שדי חמד פאת השדה מערכת א קלה

בתחלתו ובמכתב הארבעה ועשרים (בד"ה תו כתב) עי"ש מלתייהו דרבנן כולם נכוחים וטובים

ובמה שכתבתי בנדפס באות שי"ג דגם שאר שמות הקדושים (אלקינ"ו וכיוצא) נקראים אזכרות וצריך לקדשן בכתיבה וכו' ורשמתי ספרי רבני האחרונים שהשיגו בזה על רבינו הרדב"ז ומכללם מר ניהו הגאון יד מלאכי באות ס"ט הנה אחר זמן רב נזדמן לידי ס' יד מלאכי דפוס חדש ובו הגהות רבות ובענין זה ראיתי הגה"ה מהגאון מוהר"ר יצחק דוב הלוי אבד"ק וויי"ב והגליל העתקתי משם וז"ל סי' ס"ט אזכרה וכו' בס' מלאכת הקודש להרב מוהר"ר אלעזר פלעקלש סי' וי"ו העתיק דברי ספר ברכי יוסף שהשיג גם כן על הרדב"ז הנזכר בספר יד מלאכי והרב מלאכת הקודש הוסיף ראיות נגד סברת הרדב"ז עד שסיים וז"ל דעת הרדב"ז יחידאה וחלילה לצרפה אפילו לסניף ולהקל בשל תורה עכ"ל בדף ל' ע"א (ד"ה ויש) ובני ר' שלמה הוסיף קושיא על הרדב"ז מברכות דף כ"ב ע"א בעל קרי שונה בגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו והתם פשיטא דעל שאר שמות הקדושים שמותר להנות קאי ואפילו הכי קרי להו הש"ס אזכרות העירותי על זה יען שראיתי בספר אחד שעלה על דעתו לצרף דעת הרדב"ז לספק ספקא ולא הרגיש בתמיהת דבריו עכ"ד הגה"ה הנ"ל

והשגתי עתה (בששון) ס' מלאכת שמים להגאון הנ"ל וראיתי בכלל ט' בחלק בינה ס"ק כ"ו וז"ל מה שהעלה הרדב"ז שמלת אזכרה היא רק שם המפורש ולכל היותר גם אדנות כבר מופרך מכמה גדולים כמ"ש ביד מלאכי וגם בס' מלאכת הקודש בסי' ו' מבטל דברי רדב"ז בראיות מש"ס ופוסקים ומקביעת פסק הלכה בש"ע על פי דברי תשב"ץ שמביא בבית יוסף ודחה מ"ש בתשובת פ"י ובס' נ"א בטוב טעם ודעת וסיים במלאכת הקודש בדף למ"ד ע"א וז"ל ודעת הרדב"ז יחידאה וחלילה לצרפה אף לסניף להקל בשל תורה ולמעט בקדושת השם יתברך שמו עכ"ל ועיין עוד בדבריו בדף כ"ח ע"ד וגם בני הב"ח המשכיל ר' שלמה נר"ו הביא ראיה נגד הרדב"ז מברכות ד' כ"ב גבי בעל קרי דר' נתן ב"א אומר אף מציע את הגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו ופשיטא דהתם לא על שם המפורש קאי דמאי איריא בעל קרי הלא לכולי עלמא אסור משום הוגה את השם באותיותיו לכן יפה כתב הרב מלאכת הקודש שאין לצרף דעת הרדב"ז ולאפוקי מדעת ספר אחד שראיתי שצרפו לספק ספקא ולא הרגיש בשום קושיא מכל מה שהוקשה על הרדב"ז בזה עכ"ל. גם שם בדף ט"ל ע"ב בסוף כלל ט' כתב בשם בנו הנ"ל שבירושלמי דברכות פרק מי שמתו הגירסא ובלבד שלא יזכיר האזכרות ולשון זה פשיטא דמשמע אזכרה מעליא בלי שום כינוי כלל וכתב שמזה יש עוד חיזוק להראיה שהזכיר בשמו בס"ק כ"ו ומצא בכתיבת יד הרב בעל מלאכת הקודש שכתוב וז"ל אמר המחבר בדף כ"ח ע"א נשמט מהדפוס גם ראיה מהימנא מלשון רז"ל בראשית רבה פרשה ך' מתחלת הספר ועד כאן ע"א אזכרות מגיד שנידון הנחש בסנהדרין שלמה עכ"ל בא חשבון ותמצא ע"א אזכרות עם שמות אלקי"ם עכ"ל מלאכת הקודש וגם לי המחבר נתחדשה עוד ראיה נגד הרדב"ז משבת ד' קט"ז דר' יוסי אומר אף בחול קודר את האזכרות שבהן וכו' ומדרבי יוסי פליג אתנא קמא חזינן דחושש שמא נתקדשו אותן השמות או מפני מה"ע עיין רמ"א סי' רע"ו וע"כ מצריך לקודרן ולענין איסור מחיקה פשיטא דגם הרדב"ז מודה שכל השמות הקדושים שוים ומדנקיט ר' יוסי לשון אזכרות מוכיח דכל השמות כלולים בזה וממילא דהוא הדין לענין כתיבה לשמה תיבת אזכרה דנקיט הש"ס כוללת כל שמות הקדושים וזו ראיה חזקה נגד דעת הרדב"ז עכ"ל הגאון מלאכת שמים

