שדי חמד פאת השדה מערכת א קד

דהגבהה ומשיכה ורוב שאר הקניינים לא מהני על ידי עכומ"ז דהוו משום זכיה וקנין וצריך שליחות ועכומ"ז לא בר שליחות וכן היא דעת הנתיבות שהבאתי לקמן (בד"ה ולענין) ובספר זכרנו לחיים ח"ב דף פ"א ע"א אות ד' ראיתי שציין בזה ספרים רבים בענין זה ורובם אין מצויים אצלי ולא נטפלתי לעיין עוד בזה ואתה תחזה

ולענין קנין חזקה ראיתי בספר פורת יוסף להגאון מסלאנים שכתב בדף קל"ג ע"ב בקניית חזקה אי מהני על ידי פועלים עכומ"ז או לא כדין שאר קניות משום דאין שליחות לעכומ"ז לדעתי הוא ספק גדול דהנה במחנה אפרים כתב דברי הרב מחנה אפרים בזה הם בהלכות מכירה סי' ט"ו) בשם מוהרשד"ם דמהני כיון דעל פי ציווי נעשה תיקון בהקרקע וקשה טובא מש"ס גיטין ד' ע"ז ע"ב אחרי דלא התירו איסור מוקצה לא היה להם להתיר גם עשיית החזקה והיה להם לעשות החזקה על ידי פועלים עכומ"ז וממילא היה נקנה הגט והיה רק שבות דשבות ושקיל וטרי עוד ומסיק דלהלכה צריך עיון גדול וציין נתיבות סי' פק"ח עי"ש וצריך לעיין בגוף דברי הנתיבות לידע מסקנתו לדינא שוב ראיתי שהרב פתחי תשובה בסי' קצ"ב סק"ב הביא תורף דברי הרב מחנה אפרים וגם מסקנת הרב הנתיבות לענין דינא דקנין הגבהה או משיכה או חזקה ושאר קניינים שנעשו על ידי פועלים עכומ"ז מהני כמו שעשה בעצמו אבל על ידי שליח עכומ"ז לא מהני ועל ידי פועל מהני אם נתכוון הוא עצמו לקנות על ידי קנין שעושה הפועל אף שלא נתכוון הפועל אמנם כשהפועל קונה מטעם יד (כגון שלא הגביה הפועל את החפץ רק שנטלו בידו והחזיקו סמוך לארץ) לא קנה הבעל הבית כיון דהוי חצר מהלכת ומשיכת הפועל לא מהני אלא כשמושך לרשות בעל הבית אבל לרשותו ולסימטא לא מהני אם אינו בר שליחות ואם הוא בר שליחות זכה עכ"ל

והרב אבני מלואים (הנז"ל בסוף ד"ה וראיתי) כתב בשם הרב השואל דחזקה שעשה על ידי עכומ"ז לא מהניא דהוי כמו משך והמשיך על ידי עכומ"ז וכן עודר בנכסי הגר על ידי עכומ"ז לא קנה והוא כתב על דבריו דאף דהגבהה ומשיכה ורוב שאר הקניינים לא מהני על ידי עכומ"ז אבל תיקון הקרקע וחזקה מהני על ידי עכומ"ז ובלבד שיתכוין הישראל לזכות על ידי תיקון וחזקת העכומ"ז דחזקת הקרקע לא בעינן אלא שיתקן הקרקע ואפילו על ידי בהמתו ועל ידי עכומ"ז מהני והביא ראיות לזה ובסוף התשובה כתב שמצא בספר מחנה אפרים שהביא בשם הרב מוהרשד"ם דחזקה נעל גדר ופרץ מהני על ידי עכומ"ז ונהניתי שכיונתי לדעת גאון עכ"ל ואתה תחזה שם בהגהה ראשונה שבתשובה זו שהביא את דברי ספר נתיבות המשפט בסי' קצ"ב וחידוש הוא שלא הזכיר בזה את דבריו שבסי' קפ"ח שהביא הרב פתחי תשובה הנז"ל

