שדי חמד פאת השדה מערכת א קיז

בסי' ל"ח דף ע"ה ע"א ובספרו נחלה לישראל בחלק התשובות סי' יו"ד ד' י"ב אות ט"ו ובספרו שו"ת הד"ר ח"ב סי' כ"ה (בהדפים שלא נרשם עליהם הדף כנהוג) אות ז' וכתב שם בסי' כ"ט ד' י"ז אות כ' בשם ב"ש (בית שלמה) יו"ד דלא קיימא לן כמאן דאמר דגם למישוי נפשיה אינו חסיד אינו נאמן

והרה"ג מוהר"ר בן ציון הלוי הורויץ מעיר קאליש יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל גם ראיתי בחיבורו היקר מערכת האל"ף אות ל"ג דפשיטא לכ"ג אם אמרינן גבי איסור דרבנן אין אדם משים עצמו רשע כך אין אדם משים עצמו רמאי דהרמאות הוא עוד חמור מאיסור דרבנן ולדעתי צ"ע לשיטת הסוברים דגם באיסור דרבנן אמרינן אין שליח לדבר עבירה כמו שכתב המשנה למלך פרק שני מהלכות רוצח ופרק חמישי מהלכות מלוה הלכה י"ד אם כן הא דאיתא בקידושין ריש פרק האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקדשה לעצמו דמקודשת להשני וכן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקדשה תוך שלשים יום דמקודשת להשני וכתב המרש"ל דהיכן אתי לאשמעינן כמו בהלך דרישא שהוא רמאי כן בסיפא הו"ל רמאי יע"ש ולמה שכתב כ"ג שיחיה דהרמאות הוא חמור יותר מאיסור דרבנן וכיון דבאיסור דרבנן אמרינן אין שליח לדבר עבירה והוא הדין ברמאות ואם כן ם השני היה מקדשה על ידי שליח לא היה מהני הקידושין דהשליחות בטילה דהוה ליה לדבר עבירה כמו שכתבו תוס' ב"מ ד' יו"ד דהשליחות בטלה וכן גם השני המקדש תוך שלשים יום לא יכול התנות תנאי דהוה ליה תנאי שאאי"ל עי"ש ושום פוסק לא אשמעינן בזה וע"כ דרמאות לא הוי כמו באיסור דרבנן וברמאות גם המשנה למלך מודה דלא אמרינן אין שליח לדבר עבירה ואם כן גם באין אדם משים עצמו רשע הוא הדין כן וקצת צ"ע

והנה באמת אם באיסור דרבנן אמרינן אין שליח לדבר עבירה כבר הבאתי דעת המשנה למלך דאמרינן אין שליח לדבר עבירה ואנכי מכבר הבאתי ראיה מדברי התרומת הדשן בפסקיו סי' ס"ז ומנודע ביהודה מהדורא קמא חלק יו"ד סי' ס"ז ומהקצות החשן סי' קכ"ג דהם כתבו דיכול לישבע על ידי שליח והקשיתי האיך יכול לנדור ולישבע על ידי שליח דהא נודר מקרי חוטא וכל הנודר כאילו בנה במה וכן פסק ביו"ד סי' ר"ג דאיכא איסור לנדור נדר והוא הדין לשבועה ואם כן האיך יכול לעשות שליח לישבע ולנדור הא אין שליח לדבר עבירה אלא ע"כ דבאיסור דרבנן לא אמרינן אין שליח לדבר עבירה והכא הא לא הוי אלא איסור דרבנן וממילא ראייה גדולה לדעת התרומת הדשן והנודע ביהודה וקצות החשן דבאיסור דרבנן לא אמרינן אין שליח לדבר עבירה וכעת מצאתי בס' בית מאיר אה"ע סי' ק"ך העיר בזה בשם בנו ר' חיים יע"ש וכן הקשה בתשובת שם אריה חלק יו"ד סי' מ"א

אולם יש לדחות ראיה זו דלעולם גם באיסור דרבנן אמרינן אין שליח לדבר עבירה וליישב קושיא הנ"ל נראה למה שכתב המחנה אפרים פרק ט' מהלכות שלוחין דבאיסור שבדה אדם מלבו כגון שבועה חשיב שלוחו ולא אמרינן אין שליח לדבר עבירה ולפי זה ניחא דלעולם גם באיסור דרבנן אמרינן אין שליח לדבר עבירה והא דיכול לישבע על ידי שליח הוא משום דאיסור שבדה מלבו הוא ושוב לא אמרינן ביה אין שליח לדבר עבירה כמו שכתב המחנה אפרים ונכון עכ"ד יצ"ו

גם ידידי הרה"ג מוהר"ר יעקב חיים זעליג יצ"ו במכתבו י"א ניסן תנז"ר אות א' כתב לי בענין זה וז"ל במערכת וא"ו כלל כ"ו ס"ק כ"א (בד"ה ועל מה שכתב הרב מנחת חינוך וכו') מביא מעכת"ג שליט"א מה שכתב בס' ברית אברהם לענין בדרבנן אי אמרינן אדם משים עצמו רשע ומקשה שם להסוברים דבדרבנן אמרינן משים עצמו רשע מדברי הראב"ד בכתובות דף ע"ב וכתב מעכת"ג שליט"א דדעת כל הראשונים ורובא דרובא מהאחרונים דגם בדרבנן אמרינן אין אדם משים עצמו רשע ודעת רש"י בכתובות דף י"ח יחידאה היא וכו' עכד"ק והעיר בני שיחי' מדברי השיטה מקובצת בכתובות דף י"ט בד"ה אלא אי איתמר דמייתי התם בשם הרא"ה על מה שפירש רש"י משחק בקוביא פירוש כיון דאינו אלא מדרבנן משים עצמו רשע ואם כן איכא תנא דמסייע ועל גוף דברי השיטה מקובצת הנ"ל הקשה בני שי' מהא דאיתא בתר הכי גבי הא דאמרינן ת"ר אין נאמנים לפוסלו דברי ר"מ ופירוש רש"י דארישא דמתניתין קאי ופליג ר"מ וא"כ אתי מתניתין ע"כ כבר פלוגתיה דר' מאיר דהיי' ר"י ור"י הרי אית לי' בסנהדרין דף דטעמא דמשחק בקוביא דפסול הוא משום דאסמכתא היא אם כן מדאורייתא הוא פסול כגזלן ואפשר דאפילו מטעם גזלן נמי לאו מדאורייתא היא דלא הוי גזלן ממש כההוא דויגזול את החנית גו' כדאיתא בש"ס בכד"ט עכ"ד יצ"ו

אמר המחבר עם כי אין דרכי על הרוב להשתעשע בדברי רבנן קדישי יצ"ו בהערותיהם היקרות הרבות למאות מאפס הפנאי לחזור על לימודי בכל ענין וענין אך בזאת וכיוצא שאין צריך עיון וישוב ורק גילוי מילתא בעלמא הן לי פה להשיב ואומר עם כי ידעתי שידידי יעקב יצ"ו כשכתב לי מכתב הנ"ל עוד לא היה בידו ס' שדי חמד ח"א מהכללים אמנם תמיהני על בריה מר ינוקא דיניק וחכים טובא יצ"ו שיושב בישיבה העליונה של מר זקנו הרה"ג מר קשישא אבד"ק שפעם יצ"ו ושם ישנו הס' הכללים הנ"ל עוד משנת תרד"ן ששלחתיו לו בפרשת שמיני והודיעני בזמנו מקבלתו ואחרי שאני הדל כתבתי במערכת הוי"ו הנ"ל בזה הלשון אמנם המעיין במה שכתבתו בשדי חמד ח"א במערכת האל"ף אות ל"ג דדעת כל הראשונים וכו' דגם בדרבנן אין משים עצמו רשע ודעת רש"י בכתובות דף ח"י דלא אמרינן הכי בדרבנן יחידאה היא וכו' אם כן היה לו לבריה יצ"ו לעיין בספרי הנ"ל ושם היה רואה שכבר הבאתי סברת הרא"ה ודברי השיטה מקובצת בכתובות והארכתי קצת בס"ד ולא היה מטריח את מר אביו אביר יעקב יצ"ו אחרי כי אין כל חדש