וגאון עזנו הרב פתח הדביר בסי' קצ"ט אות ד' דף כ"ב סוף ע"ג עם שלא זכר מכל דברי הרבנים שהבאתי בנדפס שהוכיחו שכל שמות הקדושים נקראים אזכרות וצריך לקדשן ואסור לאומרם בלא צורך כמו בשם הוי"ה ברוך הוא וגם לא זכר סברת הרדב"ז דרק שם הוי"ה הוא שנקרא אזכרה וכו' מכל מקום מעצמו הוכיח מדברי הריב"ש שהביא מרן המשנה למלך בראשון מהלכות ברכות (שרשמתי בנדפס) דגם שם אלקינו אסור להזכיר מספק ושיש לגעור בהמסייעים לחזן בתיבת אלקינו דעבדי איסורא ומזה תמה על מה שכתב הרב הלבוש בברכת זימון בשם כשיש יו"ד אנדרוגינוס וכתב שהיה צד לומר שהרב הלבוש סובר דבאמירת אלקינ"ו לבד אין איסור לא תשא דאעיקרא בהזכרת ה' ממש בנוסח בקשה בלי ברכה במחלוקת שנוי בסי' קפ"ח סעיף ז' בין הרמ"א ובין הרב מגן אברהם ואפשר דהוא הדין דאין איסור לא תשא בזימון בשם אך חזר בו לפי שראה להרב פרי מגדים באשל אברהם סי' קצ"ז אות ב' ובפתיחה כוללת הלכות ברכות אות טו"ב שכתב דאפשר שגם לדעת מגן אברהם דבאזכרות יעלה ויבא ליכא לא תשא מכל מקום נברך אלהינו הוי כברכה ואיכא לא תשא והדרא קושיא לדוכתא וכו' אלו תורף דב"ק. ואם הרב היה רואה דברי הרב הלבוש שבאבן העזר סי' ל"ד סעיף ג' שרשמתי בנדפס שסובר דאלקינ"ו אינו אזכרה ומותר לאמרו מספק היה מיישב דבריו שבסי' קצ"ט על פי זה ולא היה חוזר בו מפני מה שכתב הרב באשל אברהם הנ"ל

