שדי חמד פאת השדה מערכת א קב

ואיה"ש יתבאר שם בס"ד על כל פנים למדנו מדבריו שסובר דר' אליעזר הולך בכל מקום בשיטת בית שמאי

גם אשו"ר למרן חיד"א בספר ברכי יוסף א"ח סי' ץ' אות ג' (מד"ה ומסתכל הוית וכו' והלאה) שהביא מה שאמרו בירושלמי פרק ז' דמסכת נזיר הנ"ל ונשא ונתן בדברי כמה מחברים והוקשה לו (בד"ה ותו קשה) דברי הירושלמי אהדדי ממה שאמרו ביומא בפרק בא לו ושוב (בד"ה ואחר זמן רב) כתב דהרב פני משה בנזיר שם כתב דמה שאמרו בירושלמי אתיא דר' אליעזר כבית שמאי הוא טעות סופר וצריך להיות אתיא כבית הלל והוקשה עליו דבירושלמי פרק קמא דביצה ופרק המביא פריך על ר' אליעזר איך אמר היפך בית שמאי וקרי מיחלפא שיטתיה דר' אליעזר לפי שבית שמאי אמרי איפכא ואיך מוקי איהו לדרבי אליעזר כדברי בית הלל וכו' עי"ש (בד"ה אבל הא קשיא) הנך רואה דנקיט בהחלט דר' אליעזר בכל מקום אית ליה כבית שמאי ולפי הנראה לא ראה מרן חיד"א הספר פני משה לסדר מועד שאם כן היה מקשה עליו מניה וביה ממה שכתב בפירושו למסכת ביצה הנ"ל שמתבאר שסובר שבכל מקום ר' אליעזר הוא כבית שמאי

ובמה שכתבתי למעלה (בד"ה ובעיקר כללין) בשם הגאון צל"ח דלא אמרו שבכל מקום ר' אליעזר סובר כבית שמאי אלא להחמיר נזכרתי עתה שבקונטריס שדי קמד מערכת השי"ן אות ג"ן כתבתי בשם הגהות מצפה איתן למסכת ראש השנה דף ל"א ע"ב (אמה שאמרו בש"ס כרם רבעי היה לר' אליעזר וכו' בקש להפקירו לעניים וכו') שבטורי אבן כתב דר' אליעזר שמותי הוא ואזיל בשיטת בית שמאי דהפקר לעניים הוי הפקר וכתב על דבריו ואד"מ (ואין דבריו מוכרחים) דלא נאמר כלל זה רק היכא דבית שמאי מחמירים כמו שהוכחתי במקום אחר ובהפקר הוו בית שמאי לקולא עכ"ל וכתבתי שם דלפי זה נדחה גם כן מה שכתב בהגהות הג"מ יוסף שליט"א בר רפאל (בהש"ס חדש דפוס רא"ם) דר' אליעזר דשמותי היא סובר כבית שמאי דנטע רבעי לאו ממון גבוה הוא עי"ש וסיימתי שס ולפי זה צריך ליישב ההיא דבקש להפקירו כשהוא סמדר אמנם ממה שכתב מרן חיד"א ביעיר אזן מערכת הה"א אות מ"ו בשם הרא"ש בתוספותיו לבבא מציעא והביאו השיטה מקובצת על דף ל"ז דר' אליעזר היה נוטה אחר בית שמאי בכל דבריהם משמע בין לחומרא בין לקולא אלה הדברים אשר כתבתי במערכת השי"ן הנ"ל ועתה לא יכולתי להתיישב בזה ואתה תחזה

