שדי חמד פאת השדה מערכת א קג

הוה אמינא דיש שליחות לחומרא דהוי מתקן וממילא הוה מהני אף לקולא להכי איצטריך קרא לפסול לגמרי מילת עכומ"ז צריך להטיף דם ברית כמבואר בש"ע ועיין במנחת חינוך מצות מילה דכמה פוסקים דהטפת דם ברית הוא מדאורייתא

ולדעת הסוברים דבכל האיסורין יש שליחות לעכומ"ז לחומרא ומקשים על זה דאם כן למה הוצרכו לאסור בשבת אמירה לעכומ"ז משום שבות תיפוק ליה משום שליחות וכתבתי בנדפס באות רס"ב שהגאון שואל ומשיב במהדורא קמא ח"ב סי' ס"ט כתב בשם הגאון בית מאיר באבן העזר סי' ה' דבשבת אין שייך שליחות דמכל מקום גופו נח וכו' עיין בזה בשו"ת ריב"א לרבינו יוסף בן אליעזר אונגאר) סי' ד' פלפול נחמד ועוד לו שם בסי' ב"ן דף ל' (בד"ה והנה הפני)

ועל מה שכתבתי בנדפס באות קמ"ז במה שחדש הרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' י"א דבפועל עכומ"ז יש שליחות כיון דידו כיד בעל הבית עי"ש שהבאתי מיימינים ומשמאילים בסברתו וציינתי לעיין בשדי חמד במערכת הקו"ף אות ד"ן הנה לפי שהמלאכה מרובה עד שנגיע להדפסת מערכת הקו"ף בעזרת האל יתברך איותה נפשי להעתיק פה את הכתוב שם והוא זה קנין על ידי עכומ"ז אי מהני או אמרינן דאין שליחות לעכומ"ז הנה הגאון מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' ט"ו כתב דעכומ"ז ששלח לישראל שישכיר לו בית מישראל ועשה השליח שליחותו ונתן המעות למשכיר כדי שיקנה המשכיר ביתו לעכומ"ז קנה העכומ"ז ולא שייך בזה אין שליחות לעכומ"ז כיון דאין הישראל זוכה במידי לעכומ"ז אלא מעשה קוף הוא דעביד דנותן המעות למשכיר וממילא זכי העכומ"ז דמעותיו קונות לו ובמטלטלין כי האי גוונא שעשה העכומ"ז לישראל שליח שיקנה לו או שישראל עשה לעכומ"ז שליח שיקנה לו לדעת רש"י דקניינו של עכומ"ז בכסף קנה לו מעותיו ולדעת רבינו תם דלא קני אלא במשיכה כיון שאין שליחות לעכומ"ז לא קנה המשלח אלו תורף דב"ק עי"ש. ובש"ע הגאון מוהרש"ז בסי' תמ"ח ס"ח הזכיר מחלוקת הפוסקים אי קנין העכומ"ז במטלטלין בכסף או במשיכה ושמפני זה צריך שניהם ושוב באות יו"ד כתב דאם לא משך העכומ"ז את החמץ אלא על ידי שליח עכומ"ז או ישראל לא עשה כלום שאין שליחות לעכומ"ז כדאיתא בסי' קפ"ח עכ"ל (מה שכתב במראה מקום ש"ך סי' קכ"ג לא ראיתי בשפתי כהן שם שכתב מזה) וכונתו כיון דמצריכין משיכה כדעת רבינו תם לכן לא מהני משיכת השליח ואילו בכסף לא כתב שאם לא נתן הכסף בעצמו אלא שלח כספו על ידי שלוחו לא מהני משמע שסובר כדעת הרב מחנה אפרים דגבי כסף מעשה קוף בעלמא הוא דעביד ומעותיו קונות לו מה שאין כן במשיכה לא מהני מה שימשוך הישראל בשליחות העכומ"ז או עכומ"ז לעכומ"ז ועכומ"ז לישראל ועיין בהריב"ש סי' ת"א והביא דבריו מרן הב"י בא"ח סו' ת"ן דאסור לישראל לקנות חמץ לצורך עכומ"ז ולא עוד אלא שהוא עובר עליו בבל יראה לפי שכשקונה בשביל העכומ"ז אין העכומ"ז בעל המעות קונה אותו שאין ישראל זה נעשה שלוחו ולא זוכה בשבילו דהא קיימא ן דאין שליחות לעכומ"ז וכו' ואם כן הרי הוא חמצו של ישראל ועובר עליו עכ"ל

ולפי דברי הגאון מחנה אפרים נראה דצריך לומר דכוונת הריב"ש בטעם זה הוא לשיטת רבינו תם דקניינו של עכומ"ז הוא במשיכה והישראל קנה מהעכומ"ז במשיכה וכיון דאין שליחות לעכומ"ז הוה ליה חמצו של ישראל דאילו לשיטת רש"י שסובר דקניינו בכסף הרי הישראל מעשה קוף הוא דעביד וקנו מעותיו להמשלח העכומ"ז. וכן לשיטת הרמב"ם דעכומ"ז קונה בין בכסף בין במשיכה יש לומר דקנו לו מעותיו וכן ראיתי אחר זמן רב בשו"ת הגאון רמ"ץ א"ח סי' ל"ג אות יו"ד שביאר כן בדעת הריב"ש דאזיל בשיטת רבינו תם דוקא עיש"ב אך מדברי הש"ע להגאון מוהרש"ז שם אות ז"ך מתבאר דגם לשיטת רש"י דקניינו של עכומ"ז בכסף והישראל לא עשה משיכה רק כסף נתן להמוכר ופירש לו שקונה במעותיו של עכומ"ז לצורך עכומ"ז אמרינן אין שליחות לעכומ"ז והוי חמצו של ישראל עי"ש ולפי זה אזדא לה מה שרצינו לדקדק מדבריו שבסי' תמ"ח דקאי בשיטת המחנה אפרים כמובן ועיין מה שכתבתי בשדי חמד ח"א בקונטריס אסיפת דינים במערכת בכור בהמה סי' ג' אות א' סקי"א

והנה הרב רוב דגן דף קע"ג ע"ב (על דברי מרן בש"ע יו"ד סי' ש"ך) כתב אם עשה העכומ"ז שליח לישראל שיקנה לו בהמה והישראל משכה כיון דקיימא לן אין שליחות לעכומ"ז באנו למחלוקת רש"י ורבינו תם מחנה אפרים הלכות שילוחין סוף סי' ט"ו ועיין מוהר"ם אלשיך סי' יו"ד ודו"ק עכ"ל וקיצר הרב במקום שהיה לו לבאר דמשמעות לשונו הוא דהישראל קנאה רק במשיכה ואי הכי מה הלשון אומרת באנו למחלוקת וכו' הא בכי האי גוונא לא חשיב מכירה לעכומ"ז כלל דלרש"י בעינן כסף ולרבינו תם דסגי במשיכה אין משיכה זו מועלת משום דאין שליחות לעכומ"ז ובהכרח לומר דכוונתו דמלבד מה שנתן העכומ"ז כסף ציוה להישראל שיעשה גם משיכה כדי שיהיה קנין מועיל לכולי עלמא ולזה הוא דאמר דבאנו למחלוקת וכו' דלרש"י אף שהכסף נתן על ידי שליח ישראל מהני דקונין לו מעותיו ולרבינו תם דבעינן משיכה זו לא מהניא ולא חשיב בהמת העכומ"ז ומה שציין תשובת הרב מוהר"ם אלשיך סי' יו"ד לפי הנראה כונתו להוכיח מדבריו דלא כסברת הרב מחנה אפרים דבקנין כסף לא אמרינן אין שליחות לעכומ"ז שהרי כתב שם (בד"ה ובר מן דין) דבעובדא דידיה שנתן שמעון מעות לעכומ"ז שיקנה לו הברזל (שם בד"ה ועוד דבשלמא כתב דמטלטלין נקנין מהעכומ"ז בכסף כמו שהסכימו רוב הפוסקים) לא קנה שמעון משום דאין שליחות לעכומ"ז והוו המעות מלוה גבי עכומ"ז עי"ש ואי הוה סבירא ליה כסברת הרב מחנה אפרים הוה ליה למימר דקנה שמעון דמעותיו קונות לו אלא ודאי משמע דדעת רבינו מוהר"ם אלשיך דגם בקנין כסף לא מהני על ידי שליח משום דאין שליחות וכו' זהו מה שנראה לי הדל בביאור דבריו והמעיין יבחר

