שדי חמד פאת השדה מערכת א קלד

אמנם הרא"ש בתשובה כלל ג' סי' ט"ו כתב דלא מצינו מי שאוסר למחוק שלום ובכל האיגרות כותבים שלום ונמחקים ונזרקים וכן הביא בשם חידושי הריטב"א לשבת שכתב בשם התוספות דשם שלום מן השמות הנמחקים הוא והעיר על זה ועל דברי הרא"ש הנ"ל מדברי התוספות בסוטה דף יו"ד דמשמע שסוברים דשם שלום אסור למחקו ובא לציון ספרי דבי רב בזה הרשב"ץ ח"א סי' קע"ז זקן אהרן סי' קפ"ח נקודות הכסף סי' רע"ו פר"ח בא"ח שם שמלה חדשה דף קכ"ב ע"ב ואולי כונתו למה שכתב בבכור שור בחידושיו לסנהדרין דף ס"ה שציין הרב שערי תשובה בספרו מטה אפרים סי' תקפ"א באלף למטה סק"ט עי"ש) הרשב"ש סי' רס"ז הרדב"ז ח"ב סי' ר"ך ובאות ט' כתב (בברכי יוסף) דהרבנים בית חדש ומגן אברהם בסי' פ"ד אוסרים לקרוא בבית המרחץ אדם ששמו שלום ומתירים לומר שלום בלשון לע"ז ושהרב פרי חדש אוסר גם בזה והרב טורי זהב מתיר לקרוא אדם ששמו שלום בבית הכסא ובית המרחץ וכתב שהעיקר כדבריו שהרי מדברי הרמב"ם מוכח דמותר לתת שלום במרחץ וכבר כתבו הרא"ש והריטב"א דבכל האיגרות כותבים שלום ונזרקים לאשפה ואף דהר"ן כתב שלא לכתוב שלום באיגרות וכן כתב הרמ"א ביו"ד סו' רע"ו שיש נזהרין בזה הנה עין רואה ואזן שומעת שרוב העולם אין נזהרין וכותבים שם שלום בפרק כל כתבי ולכן לתת שלום ולהחזיר בבית המרחץ אסור אבל לקרוא אד ששמו שלום מותר והמחמיר ישא ברכה אך בלע"ז אין להחמיר כלל ועיין להרבנים שערי תשובה בסי' פ"ה ובפתחי תשובה יו"ד סוף סי' רע"ו על דברי הרמ"א הנ"ל ובמטה אפרים הנ"ל הביא בשם מוהרי"ל ליזהר שלא לכתוב שלם אלא שלו' ונקודה על גביו להשלים השם וציין לעיין בשו"ת בית אפרים עי"ש (אינו מצוי אצלי ומה שכתב בשם מוהרי"ל הנה גם מה שכתב הרמ"א בסוף סי' רע"ו הוא בשם מוהרי"ל בשם הרשב"ץ) והרב מאמר מרדכי בסי' פ"ד אות ב' פקפק על כל ראיות הרב טורי זהב וכתב ליישב בדוחק ומסיק דמכל מקום בלשון לע"ז יש להתיר וחידוש הוא שלא זכר דברי מרן חיד"א בברכי יוסף בזה כיעי"ש

