ז ת"ל וכו' התם מעניינא דקרא וכו' לה' להוציא הכא לה' לרבות ואם כן ה"נ דאצל קידוש ידו"ר הוא שיקדש כל אחד בפני עצמו אתי את להורות יחד וגבי מגילה הוא דכולם יקראו ביום א' דלא תתגודדו אתי את להפסיק בין פרזים למוקפין עכ"ד יצ"ו. גם ידידי הרה"ג ברוך עין מח"ס דבר מצוה יצ"ו העיר עלי שלא זכרתי שהחתם סופר בסי' צד"ק תירץ קושית השער אפרים על נכון

ק"ו) אגב אם עשה שליח להקנות המטלטלין שלו אגב קרקע של השליח אי מהני או בעינן שיהי' קרקע שלו כתבתי בזה בנדפס אות ק"ו (בד"ה ואם) וכתב לי ידידי הרב הג' מנחם נחום גלאנטי אבד"ק זאלאטאפאליא יצ"ו וז"ל עיין חת"ס חלק א"ח סי' קט"ז שכתב דלא מהני וחולק על המק"ח והביא ראיה לזה מש"ס ב"ב דף מ"ד ע"ב עכ"ד יצ"ו. אמר המחבר כבר ציינתי בנדפס שם את אשר כתבתי בזה בקונטריס אסיפת דינים מערכת חמץ סי' ט' אות ח' ושם אתה מוצא תשו' הרב חת"ס הנ"ל וכתבתי דנראה מדבריו דלא מלאו לבו לחלוק על הרב המק"ח רק דלולא דבריו קאמר וכו' עי"ש: