שדי חמד פאת השדה מערכת א יב

וקורא דברי רבינו תם ויעש לו מטעמים טעם כעיקר דאורייתא אין מיעוט אחר מיעוט וכו' ולכן גם על רבותינו התוספות נאמר כן דאף שהביאו סברת רבינו תם אין מזה הכרח שסוברים כמותו כן היה נראה פשוט לדעתי העניה והוה ניחא לי בזה דברי התוס' בבבא בתרא דף ח"ן ע"א ד"ה מציין שהביאו אקרא דאדם כי ימות באהל דאברהם אבינו נקרא אדם האדם הגדול דמתבאר דלא שאני להו בין אדם להאדם:

אמנם ראיתי למרן הפרי חדש בנימוקיו על הש"ס שבספר מים חיים דף י"ג על דברי התוספות בבבא בתרא דף ח"ן ד"ה מציין שכתבו דמה שהיה ר' בנאה מציין מערת המכפלה הוא משום דאברהם נקרא אדם (ולא נתמעט מקרא דאדם כי ימות באהל) דכתיב האדם הגדול וכתב על דבריהם עיין בתוספות דריש עכומ"ז דף ג' ד"ה כהנים שכתבו דהעכומ"ז קרוים האדם ואם כן אפילו תימא (אמר המחבר לולא דמיסתפינא הייתי מגיה אף על גב דאברהם נקרא וכו' דודאי מקרא מלא הוא ביהושע סוף סי' י"ד) דאברהם נקרא האדם אין ראוי לטמאות באהל כיון שאינו נקרא אדם ודוק ושוב כתב ליישב וז"ל ונראה לי ליישב דשאני התם דכתיב אשר יעשה אותם האדם והוה מצי למימר אדם ואמר האדם לרבות עכומ"ז דאי למעוטי ליכתוב אדם אבל הכא ה"א דהאדם היא ה"א דידיעה וכו' והוי כאילו כתיב אדם עכ"ל ובהגהות רבינו הלבוש עם תיקונים להגאונים מפרשי הים למסכת בבא מציעא דף קי"ד ע"ב ציינו דברי הפרי חדש אלו וסיימו וכבר קדמו בס' בית יעקב עכ"ל ואין ס' בית יעקב אצלי לראות דב"ק ועל כל פנים הרב פרי חדש דעת שפתיו ברור מללו דמשמע ליה שגם התוספות נקטי כחילוק רבינו תם ומאי דמשמע להו שגם אברהם נקרא אדם הוא משום דהאדם דכתיב גביה הוא כאילו כתיב אדם ובתוספות בבא קמא דף ל"ח ד"ה אלא כתבו להכריח חילוק זה מדלא פריך מקרא דהאדם והבהמה אשר ימצא בשדה ודחו דהתם הוי קודם מתן תורה וכלומר שאין הכרח משם אבל מכל מקום אפשר שמודו שיש לחלק כן וכן מצינו רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמידם אותם יהושע י"א י"ד) הרי דקראם בשם האדם אף דקאי רק אעכומ"ז וכל שכן שיוכללו בתיבת האדם הנאמר בישראל המורם מהאמור למעלה הוא כי שלמים וכן רבים סוברים שהתוספות נקטי כשיטת רבינו תם וכן מתבאר מדבריהם בסנהדרין דף ט"ן שאחר שהביאו חילוק רבינו תם כתבו תדע מדלא מייתי ביבמות מקרא כל האדם והבהמה (שמות ב') ולא דחו כבבבא קמא שאני התם דאיירי קודם מתן תורה הן אמת שמדברי התוספות במגילה דף כ"ג ד"ה ואדם מי קדוש נראה דלא סבירא להו כחילוק רבינו תם שהרי על אדם המוזכר במשנה מקשים מסוגיא דגטין דיליף מקרא דאשר יחרם מן האדם וכו' עי"ש שמוכח לכאורה דאדם והאדם שוים לדעתם ואולי יש לומר דכיון דכתיב מן האדם דמשמע מיעוטא הדר הוי האדם כאדם וזה דוחק אבל הנכון הוא שיש טעות הדפוס בדברי התוספות במה שכתבו משמא דגמרא פרק השולח מקרא דאשר יחרם מן האדם וצריך להיות מאדם לרבות עבדיו וכו' כמו שכתבתי לקמן (בד"ה ומה שציינתי) בשם חידושי הרש"ש למגילה שם