והנה על מה שכתבתי בנדפס בענין זה כתב לי ידידי הרה"ג מוהר"ר אברהם יצחק הלוי בלייווייס דומ"ץ בעיר בריסק דליטא יצ"ו וז"ל באות תי"ו הביא בשם ספר הדורות דכל דבריו דר"א כב"ש ואחריו נמשך בחת"ס שנטפל ליישב מאי דר"א לא אתי כב"ש ומני"ר הי"ו הקשה על זה מעירובין י"א ונדה מ"ז וקצת תימה לעניות דעתי והלא כדבריהם מבואר בירושלמי והובא ביעיר אזן מערכת הה"א אות מ"ו ובסופו שם במקובץ אות ו' וז"ל בירושלמי פריך מבית שמאי על דברי ר"א דמחלפא שיטתיה כמו שכתב פרק קמא דביצה ושאר דוכתי עכ"ל ובהא דעירובין י"א ע"ב כבר עמד בזה הריטב"א שם וז"ל ואם תאמר ור"א היאך חולק על בית שמאי ובית הלל ועוד והלא שמותי הוא יש לומר כי ר"א אומר ק אמר ב"ש וכו' עכ"ל ובזה אפשר ליישב גם הך דנדה והנה מלשון הריטב"א הלזה מבואר דמפרש ר"א שמותי היא שהיה מתלמידי בית שמאי וכפירוש התוספות וכן הוא לפנינו בריטב"א דנדה ד' ז' ע"ב וביבין שמועה כלל רמ"ב הביא בשם הריטב"א נדה באופן אחר והקשה עליו ע"ש וביעיר אזן מערכת הא' אות כ"ב וגם בריטב"א שבת ק"ל ע"ב פי' כפי' התוספות אמנם ראיתי, מי שכתב דחידושי שבת אינם מהריטב"א אלא מהר"ן וכנלע"ד האמת מכמה הוכחות ואכ"מ עכ"ד יצ"ו אמר המחבר עיין במה שכתבתי בקונטריס כללי הפוסקים סי' יו"ד אות ח' אם חידושי שבת הם להריטב"א. ומה שהביא מדברי מרן חיד"א ביעיר אזן ומדברי הריטב"א אההיה דעירובין יתוש קדמו שכבר זכיתי בה תחלה ככל הכתוב למעלה

ודע שראיתי עתה בס' נחל עדן להרה"ג ר' רפאל גארדאן יצ"ו בנהר פרת בהגהותיו לסדר הדורות בסוף דף ס"ח שכתב בשם חידושי הרז"ה ח"ב בסוף הספר שהוכיח בראיות ברורות שר' אליעזר לא היה מתלמידי בית שמאי רק מתלמידי בית הלל עכ"ל ואין אצלי ס' חידושי הרז"ה לעיין בדב"ק ולעומת זה ראיתי לשני גדולים בדורנו הגאון אבד"ק קאפוליא יצ"ו בספרו היקר בית אב סי' צ"ד והגאון אבד"ק לוצין יצ"ו (הבאו דבריו שם) דנקטי בפשיטות דבכל מילי עביד ר' אליעזר כבית שמאי ונטפלו ליישב סוגיא דסוכה ל"א ע"א בפלוגתא דר' אליעזר ורבנן בסוכה גזלה שכתב רש"י דר' אליעזר אית ליה תקנת השבים ואילו בית שמאי בגיטין ד' ה"ן ע"א לית להו תקנת מריש והאריכו ליישב קושיא זו וחידוש הוא שלא נזכר בדב"ק מכל הבקיאות הנז"ל