והרב פתח הדביר עמד במחלוקת זו אי שרי לקרוא בבית המרחץ איש ששמו שלום וציין לעיין בספר דובר מישרים דף יו"ד ע"ב וכתב שדעת הרבנים בכור שור בחידושיו לסנהדרין דף ס"ה ותולדות אדם (שבחי הגאון ר' זלמן) ח"ב דף ד' ע"ב לחוש לדעת האוסרים ונשמת אדם כלל ג' סי' ט' אף דכתב דכיון שאינו מכוין לשמו של הקדוש ברוך הוא שרי מסיק דלהאוסרים שומעים וסיים הרב פתח הדביר שאם משנה הקריאה לקרות השם שלום בשין שמאלית כמו שדרך ההמון שבקריאתם נראה כאלו אומרים בסמ"ך (סלום) שפיר דמי שהרי בכתיבת שם שלום התירו הפוסקים לכותבו באיגרות אם לא ישלים השם רק יכתוב שלו ונקודה על גביו וכן בקריאה אם מפיל אות המ"ם וקורא שלו' שפיר דמי וכן אם קורא שלון בנו"ן שפיר דמי וכן הוא דרכי כשאצטרך ליתן שלום ביום שבת קדש בראותי ברחוב כפי מנהגנו שאומרים שבת שלום וכן בהחזרת שלום שאומרים שבת שלום מבורך ולפעמים יזדמן במבואות שאינם נקיים אני אומר שבת שלו (בלא מ"ם) וכן בחזרה. גם מרן החבי"ף בספר רוח חיים סי' פ"ד מסכים כן בשם שלום שלא לגמור הקריאה אלא לומר שלו וכתב שם שלפי מה שכתב הרב חסד לאלפים דגם שבת אין אומר במקום מטונף לפי מה שאמרו בזהר הקדוש שבת איהו שמא דקודשא בריך הוא לפי זה צריך לומר שבא במקום שבת ואיה"ש מעתה אהיה נזהר גם בשם שבת לומר שבא בל"ן ודברים אלו לא ניתנו ליאמר להורות לרבים ואת צנועים חכמה והרב יפה טורי זהב שמותר לקרוא את מי ששמו שלום בשמו בבית הכסא וכו' ושגם הרב פרי מגדים בסי' פ"ה באשל אברהם סק"ג כתב שצדקו דברי הרב טורי זהב וכו' ושקיל וטרי, במה שכתב הרב פתח הדביר בקריאת השם בנו"ן שלון וכו' עי"ש דב"ק

וכתבתי בנדפס להעיר על הרמ"א והרב הלבוש דביו"ד סוף סי' רע"ו הביאו הא דנזהרין שלא לכתוב שלום באיגרות משום חשש שלא יטילו האיגרות לבזיון ואילו בא"ח סי' של"ד סעיף י"ג שכתב מרן דמגילת אסתר שלא נכתבה כמשפטה אין בה קדושה להצילה מן הדליקה לא הגיה שם הרמ"א כלום והרב הלבוש כתב פסקו של מרן בפירוש ואמאי הלא לפי מה שכתבו שיש נזהרין שלא לכתוב שלום באיגרות משום בזיון היה להם לומר דמותר להציל המגלה (אף שלא נכתבה כמשפטה) דהא כתיב בסופה דברי שלום וכתבתי דאולי יש לחלק בין קום עשה לשב ואל תעשה דאם לא יצילנה מפני הדליקה תהיה בבזיון בשב ואל תעשה מה שאין כן לכתוב במכתבים הנזרקים לאשפה הוא כמזלזל בשם שלום בקום עשה וגם יש לומר דמה שתהיה נשרפת לשעתה לא חשיב בזיון כל כך כמו כשמוטל השם באשפה שכל זמן שהוא שם נראה הבזיון בהמשך זמן לא כהדליקה דמיקלא קלי ויעבור והנה איננו ובקונטריס באר בשדי (הרשום להלן) ראיתי עתה במכתב י"ד (והם דברי ידידי הגאון מסיניאטין יצ"ו עי"ש בד"ה הן אמת דיש) שכתב לחלק בין מחיקה לענין שיהא מוטל בבזיון דלהיות מוטל באשפה בבזיון חמיר ממחיקה כמו שנראה מדברי התומים והנתיבות סי' כ"ז שכתבו תוכחת מגולה על מה שכותבים שמות בלשון לע"ז (כגון גא"ט בא"ן או אדי"ע) באיגרות והאיגרות מוטלת באשפה עי"ש והלא השפתי כהן ביו"ד סימן קע"ט סקי"א פוסק דשם שנכתב בשם חול מותר למחקו אלא ודאי אף דמותר למחקו מכל מקום כל עוד שלא מחקו יש בו קצת קדושה ואסור להטילו בבזיון וכן ראיתי דחכם אחד שכתב מכח זה להוכיח דהטלה בבזיון גרע ממחיקה ועיין בפתחי תשובה סי' ער"ו סקי"א ובחכמת אדם דין מעונן ומנחש עי"ש עוד כל דב"ק גם ידידי הגאון אבד"ק קארטינגא יצ"ו במכתב העשרים שבקונטריס באר בשדי הנ"ל נשתמש בחילוק זה עי"ש (בד"ה ולכן לענין להזהר)

