שדי חמד פאת השדה מערכת א י

באות ע"ד הבאתי סוגיא דכריתות הנ"ל ושפסק כן הרמב"ם בראשון מכלי המקדש הלכה ו' והבאתי מה שהקשה בהגהה על דברי הש"ס והרמב"ם וכתבתי ששמעתי שבעל הגהות שעל הכסף משנה מר ניהו הרב מרכבת המשנה אשכנזי וכן כתבתי בקונטריס כללי הפוסקים סי' ט"ו אות ל"ה ובספר דברי חכמים ועל זה כתב לי ידידי הרה"ג מוהר"ר ברוך עין מח"ס היקר דבר מצוה יצ"ו מעיר אמדור במכתבו י"א כסליו תרח"ן) שלא יתכן לומר כן והבאתי דבריו בקונטריס הערות סי' קי"ז אות ס"ג עי"ש

ומה שתמהתי למעלה על הגאון זכר יהודה הנה מקרוב השגתי ספר באר שבע וראיתי בחידושיו לכריתות דף ו' ע"ב (אתם קרויים וכו') ואם תאמר בריש ע"ז ובפרק ארבע מיתות עכומ"ז העוסק וכו' ופירש רש"י דההיא לית ליה הא דר' שמעון וזה יתכן לפי ספרים דגרסי ר' ירמיה אבל לספרים דגרסי ר' מאיר קשיא דשמעינן ליה הכא דסך לעכומ"ז פטור ומשמע דטעמא מדכתיב על בשר אדם כו' מיהו מצינן למימר דטעמיה הכא משום דכל שהוא בסך וכו' וכל שאין בסך אין בלא יסך כבר תירצו התוספות בפרק הבא על יבמתו בשם רבינו תם דיש חילוק בין אדם להאדם וכו' אלו תורף דב"ק. ויש להעיר דדמי פומיה דרב דשינוייא דמשני מיהו מצינן למימר וכו' מדנפשיה קאמר לה והדר מייתי מאי דמשנו התוספות בשם רבינו תם ובשם רבינו משולם וכו' והאדם יראה לעינים שהן הן דברי התוספות בסנהדרין וביבמות בסוגיא שהזכיר הרב ובכן לא ידעתי למה לא הזכיר בזה את רבותינו התוספות וגם מה שכתב שדברי רש"י יתכן רק לספרים דגרסי ר' ירמיה וכו' הם דברי התוספות שם וגם על החילוק שהביא בשם רבינו תם לא ידעתי למה הוצרך למה שכתבו בפרק הבא על יבמתו והלא גם בע"ז ובסנהדרין כתבו כן ורחוק לומר שכל מה שכתב הגאון בזה כתבו על פי הרשום בזכרונו אשר הטעהו לדמות כי סברא דנפשיה הוא ולא עיין באותו פרק בתוספות בגופן שלהן ובעיקר כללין (אדם למעט עכומ"ז) עיין במה שהבאתי לקמן באות זו (בד"ה ובמכתב) ובמה שהבאתי בקונטריס הערות לכללים סי' נ"ו אות ל"ח על מה שכתבתי בנדפס באות מ"ד

