שדי חמד פאת השדה מערכת א קלו

לחזור לראש הברכה ואילו מדבריו משמע להדיא דלא אתא אלא למימר שאין צורך לחזור לראש הברכה ומשמע שאם רוצה לחזור לראש אין קפידא וכן משמעות דברי כל הפוסקים אלו תורף דב"ק

גם הרב פתח הדביר בסי' קי"ד אות ד' אחר שהזכיר תורף דברי הרב מאמר מרדכי הנ"ל הוסיף להשיב על דברי הרב בית חדש הנ"ל. א. ממה שכתב רבינו הטור בשם רבינו מוהר"ם מרוטרונבורק (ופסק כן מרן בסעיף ט') שהיה רגיל לומר בשמינו עצרת ברכת אתה גבור תשעים פעמים עד משיב הרוח ומוריד הגשם ומשמע שהיה אומר מתחלת אתה גבור וכו' ואם איתא דגם בהזכרה באמצע הברכה איכא משום שס שמים לבטלה איך התיר להתחיל מתחלת הברכה וכו' וכן כתב הרב אליהו רבה בביאור דברי מוהר"ם שמתחיל מתחלת הברכה והרב בית חדש כתב דהעיקר כדברי מוהר"ם ודלא כרבינו פרץ ואין לומר דלא כתב דהעיקר כמוהר"ם אלא לעיקר הדין אבל אין הכי נמי דלדידיה אינו רשאי להתחיל מתחלת הברכה שאם כן היה לו לפרש וכו'. ב'. מדברי הבית חדש בסי' קי"ט גבי שליח צבור ששכח לומר עננו בין גואל לרופא שאם לא סיים רפאנו יאמר עננו ויחזור לרפאנו דהא ליכא ברכה לבטלה וכן משמע מדברי הרא"ש וכן עיקר עכ"ל הרי דאף דבברכת רפאנו אומר רפאנו ה' קאמר דליכא ברכה לבטלה והביא שכן פסקו הרבנים טורי זהב ומגן אברהם גבי ברכת עננו ושכן נראה ממה שכתב במגן אברהם ריש סו' תקפ"ב גבי המלך הקדוש אם איתא לתקנתא דמוהר"ם הנ"ל משום דלא מצי למימר ברוך אתה ה' המלך הקדוש שהוא בחתימת הברכה משמע דמשום מה שאומר הזכרה באמצע כגון ומלוך עלינו מהרה אתה ה' וכו' ליכא קפידא ושכן כתב מפורש הרב פרי מגדים באשל אברהם סק"ד וכל שלא סיים הברכה שלא אמר ברוך אתה ה' יכול לחזור אף שיש כמה שמות עכ"ל. וסיים הרב פתח הדביר שסברת הרב בית חדש הנ"ל (שאינו יכול לחזור לתחלת ברכת אתה גבור משום שמזכיר בה ה') היא היפך דברי עצמו והיפך כל הפוסקים והביא דברי הרב מור וקציעה בסי' קי"ט שהקשה על דינו של מוהר"ם הנ"ל דהיכי לימא דאם יזכיר גם את ה' כמו שאומר בתפלתו היכי שרי הרי מזכיר שם שמים לבטלה וכו' שנראה מדבריו שגם באזכרות שאינן בפתיחה וחתימה איכא משום מזכיר לבטלה. ושוב ראה דבריו שבתשובת שאלת יעב"ץ ח"א סי' פ"א שמתבאר מדבריו שגם הוא מודה שבאזכרות שבאמצע הנוסח אין קפידא אם חוזר מפני איזה ספק ואין קפידא אלא בהזכרת השמות בפתיחה וחתימה ורק על דינו של מוהר"ם הוא דקשיא ליה כיון שעתה בשעה שאומר כדי להרגיל עצמו אינו עושה זאת משום איזה ספק רק משום חשש דלעתיד שמא יטעה בתפלתו איך נתיר לו אף באמצע הנוסח להזכיר את השם דכיון דשוכח הוא קרוב למזיד הוא פושע ומיבעי ליה למינס נפשיה ולמיהב דעתיה שלא יטעה בתפלתו. וכתב עוד (בפתח הדביר) דאף שמדברי הרמ"א בסי' פק"ח סעיף ז' מתבאר שחושש לזה גם באמצע הנוסח כבר תמה עליו הרב מגן אברהם דהרי אומרים כל היום תחינות שיש בהן הזכרת כמה שמות דדוקא ברכה לבטלה אסור וכן כתב הרב אלוהו רבה שם בס"ק י"ג ובסי' קי"ט הביא (הרב פתת הדביר) דברי הרב עולת תמיד שנראה שסובר שגם בהזכרת שמות בנוסח הברכות יש חשש משום מזכיר שם שמים וכתב שכבר העיר עליו בזה הרב אליהו רבה שם אלא שכתב באליהו רבה שמתשובת רש"ל בסי' ס"ג נראה כהעולת תמיד וכתב על דבריו שאין הכרח מתשובת רש"ל ושוב כתב דיש במשמע הכי מדברי רש"ל וכו' והביא שכן נראה מדברי הרב שיח יצחק בקונטריס תפלת כל פה ומדברי הרב בהגהות יש נוחלין דף ח"י ע"ד דגם באמצע הנוסח יש קפידא וכתב ליישב דברי הגהות יש נוחלין וציין לעיין למה שכתב בסי' קכ"ד אות ה' ושם גם כן האריך במה שהצבור אומרים עם השליח צבור אמצע הברכות דצווחו על זה בספרי הפוסקים מכמה טעמים וכן היא מסקנתו שם שלא יאמרו הצבור עם השליח צבור אף אם לא יאמרו הפתיחות והחתימות משום חשש קלות ראש ומחשש שלא יבואו לומר גם החתימות ושלא יענו אמן לברכות השליח צבור וכו' ועל כל פנים לומר איזה נוסח ברכה בלי פתיחה וחתימה מפני איזה ספק אף שיש באמצעה הזכרת שמות שרי אלו תורף דב"ק

אמור מעתה דלפי כל האמור דאין חשש הזכרת שם כשמזכיר באמצע הברכה משום איזה ספק ולא אסרו לומר מספק אלא בתחלת הברכה או בסופה דרך חתימה אם כן יש לומר דאף שגם שם אל הוא שם שאסור להזכירו לבטלה מכל מקום כיון שאינו דרך חתימת ברכה שכל חותמי ברכות הן בשם של ארבע אותיות אם כן לא חשיב אלא כמזכיר שם באמצע הנוסח משום איזה ספק דשרי אבל בלא צורך אסור וכדכתב הרמ"ה בההיא דאל מלך נאמן כן נראה ליישב שלא יקשו עלינו דברי מרן בסי' קכ"ז ממה שנראה מדבריו בסי' ס"א שלא פקפק על דברי הרמ"ה כאמור וראיתי בספר טהרת המים הנז"ל שבמערכת הבי"ת אות י"א ציין לעיין בחידושיו על א"ח סי' ק"י לענין מי שרוצה לומר איזו בקשה או תחינה שיש בה הזכרת ה' ולא זכינו לאורו ומה שציין שם להפרי מגדים באשל אברהם סי' רס"ח ס"ק י"א הוא על מה שכתב הרמ"א דיחיד אם רוצה להחמיר לומר ברכת מעין שבע בלא פתיחה וחתימה רשאי כתב על זה שלא יתחיל אלקינ"ו וכו' רק יתחיל מגן אבות וכו' עד זכר למעשה בראשית והיינו משום שכיון שאין היחיד צריך לאומרה כלל אינו רשאי לומר אלקינ"ו וכו' ללא צורך אלא שצריך להבין מאי שנא זו משאר בקשות ותחינות שכל שאינו אומר בהן פתיחה וחתימה אף שמזכיר איזה שמות שפיר דמי