ועל פי דברי הרב פרי חדש הנ"ל יתכן לפרש מקרא כתוב בדברי הימים שני (סי' ויו פסוק כ"ט) כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל וכו' ואתה תשמע השמים וכו' שבתחלה אמר על האנשים גדולי המעלה וחזר ואמר על כל עדת ישראל דאין נראה דאמר האדם לכלול גם את העכומ"ז שאם כן ולכל עמך ישראל למה לי ועיין גם כן בחידושי הרש"ש לבבא בתרא שם שגם לו הוקשה כקושית הרב פרי חדש ולא כתב לתרץ דהתוספות חולקים ארבינו תם מוכח דמשמע ליה דרבותינו התוספות נקטי כחילוק רבינו תם ומצאתי אליו עוד שמייחס כן דעת רש"י והוא בחידושי הרש"ש לחולין ד' ה' ע"א שעל מה שכתב רש"י בד"ה מכם בכם חילקתי וכו' וגבי דידהו לא כתיב מיעוטא דליכתוב מן האדם כי יקריב קרבן דמשמע ולא כל האדם וכו' כתב וז"ל דליכתוב מן האדם אולי כונתו לחילוק רבינו תם בעבודה זרה ד' ג' בד"ה כהנים בין אדם להאדם עכ"ל ובאמת שכן עלה בדעתי להבין כונת רש"י אלא שהיה קשה עלי לפרש כן בכונת רש"י שהרי כבר כתבתי למעלה (בד"ה נחזור) שמבאר יפה מדברי רש"י בסנהדרין דף ט"ן ע"א דלא סבירא ליה לחלק בין אדם להאדם שאם כן לא היה צריך לומר דר' מאיר לא סבירא ליה כר' שמעון דדריש אתם קרוים אדם ולא עכומ"ז והבאתי שכן כתב רש"י בפירושו לקהלת בשם המדרש ומפני זה לא נחה דעתי במה שעלה בדעתי בכונת דב"ק ועיינתי במפרשי הש"ס ומצאתי שהגאון מוהר"ם פירש כונה אחרת ולפי פירושו אין סתירה לרש"י מדידיה אדידיה ותימה בעיני על הגאון מוהרש"ש שלא זכר שיטת רש"י בזה ומייחס לו היפך משיטתו וגם קשה שלא עיין בדברי מוהר"ם הנ"ל ולזה יש לומר שמפני זה כתב בלשון אולי לפי שעינו ראה מה שפירש מוהר"ם בכונתו אך אם כן תגדל התימה מדוע מיאן במה שביאר מוהר"ם בכונתו שפירושו יותר מרווח בפשט דברי רש"י עי"ש היטב פירושו של מוהר"ם ובאירו הוא נכון בדברי רש"י שהוא בלי הקדמה מבחוץ ובלי שום תבלין לא כן לפירוש הרש"ש צריכים אנו למודעי שיש חילוק בין אדם להאדם ואם היה חילוק זה מפורש בש"ס לא היה קשה. להעמיס כונה זו בדברי רש"י שכתב כן כמדבר על הידוע לבקי בש"ס כמוהו אבל מאחר שחילוק זה לא נזכר בש"ס קשה להעמיס כן בדבריו ודברי הגאון מוהר"ם נוחים ביותר