וראיתי להרב הפרד"ס בספר אות היא לעולם ח"ב סי' צ"ב ד' ק"מ ע"א שהביא תשובת הרב המבי"ט בח"א סי' קמ"ה רמזה הרב שפתי כהן בחשן משפט סי' פק"ח דמשיכה או הגבהה שעשו העכומ"ז בציווי הקונה מהני ולא שייך בזה אין שליחות לעכומ"ז וכתב שבספר שפת הים חשן משפט סי' ג' דן את הדין על פי תשובת הרב המבי"ט הנ"ל וסברת הרב מחנה אפרים דמשיכה שעשו הפועלים עכומ"ז בציווי הקונה מהני ותמה עליו דאיך פסק כן הלא הרבנים מוהר"א גאליקו ומוהר"ם אלשיך סי' יו"ד ומרן באבקת רוכל סי' קכ"ט חלקו על הרב המבי"ט באותו נדון עצמו ויכול המוחזק לומר קים לי וכו' עיש"ב. והנה לא ציין איה מקום כבוד דברי המח"א וכבר כתבתי למעלה דמדברי הרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין הנ"ל מתבאר להדיא בהיפך דדוקא בקנין כסף הוא שסובר דמהני דמעותיו של קונה קונות לו והשליח מעשה קוף בעלמא עביד אבל במשיכה מודה דבמידי דבעינן משיכה אין עכומ"ז לישראל ולא ישראל לעכומ"ז נעשה שליח להקונה למשוך בשבילו אמנם מתוך מה שכתב שם באות היא לעולם בסוף הסימן אני מבין דמה שכתב בשם המחנה אפרים כונתו לדבריו שבהלכות שילוחין סי' י"א והביאתים בשדי חמד ח"א במערכת האל"ף אות קמ"ז דגבי פועל לא אמרינן אין שליחות לעכומ"ז משום דיד פועל כיד בעל הבית ועי"ש מה שרשמתי בזה אבל ודאי בעיקר סברת הרב המבי"ט דמשמע דאף באינו פועל סובר דמהני המשיכה בשליחותו אין הרב מחנה אפרים מודה לו ושם באות היא לעולם כתב שגם הרב ידיו של משה בח"מ סי' יו"ד סובר דקנין הגבהה שנעשה על ידי עכומ"ז לא מהני (שוב ראיתי שם באות היא לעולם דף קל"ג ע"ג שכתב על סברת הרב, המבי"ט הנ"ל דהמחנ' אפרי' בהלכו' שלוחין סי' ט"ו כתב שהוא מחלוק' רש"י ור"ת)

גם מדברי הרב חתם סופר בחשן משפט ריש סי' ק"ה מתבאר שסובר דמשיכה שעשה העכומ"ז בשליחות הישראל לא מהני משום דאין שליחות לעכומ"ז אלא דלענין קדושת בכור תלי תנא בפלוגתא אי יש שליחות לחומרא או לא עי"ש וכן כתב הרב אבני מילואים בתשובה סי' כ"ה (בד"ה ומ"ש כת"ר דלא הוי חזקה)