ועל סברת הרדב"ז הנז"ל בד"ה (ובמה שכתבתי בנדפס) דלא מיקרו אזכרות שאר שמות הקדושים השגתי עתה (תר"ס). ספר יקר (בשאלה) אהל ישרים וראיתי שבמערכה זו אות י"ב אף הוא היה מתכוין להשיג בזה ואחר שציין דברי הרבנים יד מלאכי ויעיר אזן בזה כתב שמצא להרב אבודרה"ם סוף שער ב' שכתב בשם ויקרא רבה שנתקנו י"ח תפלות כנגד י"ח אזכרות שבשירת משה והרי מכללן הן שאר שמות הקדושים וקרו להו אזכרות וכו' ושמצא בספר עדות ביהוסף להרב מוהר"י סאמון בסי כ"ח שהאריך בזה ועוד הביא דבראש השנה דף ח"י ע"ב אמרו בטילת אדכרתא משטריא שהיו כותבים כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון

ק"א) ארוסתו אם מקריא אשתו בנדפס באות שמ"ה הבאתי מה שכתב הרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות ס"ה בשם הרב גט פשוט שהביא מכמה מקומות בש"ס דמוכח דארוסתו מיקריא אשתו ואני ההדיוט הבאתי להקת הפוסקים שכתבו כן עי"ש ועתה השגתי ס' ברית יעקב להגאון ברוך מרדכי ליפשיץ וראיתי בשו"ת או"ח סי' כ"ג שהאריך מאוד בסוגיא דפרק קמא דיומא דף י"ג גבי כהן גדול דבעינן וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו ואחר שהציע כל מה שהקשו המפרשים בסוגיא זו וכתב ליישב הכל בחדא מחתא הוקשה לו דיקדש אשה על מנת שאכנס לבית הכנסת וכשיראה שאשתו נוטה למות יכנס לבית הכנסת והוי גט למפרע וגם אשתו מקודשת למפרע ותירץ דש"ס דילן סובר דכל כמה דלא כנס לה בביאה לאו ביתו מקרי ופליג אירושלמי דסבר דאם כנס לה בחופה לבד מקרי ביתו אלו תוד"ק. ותמיהני על גאון שכמותו שלא זכר דמש"ס דילן בכמה מקומות מוכח דארוסתו מיקריא אשתו ולא תלי בביאה וכמו שכן כתבו כל הפוסקים שהבאתי בנדפס והם הרשב"א ורבינו ירוחם ותרומת הדשן ומרן הב"י והרבנים מוהרד"ך ומוהרשד"ם ותומת ישרים ועיין בספרו בית מרדכי דרוש א' דף ג' ע"א (בד"ה אך) שכתב דרש"י בסוכה דף כ"ד סובר דבכניסה לחופה הויא ביתו וצ"ע

והשגתי עתה (בששון) ספר אילה שלותה, להרב נפתלי הלברשטאם (המחובר לס' עטרת זקנים) שנדפס בשנת תרנ"ה וראיתי בסי' י"ד שהביא מה שכתב הרב המבי"ט בח"א סי' י"ד דאם אמר הרי את נשואתי פשיטא דמקודשת כמו אם אמר הרי את אשתי ותמה על זה דלהדיא כתב הרשב"א בתשובה הובאה בבית יוסף אה"ע סי' כ"ז שהאומר הרי את נשואתי לא שמענו שתהיה מקודשת שלא תקרא נשואה עד שתבעל או עד שתכנס לחופה והרב המבי"ט עצמו לקמן סי' של"ג כתב מדעת עצמו ובשם הרשב"ץ כן שאין נשואין כוללין לשון קידושין ולזה הביא תשובת ש"ב הר' נפתלי דלא קשו אהדדי דברי הרב המבי"ט דודאי בכלל תנשאי