שדי חמד פאת השדה מערכת א קכג

ועיין בשערי תשובה ס"ק ט' שהביא דברי הגאון יעב"ץ דסובר להלכה דאף באוכל על שלחן אחרים יש איסור דהקדמה וכו' עכ"ד יצ"ו וכל מה שכתב דרך פלפול כדי ליישב ולקיים דברי חכמים הגאון כתב סופר והא גרמא ליה למר לפי שאין ס' כת"ס מצוי אצלו אף שמסגנון לשונו בפתח דברו נראה כמעיד בעצמו שראה כן בכת"ס אבל אין זאת כונתו והוא ראה מה שהבאתי בשמו בנדפס. וכבר היה הרב הנ"ל יצ"ו אצלי עתה (בחדש אייר תרנ"ג) והודעתיו כמו שהשבתי להשואל הראשון יצ"ו

וידידי הגאון מוהר"ר נחמן כהנא אבד"ק סאפינקא יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל יעויין באור החיים על התורה בפרשת חיי בפירוש הפסוק ותכל להשקותו (בד"ה עוד יתבאר) ובפרשת חוקת בפסוק והשקית את העדה ופלא שלא הביא דברי סה"ח הובא במג"א ס' קס"ז דבשתיה אדם קודם עכ"ד יצ"ו. ועיין עוד במה שהבאתי בקונטריס הערות לחלק הכללים בס' צ"ו אות ט"ז

ובמה שהבאתי בנדפס בשם הגאון כתב סופר שנסתפק אם דין זה (אסור לאכול קודם שיאכיל לבהמתו) הוא דוקא בסעודה דרשות או אף בסעודת שבת ויום טוב הדין כן ואני הדל כתבתי דמסתמיות דברי הש"ס והפוסקים דגביל לתורא אין צריך ברך ולא פלוג רבנן בין חול לשבת) מוכח דכמעשהו בחול כך מעשהו בשבת שאסור לו להקדים אכילתו לאכילת בהמתו. וראיתי בספר ארחות חיים לידידי הרב מסאפינקא הנ"ל יצ"ו שנדפס מקרוב (בשנת תרח"ן) שציין בסי' קס"ז אות ה' לעיין בזה בשערי תשובה סק"ט וביד אפרים על דברי המגן אברהם ס"ק ח"י ואיני יודע איזה טעות סופר יש שעיינתי שם ולא מצאתי שדבר מזה ועיין בקונטריס הערות סי' קפ"ב אות א' מה שהבאתי בדין זה

צ"ב) אין מעבירין על המצות בנדפס במערכה זו אות קפ"ט הבאתי מחלוקת רבני האחרונים באם יש שתי בתי כנסיות בעיר אם ילך להרחוקה משום שכר פסיעות או להקרובה משום אין מעבירין על המצות וכתבתי שמסקנתם לילך להרחוקה וכדעת הרב מג"א עי"ש. ועתה השגתי ס' אהל משה לידידי הרהג"א מוהר"ר משה קאצינעלינבוגין יצ"ו (שנדפס בשנ' תרמ"ט) וראיתי בסי' י"ג שנסתפק בהולך להתפלל ופגע בבית המדרש הקרוב ויש בעיר עוד בהמד"ר רחוק אם ילך להקרוב שפגע בו משום אין מעבירין על המצות או ילך להרחוק ופלפל בסוגייא דמצות העומר לבא מן הקרוב ובדברי התוס' והרמב"ם וישב משה על הבא"ר דעותיהם וחילק ידע בין כשתתבטל התפלה בעשרה בבית המדרש שפגע בו תחילה (אם ילך להרחוק) וכו' ועוד חילק בין אם אין לו מקום קנין כספו בבית המדרש הרחוק לכשיש לו ובין אם אין התפלה מהודרת בבית המדרש הרחוק יותר מהקרוב לכשהבהמ"ד הרחוק תהיה התפלה יותר מהודרת (שמתפללים שם יותר בנעימות או שהצבור שם אנשים הגונים ביותר או שהש"ץ יותר הגון וכו') כל אלו אין שייך לומר אין מעבירין על המצות ומותר לילך לבית המדרש הרחוק דזהו מצוה מן המובחר ובאופן זה לא מצינו דין שאין מעבירין המצות אף אם פשיטא לן ששייך בבהמ"ד דין דאין מעבירין על המצות אלו תורף דב"ק. וסיים שישוב וישנה פרק זה עי"ש ועם שכל דבריו בחכמה ודעת אמורים כמו שיראה הרואה בגוף דב"ק אך תמיה לי שלא זכר שר שכבר עמדו בזה רבני האחרונים בסי' ץ' בשתי בתי כנסיות אחת קרובה ואחת רחוקה (ומה בין שתי כתי כנסיות לשתי בתי מדרשות) כאשר הבאתי בספרי שם וגם מה שחילק בין עובר דרך בית המדרש הקרוב לכשאינו עובר דרך שם נאמר גם כן בדברי הפוסקים שהבאתי עי"ש ועיין במה שהבאתי בקונטריס ההערות סי' צ"ו אות י"א בענין זה