פ"ז) אין נהנים ממעשה נסים בנדפס במערכה זו כתבתי באות ש"פ דאף שרש"י במסכת תענית ד' כ"ד ע"א נקיט בלישניה דאסור ליהנות ממעשה נסים נראה מדברי מרן חיד"א ביעיר אזן בקונטריס מדבר קדמות במערכת המ"ם אות ג' דאינו אלא משנת חסידים וציינתי דאיכא דוכתי בש"ס ובפוסקים דאמור רבנן אסור אמידי דליתיה אלא מדת חסידות עי"ש. ועתה ראיתי במכתב רב אחד מידי"ן המובא להלן איה"ש שכתב בשם הגאון והרש"ק דהא דאין נהנין ממעשה נסים וכו' אינו אלא איסור דרבנן והכריח כן שהרי נהנו אבותינו ממן ומבאר וכו' עיין בדבריו ומתבאר דהיה סלקא דעתין לומר דאסור מן התורה וקאמר רב מוהרש"ק דאינו אלא מדרבנן ואם כן על כל פנים הוא איסור גמור מדרבנן כשאר איסורין דרבנן ולי ההדיוט נראה דלא יתכן לומר כן לפום כללא דכייל לן הרב ט"ז בא"ח סי' תקפ"ח סק"ה וביו"ד סי' קי"ז ובח"מ סי' ב' דדבר שבא היתרו מפורש בתורה אין כח ביד חז"ל לאסרו וכתב מרן חיד"א בברכי יוסף סי' תרט"ן דרבינו המאירי בחידושיו למגילה כתב כדברי הרב ט"ז ובקונטריס שדי חמד במערכת היו"ד אות טו"ב (בחלק הכללים) הבאתי בס"ד שהרבה מרבנן בתראי נקטי ואזלי בשיפולי גלימיה דרבינו הט"ז בזה עי"ש והיתר הנאת המן אין לך דבר שהתירו מפורש בתורה גדול ממנו וכיון שהתירה התורה בפירוש ליהנות ממעשה נסים איך יכלו חז"ל לאסרו אמנם באמת זה הוא לפי שיטת הגאון מוהרש"ק שמכריח דבריו ממה שנהנו א וכיוצא דמשמע ליה דגם במן שייך הא דאין נהנין ממעשה נסים אבל באמת לפי החלוקים שהבאתי בספרי שם אין במן משום לתא דאין נהנים ממעשה נסים וכמו שהשיב על דבריו ידידי הרה"ג מוהר"ר יוסף יוסקאוויץ יצ"ו (מעי"ת לידא בהיותו בווארשא) במכתב לחזקיאו ואעתיק דברי מכתבו וז"ל. אמרתי לכתוב לו קצת מחידושי ע"ד הפלפול הנוגע לספרו הבהיר שדי חמד ח"א מערך א' אות ש"פ בענין אין נהנים ממעשה נסים (וכבר כתב בזה הגאון המובהק מוהר"ר חיד"א ז"ל בס' מדבר קדמות ב') והנה מה שהקשו איך נהנו ישראל ממן במדבר דאסור ליהנות ממעשה נסים וכבר כתב בזה הגאון המובהק מוהר"ר חיד"א ז"ל בס' מדבר קדמות במערכת המ"ם אות ג' ובמערכת הנו"ן אות כ"א