ועל דברי הגאון בכור שור בחידושיו לסנהדרין דף ס"ה שהביא ראיה לדעת הרב בית חדש (דאסור לקריא לאדם ששמו שלום בבית המרחץ) מדאמר ר' יוחנן בסוטה דף יו"ד שמשון על שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא וכו' האריכו לפלפל בהם רבני גאוני דורנו יצ"ו הובאו דבריהם בקונטריס באר בשדי (הנדפס בספרי שדי חמד בחלק הכללים בסוף מערכת הכ"ף) עי"ש במכתב השביעי והם דברי ידידי הגאון אבד"ק חארקוב יצ"ו (בד"ה אמנם בבכור שור וכו' ומשם והלאה) ובמכתב י"ד והם דברי ידידי הגאון אבד"ק סוניאטין יצ"ו (בד"ה ובדבר) ובמכתב העשרים אות ג' ובמכתב כ"ד והם דברי ידידי הגאון אבד"ק ייקאטרינסלאוו יצ"ו עי"ש מתחלת התשובה והלאה וגם בעיקר הדין דמחיקת שלום וקריאת השם בבית המרחץ כתבו רוב הגאונים יצ"ו במכתבים אשר בבאר בשדי הנ"ל ודבריהם טובים ונכוחים רצויים ומקובלים כריח ניחוחים לך נא ראה

ומה שציין מרן חיד"א לתשובת הרדב"ז ח"ב סי' ר"ך הלא היא בתשובות החדשות סי' ר"ך והביא תורף דב"ק הרב פתחי תשובה ביו"ד סוף סי' רע"ו על מה שנהגו שלא לכתוב במכתבים שם שלום מלא אם יש לזה סמך והשיב יפה הם עושים לפי שהוא שמו של הקב"ה שנאמר ויקרא לו ה' שלום כדאיתא במסכת שבת וכיון שהכתבים אין נזהרים בהם לשומרם אלא משליכים אותם לפיכך כותבים אותו חסר כדי שלא יהיה שם ואם תאמר אם כן גם מלת אמת לא יכתבו שכן הקב"ה נקרא אמת ולפיכך אני אומר שמה שיש ליזהר שלא לכתוב שלום מלא היינו בזמן שאלת שלום ובאותה שעה מתכוין לתת שלום לחברו מאת בעל השלום כמו שאמר בעז לקוצרים ה' עמכם שזו כונת הנותן שלום לחברו אבל אם לכתוב בכתב שיש בעולם שלום או שיש שלום בון פלוני לפלוני וכו' וכיוצא בזה שהוא סיפור דברים ואינו בשעת שאלת שלום אין צריך ליזהר וכותב אותו שלם וליכא קפידא בהכי שהרי אינו מכוין לשם ולא חייל עליה קדושה עכ"ל ועל דבריו בזה אתה תחזה בכמה מכתבים מגאוני דורנו יצ"ו מזה ומזה כתובים ולדבריו הקדושים מסכימים ומעריבים מאשרים ומחבבים והנם כתובים בקונטריס באר בשדי הנ"ל במכתב השביעי בד"ה אמנם בבכור שור ובמכתב, השמיני ובמכתב השנים עשר בד"ה וראיה מפורשת) ובמכתב הארבעה עשר בתחלתו ובמכתב שנים ועשרים (בד"ה וראיתי בתשב"ץ) ובמכתב שלשה ועשרים