ומכל הרשום למעלה נראה דפשוט דמהני קנין על ידי שליח ישראל דשלוחו של אדם כמותו וכן כתב הרב שונה הלכות בח"ב דף י"ג ע"ד (בד"ה ברם) אף דהלוקח בעצמו לא החזיק אלא על ידי שליח וכו' הרי הוא כהחזיק הלוקח בעצמו דשלוחו של אדם כמותו וכדכתב בענין דומה לזה בפשיטות הרב המבי"ט ח"א סי' קמ"ה עכ"ל וס' הנ"ל אין מצוי אצלי לראות דב"ק כי ממה שכתב הרב אות היא לעולם נראה דהרב המבי"ט לא מיירי בשליח ישראל ועל כל פנים הדין אמת דעל ידי שלוחו ישראל מהני

כל הנ"ל הוא העתק מקונטריסי שדי חמד במערכת הקו"ף אות ד"ן הנ"ל ועתה חזון הרבתי בס' היקר אמרי הצבי לידידי הרה"ג צבי מאיר אבד"ק דאברי יצ"ו בחידושיו לפרק חמישי דבבא קמא באות ז"ך שעמד לבאר דין זה והביא דברי הרבנים מחנה אפרים ונתיבות המשפט ואבני מילואים הנז"ל ומני"ר יצ"ו הביא מה שכתוב בשטה מקובצת לב"ק על דף ב"ן ע"א (בד"ה כיון שמסר לו מפתח) על מה שכתבו התוספות דמה שפירש רש"י דלא קני בנעילת דלת אינו נראה דבגיטין בפרק הזורק דף ע"ט אמרו גבי גט דתיזיל איהי ותיחוד ותפתח ובשבת היה שלא היה יכול לעשות שום מנעול אלמא נעילה לחוד קניא ואף שאסור לקנות בשבת בשכיב מרע שרי שלא תטרף דעתו וכתב על זה בשטה מקובצת וז"ל כתבו בתוספות שלא היה יכול לעשות שום מנעול ואמירה לעכומ"ז במלאכה דאורייתא לא היינו מתירים בשביל שכיב מרע הר"א מגארמיזא ז"ל עכ"ל דמוכח דבחול או בשבת אם היה הדין נותן להתיר היה מועיל הקנין אף שנעשה על ידי עכומ"ז וכתב שגם בנתיבות המשפט כתב ראיה זו על פי דברי הרא"ש שכתב גם כן דחזקה דנעילה אינה תיקון מנעול דלא התירו בשבת אפילו אמירה לעכומ"ז אלא שלא זכר דברי השטמ"ק והביא שבגיליון השטמ"ק שלא כתוב בכתיבת יד הגאון בעל פתחי שערים וז"ל דין חזקה על ידי עכומ"ז עיין עירובין דף ע' ובתשובת מים רבים ובס' נת"מ סי' קפ"ח וביאר כונתו להא דתניא בעירובין בדף ע' סוף ע"ב ישראל וגר שרויין במגורה אחת ומת גר מבעוד יום אף על פי שהחזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר משחשיכה אף על פי שלא החזיק ישראל אחר אינו אוסר וכו' עי"ש כל הסוגיא ובתוספות שם ד"ה ומקני והנה דייק לה מדקתני סתמא דהחזיק ישראל אחר בכל הקניינים והלא שבת הוא ועל כרחין דחזקה על ידי עכומ"ז מהני דהא מיירי בחצר ובעינן קנין חזקה דוקא דבבית היה שייך קנין נעילה ופתיחה אבל בחצר בסתמא ליכא מנעול ועל כרחין בקנין חזקה דרפק פורתא וכדומה ושמעינן דחזקה על ידי עכומ"ז מהני כנ"ל בכוונתו והוא בקיאות נפלא אף שיש לפקפק על זה והשגתי עתה (נזר"ת) ספר יקר טהרת המים לרב גדול משאלוניקי וראיתי בקונטריס שיורי טהרה במערכת החי"ת אות ל"ב שהאריך מאד בדיני קנין על ידי עכומ"ז אי מהני ולא איסתייעא לי להתיישב בדב"ק לך נא ראה שם ובמערכת הגימ"ל אות ח' ובספר אמר שמואל ולרב גדול משאלוניקי) בעניינים נפרדים דף קכ"ז אות מ"ב על תשובת הרב מוהרש"ך שהובאה בטהרת המים הנ"ל