והנה בנדפס כתבתי שמתשובת הרמ"ה שהביא רבינו הטור בא"ח סי' ס"א מתבאר דשם אל חשיב אזכרה והוא בכלל מוציא שם שמים לבטלה והוא שעל מה שיש נוהגים לומר אחר ברכת הבוחר בעמו ישראל תיבות אל מלך נאמן כתב דזה טעות דאיכא תלתא ריעותי. א. דמפסיק בין ברכא לקריאה. ב. דמפיק שם שמים לבטלה ועבר בלא תשא דהזכרת השם הכא לית ליה עניינא דמדכר ליה לא להבוחר בעמו ישראל ולא לשמע ישראל והויא לבטלה. ג. כיון דלא לצורך ברכה הוא אלא לאשלומי רמ"ח תיבות הוה ליה תוספת בקריאת שמע וכו' עי"ש הרי קרי בחיל דבשם אל יש משום הזכרת שם שמים לבטלה ועתה השגתי ספר טהרת המים ולרב גדול משאלוניקי) וראיתי בקונטריס שיורי טהרה מערכת הה' אות ל"ד דף ט"ן ע"ב שהביא מה שכתב הרב טל אורות (שרשמתי בנדפס) דגם אלקינ"ו בדאיכא ספק אין לאומרו דהוי בכלל הזכרת שם שמים לבטלה וכתב על זה דממה שכתב מרן הבית יוסף בסי' קכ"ז ופסק כן בשלחן ערוך גבי חתימה במודים דרבנן דאיכא פלוגתא אי חתמינן ופסק דמפני הספק יחתום ברוך אל ההודאות נראה כממאן בזה דהא שם אל אחד מהשמות שאינן נמחקין הוא ואם כן איך יצא ידי חובתו שלא להזכיר שם שמים לבטלה על הספק הלא גם באמרו אל ההודאות עדיין הוא מזכיר שם שמים לבטלה על הספק ואין לומר דשם אל להזכיר שאני דיש בו נמי משמעות אחר בעל כח כמו ואת אלי הארץ לקח ולכן על הספק יש לומר דלא כיון לשם אלקו"ת אלא שהוא בעל היכולת זה אינו וכו' עי"ש ונראה בעליל שלא ראה הרב דברי הרמ"ה הנז"ל דמפורש יוצא מפה קדשו דגם שם אל הוא בכלל מזכיר שם שמים לבטלה ונראה שגם רבינו הטור ומרן הבית יוסף שלא פקפקו על דבריו בזה מודים דרבנן לדברי הרמ"ה דשם אל הוא בכלל הזכרת שם ובכן לכאורה תגדל התימה על מרן הבית יוסף על מה שהכריע בסי' קכ"ז לחתום ברוך אל ההודאות שמזה נראה לכאורה דבשם אל ליכא משום מזכיר שם שמים כדכתב הרב

אמנם נראה דאין שום סתירה והכל שפה אחת ודברים אחדים והוא על פי מה שראיתי להרב מאמר מרדכי בס' קי"ד סוף אות י"ב שהביא מה שכתב הרב בית חדש בפירוש דברי ראבי"ה במי שלא אמר מוריד הגשם ונזכר קודם שסיים הברכה שיחזור לומר משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל חיים וכו' ולא יחזור לתחלת הברכה אתה גבור לעולם ה' דהוי מזכיר שם שמים לבטלה וכתב שאין דבריו (בפירוש דברי ראבי"ה) נראין דאין בזה שום איסור כמבואר בבית יוסף סי' קכ"ד שיכול לומר נוסח כל הברכות עם השליח צבור בלחש ובלבד שלא יאמר הפתיחות והחתימות ואין כאן מוציא שם לבטלה דלא מיתסר לאדם שיתחנן ויחזור ויתחנן ונוסח הברכות בלא פתיחה וחתימה הוי תחנונים בעלמא ומשמע מדברי הרב בית חדש שם שמודה בזה והרי בנוסח ברכות אמצעיות יש כמה פעמים שם אלקו"ת ויש שיש בהן שם הוי"ה אלמא דאין בזה חשש מזכיר שם שמים לבטלה ועוד שלפי דבריו היה לו לראבי"ה לאסור