ובספר יאודה יעלה (לרב גדול משאלוניקי) בחלק א"ח סי' ז' נשאל במי שהיה מתפלל בבית המדרש שיש לו בביתו וקבע שם מקום לתפלתו ושוב הוצרך לשכור דירה אחרת ובה גם כן בית המדרש אם יתפלל בבית המדרש שבביתו שהוא מקום קביעות תפלתו משום שכר פסיעות או יתפלל בבית המדרש שבדירה שדר בה עתה משום אין מעבירין על המצות והשיב דלכאורה עדיף שילך לביתו משום שכר פסיעות כדאמרינן בסוטה דף כ"ב למדנו קבול שכר מאלמנה וכו' וכתב שהרב ארעא דישראל הביא מה שמקשים מדתנן גבי עומר מצוה להביא מן הקרוב ולא אמרינן להביא מן הרחוק משום שכר פסיעות ושתירץ דמתבאר מסוגיא דבבא מציעא בפרק המקבל דף ק"ו דרב ור' יוחנן פליגי בהא דשכר פסיעות דלרב עדיף שיהא בית הכנסת סמוך לו ולר' יוחנן לאו מעליותא היא משום שכר פסיעות וקימא לן רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ולדידיה צריך לומר דהא דתנן בעומר להביא מן הקרוב לאו משום דאין מעבירין על המצות דאדרבה שכר פסיעות עדיף אלא משום כרמל כדאמרינן האי טעמא נמי בש"ס דמנחות ושדקדק ממתניתין דמסכת אבות פרק ה' משנה י"ד ארבע מדות בהולכי לבית המדרש וכו' הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו דסתם לן תנא דיש שכר פסיעות אלו תורף דברי הרב ארעא דישראל. ומתבאר שדעתו בכל כיוצא בזה לילך למקום רחוק ואין לחוש משום אין מעבירין על המצות. והרב המחבר הביא מה שדחה הרב גזע ישי ראייתו ממתניתין דאבות והוא טרח וכתב לקיים דברי הרב ארעא דישראל ונראה מדבריו שמסכים לסברתו דכשיש שני דרכים יש לילך דרך רחוקה משום שכר פסיעות דעדיף מאין מעבירין על מצות וציין על זה ספרים רבים שאין מצויים אצלי וגם הרב המגיה יצ"ו ציין ספרים רבים וכתב שבס' שמו משה להר' מוהר"ם פארדו נשאל בדין זה והאריך מאד בזה ושהעלה דאין בזה משום אין מעבירין על המצות וזה שלא כאשר כתבתי בנדפס שהסכמת רבני האחרונים לילך להקרובה משום דאין מעבירין על המצות ומי שנמצאים בידו הספרים הנ"ל יכריע לענין דינא

ובמה שכתבתי בנדפס באות ר"ץ בשתי מצות אחת דאורייתא ואחת דרבנן ופגע במצוה דרבנן אי אמרינן אין מעבירין על המצוה דרבנן וציינתי לעיין במכתב לחזקיהו ד' ע"ז ע"ב והוא ששם הבאתי שנסתפק בזה הרב ארעא דרבנן וכתבתי להוכיח שגם בזה אמרי' אין מעבירין על המצות מדאמרינן ביומא ד' ל"ג ע"ב דטעמא דדישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות משום דאין מעבירין על המצות ודעת הרמב"ן שדישון מזבח הפנימי אינו מן התורה וא"כ שמעינן מינה לדעתו דגם במצוה דרבנן נגד מצוה של תורה אמרינן אין מעבירין וכו' וכתבתי שהראו לי שהרב בתי כנסיות בקונטריס בית אבטינס ד' ל"ג ע"ד הוכיח כן עי"ש וממה שכתב הרדב"ז בח"א סי' י"ג (הובא בדברי רבני האחרונים סי' ץ' ובתשובות הרדב"ז דפוס ווארשא תרמ"ב היא בחלק ד' סי' אל"ף פ"ז) דמי שהיה חבוש בבית האסורים ולא יכול לצאת להתפלל בעשרה והשיג רשיון לצאת יום אחד בשנה שאין לו להחמיץ המצוה ולבחור לצאת ביום הכיפורים או ביום פורים (כמו שכתב רב אחד בדורו) אלא המצוה הראשונה שתבא לידו שאי אפשר לו לעשותה כשהוא בבית האסורים היא קודמת ואין משגיחין אם המצוה שפגעה בו תחלה היא קלה או חמורה ואין מעבירין על המצות שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות ע"כ היה נראה לי שלא אמר הרב כן אלא בשתי מצות דאורייתא או שתיהן דרבנן כגון להתפלל בעשרה דבין אם תהיה באיזה יום חול ובין אם תהיה ביום הכיפורים וביום פורים אין כאן אלא קיום מצות תפלה בעשרה אלא שיום אחד קדוש מחבירו אבל אם שתי המצות הן אחת של תורה ואחת דרבנן אפשר שסובר דלא אמרינן במצוה דרבנן אין מעבירין עליה נגד מצוה של תורה ואף שכתב דאין לו לברר יום פורים אף דאיכא מצות קריאת מגילה בעשרה ופרסומי ניסא וקריאת המגילה דברי קבלה ודברי קבלה כדברי תורה דמי לכמה מילי מכל מקום נראה דקריאתה בעשרה משום פרסומי ניסא אינו מדברי קבלה אלא מדרבנן כתפלה בצבור בעלמא משום הכי הוא דאמר דאיזה יום שיפגע תחלה להתפלל בצבור קודם אבל לא במצוה דרבנן נגד מצוה דאורייתא ויתכן שאם היה באופן שאם יצא היום להתפלל בצבור ולא יברור לו להמתין ליום פורים לא יהיה באפשרות לו לשמוע המגילה כלל היה סובר הרב שימתין ליום פורים שביום שיפגע תחלה יקיים מצוה דרבנן וביום פורים יקיים מצוה מדברי קבלה וא"כ אין ללמוד מדבריו דאמרינן אין מעבירין על מצוה דרבנן