גם בעיקר כללין (אם בפועל אמרינן יש שליחות לעכומ"ז) שהקשו על הרב מחנה אפרים מסוגיא דבבא קמא דף נ"א בור של שני שותפין היכי משכחת לה וכו' כמו שכתבתי בנדפס באות קמ"ז ראיתי באמרי הצבי הנ"ל בסוגיא הנ"ל שהעמיק הרחיב הרב המחבר יצ"ו בענין זה עי"ש בדף קי"ג אות כ"א נועם פלפולו גם בספר היקר דלתי תשובה לידידי הגאון אבד"ק פיקעלין יצ"ו בקונטריס מסגרת השלחן (שבסוף הספר) בסי' ג' האריך בכלל זה דשליחות על ידי פועל עי"ש גם בספר בית יצחק לידידי הגאון אבד"ק פארעמישלא ועתה אבד"ק לבוב יצ"ו בחלק יו"ד ח"ב בקונטריס אחרון סי' ט' בשולי המכתב האריך קצת בזה עי"ש. ובשו"ת אבן יקרה להגאון מוהר"ר בנימן אריה ווייס אבד"ק טשערנאוויץ יצ"ו בסי' י"ז הביא סברת הגאון מחנה אפרים ועשה לה סמוכים מש"ס עבודה זרה דף כ"ב ע"א ישראל ועכומ"ז שקבלו שדה בשותפות וכו' על פי דברי רש"י ותוספות עי"ש סגנון ראיתו וכפי הנראה לא זכר שר אשר אין הכל מודים למה שחידש בזה הגאון מחנה אפרים אלא דמכל מקום במאי דעסיק הרב יצ"ו שפיר קאמר לסמוך בזה לענין חמץ שעבר עליו הפסח עי"ש

אחר זמן רב השגתי שו"ת ברכת רצ"ה להגאון ר"ץ הירש אורנישטיין אבד"ק לבוב וראיתי בסי' ע"ה שהביא בשם הרב השואל שכתב לדון בנדונו (בחמץ שעבר עליו הפסח) דאין שליחות לעכומ"ז ולא קנה הישראל את החמץ ושחזר בו לפי מה שהעלה הגאון מחנה אפרים דכהשליח עכומ"ז הוא בשכר הוא כפועל דידו כיד הבעלים ואין צריך לדון משום שליחות כדקימא לן במגביה מציאה לחבירו דאף אי נימא דלא קנה חבירו משום דחב לאחרים מכל מקום על ידי פועל קנה והגאון המחבר כתב דגוף דינו של המח"א אינו ברור וכו' (כתב לדחות ראיתו) וכתב להביא ראיה שאין לחלק בין שליח בחנם לבשכר מדברי התוספות בגיטין דף כ"ב ד"ה והא לאו שהוכיחו מכח קושיא דלא בעינן שליחות בכתיבה עיין שם ואם איתא דבשכר אין צריך לבא לדין שליחות הא נוכל לאוקומה שכתבו בשכר דמהני אף באותם שאינם בני שליחות ועוד אי נימא דבשכר ופועל יש שליחות לעכומ"ז הוה למימר דבשבת ע"י פועל אסור מן התורה דידו כיד בעל הבית ולא אישתמיט שום אחד מהקדמונים