ע"ח) אין שליחות לעכומ"ז בנדפס במערכה זו אות רצ"ז הקשתי על מ"ש רש"י במנחות דף ס"א (בנדפס נרשם ס"ב והוא טעות) ע"ב ד"ה שהתנופה דיכולים עכומ"ז ונשים לעשות שליח והא אין שליחות לעכומ"ז ולזה השיב ידידי הרב המפורסם מוהר"ר אברהם מתתי' חלפון יצ"ו וז"ל והנראה לומר בזה דשאני בתנופה דהני כהני שלוחי דרחמנא נינהו וכדאמר ר"ה בריה דרב יהושע בקידושין כ"ג. דאי ס"ד שלוחי דידן נינהו מי איכא מידי דאנן ל"מ וכו' ועבד שייך בגטין אסוק התם דמהניא להכי דמצי משוי וכן איפשר לומר בקושיתנו זאת דהא עכו"ם לעכו"ם הסכימו רבוותא דישנו בתורת שליחות וע' במג"א סי' תמ"ח אלא דהעיקר דשאני האי שליחות וכדכתבינן. ועוד י"ל דהכונה בזה דעיקר התנופה שלא בבעלים לבדם ולהכי אפילו אין מצוה מתקימת בו מתקימת היא בשלוחו ולשון שליחות שיטפא דלישנא הוא זה. ויש להאריך בזה בסוגית אי בעינן קרא כדתיב בסנהדרין מ"ה ע"ב והנה בתוספות כתבו דלא מסיימינן ואין העכו"ם מניפין ומעיקרא גרסינן ליה והיינו דאיכא בנייהו סברא זו דשליחות דכתבנו וכנראה שהרב המחבר הרגיש בכ"ז ומפני זה כתב ולכאורה צ"ע והיא הערה יקרה אך במיטב העיון יתורץ בכמה אופנים עכ"ד יצ"ו

ובמה שנחלקו הפוסקים אם יש שליחות להעכומ"ז לחומרא כמו שרשמתי בנדפס באות רנ"ו ואות רס"ב ועוד נחלקו אם יש שליחות לעכומ"ז בעכומ"ז כמו שרשמתי בנדפס באות מ' עי"ש הביא הרב כתב סופר בחלק יו"ד סי' פ"ג (בד"ה אמנם) דבתשובת חות יאיר סי' קפ"ה תופס לעיקר דיש שליחות לעכומ"ז לחומרא והרב המחבר ציין ליו"ד סי' קס"ט אם יש שליחות לעכומ"ז לחומרא וסיים ואפשר עכומ"ז לעכומ"ז כולי עלמא מודים דיש שליחות לחומרא ובסי' קס"ט בעכומ"ז וישראל קאי עכ"ל וכפי הנראה כונתו לומר דבנדון הרב חו"י מיירי בעכומ"ז לעכומ"ז ולכן תפס דיש שליחות לחומרא דבזה מודו כולי עלמא וצריך לעיין בגוף דברי הרב חו"י ומי שמצוי בידו ישכיל בכונתו ובשו"ת אורי וישעי לידידי הגאון אבד"ק יאסי יצ"ו בסי' מ"ד כתב שבחידושיו האריך וביאר דהעיקר כשיטת רבינו תם דאין שליחות לעכומ"ז כלל אמנם בספר מאה שערים שנדפס מקרוב לגאון בדורנו יצ"ו בשער כ' דף ל"ב ע"ב (בד"ה והנה) הביא מה שכתב הגאון פני יהושע בתשובה דרק ברבית יש שליחות לחומרא והוא כתב דבכל מקום יש שליחות לחומרא עי"ש

וחקר הרה"ג מוהר"א כלבו מלאדז יצ"ו בכנסת חכמי ישראל קונטריס ט' סי' קפ"ז אות ב' במאי דקימא לן דאין שליחות לעכומ"ז רק לחומרא ודעת הרב השואל בחתם סופר א"ח סי' פ"ד דהוא מדאורייתא וייחס שיטה זו אף להרמב"ם היכא דאית בה קולא וחומרא אי מהני השליחות אף לקולא שלא יהיו תרתי דסתרי ואי נימא דמהני יתיישבו דברי הכרתי ופלתי שכתב דאב אסור לכבד לאחר למול זולת בתורת שליחות מותר והקשה במנחת חינוך אם כן למה איצטריך קרא בעבודה זרה דמילת עכומ"ז פסולה תיפוק ליה דאין שליחות לעכומ"ז ולדברינו לפי הסכמת הפוסקים דאם מל מילה שלא בזמנה בשבת אין צריך להטיף דם ברית אם כן איצטריך קרא הירא דמל שלא בזמנה בשבת על ידי עכומ"ז דאז לולא הקרא