הן אמת שבספר באר יצחק (הוא שיטה מפוארה על מסכת חולין) לגאון בדורנו יצ"ו ראיתי שפקפק על דברי מוהר"ם ולכן נטה לפרש בכונתו כמו שפירש בחדושי הרש"ש הנ"ל ואעתיק דב"ק (לפי שספר זה נדפס חדש ממש וזה לא כביר שהשגתיו) וז"ל שם מכם בכם חלקתי ולא בעכומ"ז ופירש רש"י מדכתב האי מיעוטא בישראל ולא בעכומ"ז דכתב איש כו' לרבות שנודרים העכומ"ז נדרים ונדבות וגבי דידהו לא כתב מיעוטא דליכתוב מן האדם כי יקריב כו' משמע ולא כל האדם שמעת מינה בכם חלקתי כו' ולא בעכומ"ז שכולן מתנדבים וכו' עיין במהרמ"ל מה שכתב לפרש בזה ועדיין אינו מובן דמנא לן למעט עכומ"ז לומר דעדיפי מישראל בזה דכולן מתנדבין נימא דגלי קרא בישראל והוא הדין או כל שכן בעכומ"ז ולעניות דעתי נראה לפי מה שכתבו התוס' בע"ז דף ג' ע"א ד"ה כהנים כו' בשם הר"ת דאף על גב דממעטינן אתם קרויין אדם כו' אבל האדם שפיר מקרי גם עכומ"ז יע"ש אם כן אתי שפיר דאי הוי כתב מן האדם וכו' דמשמע ולא כל האדם א"כ גם עכומ"ז היו בכלל האדם ממילא דמיעוטא דמן וכו' הוי קאי גם כן על העכומ"ז לומר דלא מכולם מקבלין דאם הוא אדוק בעו"ג וכיוצא בזה אין מקבלין ממנו אבל השתא דכתיב אדם כי יקריב כו' א"כ נתמעטי כאן עכומ"ז דהא הם אין קרויין אדם ובקרא דאיש איש וכו' בא לרבות שגם העכומ"ז מקבל ין ע"כ צ"ל דכאן בא למעט לענין דרשא דמכם לומר דוקא אתם שקרוים אדם בזה כתבתי תבת מכם ולא כולכם להוציא וכו' אבל לא בעכומ"ז דמינייהו מכולן מקבלין וזה נראה בס"ד עכ"ד יצ"ו הרי שמה שכתב הגאון הרש"ש בלשון כמסתפק (אולי וכו') נקיט הרב הנ"ל יצ"ו בפשיטות לפרש כונה זו בדברי רש"י והסביר דבריו בא"ר רחובות כנז"ל אמנם במחילת כתה"ר לדידי חזי דהא גרמא ליה למר לפרש כן בדברי רש"י לפי שנעלמו ממנו דברי רש"י בסנהדרין הנ"ל שמתבאר דלא סבירא ליה לחלק בין אדם להאדם כנז"ל ומה שהקשה דילמא גלי קרא לחלק (מכם ולא כולכם) בישראל והוא הדין בעכומ"ז נראה לי הדל דלא קשיא לפי שיטת מוהר"ם דמן האדם הוה משמע מיעוטא לכל מין האדם אף העכומ"ז אחר שידענו מקרא דאיש איש שגם עכומ"ז נודרים וכו' ואם כונת התורה היתה לחלק גם בעכומ"ז כמו בישראל (מכם ולא כולכם) היתה צריכה לומר המיעוט בדרך כלל לומר מן האדם כי יקריב שזה מקרי כולל ישראל ועכומ"ז לדעת מוהר"ם (לא מצד חילוקו של רבינו תם שזה לא נזכר בדברי מוהר"ם אלא כמו שכתבתי שאחר שידענו מקרא דאיש איש שעכומ"ז נודרים אם כן הרי הם בכלל אדם כי יקריב) או לכתוב מן אדם כי יקריב דאין נפקא מינה לפי דברי מוהר"ם בין אדם להאדם ולא נקט רש"י מן האדם אלא לפי שבלשון זה נאמרו המיעוטים בהאי קרא מן הבקר מן הצאן וכן היה צריך לומר מן האדם כי יקריב והיה משמע המיעוט דמן לכולם בין ישראל בין עכומ"ז ומדלא כתיב הכי ותלה המיעוט