ובמה שהבאתי בנדפס באות ע"ד (בסוף ד"ה וראיתי), בשם מרן חיד"א בס' דבש לפי דישראל הם אחוזים למעלה נקראים אדם שהוא שם מ"ה ועכומ"ז שהם מסטר"א חמשים ש"ט כי' נקראים האדם וכתבתי לפקפק דטעם זה היה נכון אם כינוי האדם לא היה אלא לעכומ"ז כמו שכינוי אדם אינו אלא לישראל אבל לפי המבואר בדברי התוס' דפינוי האדם אינו מיוחד לעכומ"ז בלבד אלא כולל ישראל ועכומ"ז והוא מוכרע ממקומו אשר יעשה אותם האדם שאפילו עכומ"ז וכו' אם כן אינו נכון הטעם שהוא בגמט' טמא וכו' עי"ש. לזה השיב ידידי הרה"ג מוהר"ר יוסף אריה פרעגער מבריסק מח"ס מנחת יוסף יצ"ו וז"ל באות ע"ד השיגו ע"ד מרן חיד"א בדבש לפי במ"ש החילוק דהאדם כו' מדברי ר"ת דעל כל פנים מוכרח דישראל גם כן בכלל הנה לא עליו תלונותם כי גם מורו הגה"ק בספרו אור החיים הק' בסדרא דיומא פרשת אחרי פ' י"ח פסוק ה' שכ"כ דידוע ליו"ח דחשבון המעולה של אדם (ור"ל שם מ"ה כידוע) ולא של האדם כי המוסיף גורע וכו' ונאמן עלינו הרה"ק בעדותו שכן ראה בספר הזהר ועם כי מלשונו של הזוהר בפרשת תזריע דף מ"ח מבואר שגדול שבכולם אדם י"ל ע"ד שפי' באוה"ח שם בפסוק הנ"ל כן י"ל כאן שתוספת הה"א באה לשימוש שקאי על פסוק נעשה אדם ואינו מעיקר השם ובדברי הוכחת מני"ר מדברי ר"ת מדרשת ר' מאיר יש לומר דכונת הרב חיד"א והאור החיים גם כן דבכל מקום שרצה הכתוב לכלול גם עכומ"ז מזכירו בשם האדם ולכן אינו מזכירו בשם אדם דהוא מדרגה גבוה משה"ק עכ"ד יצ"ו והמעיין יבחר ויקרב. רק זה אומר כי מה שכותב שרבו של מרן חיד"א מר ניהו רבין חסידא ח"ק לישראל אור החיים במחילת כ"ת לא כן הדבר כי רבו היה הגאון בעל ספר נחפה בכסף וזה פשוט ולפורסמות אין צריך ראיה

והנה בנדפס באות ע"ה הבאתי דברי התוס' בכמה מקומות דרק מאדם ממעטינן עכומ"ז אבל בני אדם כולל גם עכומ"ז ושכ"כ בזה"ק וכו' עי"ש ויש לתמוה על רבין חסידא רל"ץ בסה"ב חיים מירושלים בדרוש א' למילה נומר 6 שדרש מקרא מלא אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה על מצות מילה שנאמרה לישראל ולא לבני נח דבן אדם ממעט עכומ"ז דאתם קרויים וכו' עי"ש שלא זכר דאדם לחוד ובני אדם לחוד ואיני רואה בעניותי מקום לחלק בין בני אדם לבן אדם ועל כל פנים אם דעת הרב לחלק כן היה לו לפרש ולא לכתוב כמדבר על הידוע דמסתמא בן אדם כבני אדם ואין להקשות בעיקר הכלל (דבני אדם כולל גם עכומ"ז) מדכתיב גם בני אדם גם בני איש (תהלים מ"ט) ופירש רש"י בני אדם בני אברהם שנקרא האדם הגדול בענקים בני איש בני נח שנקרא איש צדיק דמשמע דבני נח אינם נכללים בבני אדם דיש לומר שאמר כן לתוספת ביאור שהרי גם בני אדם גם בני איש מיותרים אחרי שאמר האזינו כל יושבי חלד הרי כלל כל הברואים אלא דניחא ליה לפרטם בתוספת ביאור

אחר זמן רב השגתי ספר יקר טהרת המים (לרב גדול משאלוניקי) וראיתי במערכת הבי"ת אות ט' שכתב דבני אדם נקראו העכומ"ז כדאיתא בגטין דף מ"ז ע"א (כתב כן מסברא דנפשיה וכיונה דעתו לדברי רבותינו בעלי התוספות בשלשה מקומות שציינתי בנדפס והם בבבא קמא דף ל"ח ובע"ז דף ג' וביבמות דף ס"א ע"א) שוב כתב ומזהר הקדוש בכמה דוכתי ואחד מהם בח"ב דף פ"ו ע"א דבן אדם לא איקרי אלא ישראל ואני הדל הבאתי בנדפס דבזהר פרשת שלח לך דף קע"ג ע"ב מתבאר דעכומ"ז קרוים בני אדם שכן אמרו שם מהו נגד בני אדם נגד עכומ"ז עי"ש ומעתה לפי עדות הרב טהרת המים דבמקומות רבים בזהר הקדוש ממעט מבן אדם עכו"ם צריך לומר דיש לחלק בין בני אדם לבן אדם ומתיישבים בזה דברי הרב חיים מירושלים בדרשתו על פסוק ובן אדם יחזיק בה הנ"ל כמובן אלא שלמיעוט ידיעתי וחסרון בקיאותי לא ידעתי איה מקום כבוד דברי הזהר הקדוש הם המדברים דבן אדם ממעט עכומ"ז וממקום שבא הרב טהרת המים (בח"ב דף פ"ו והוא בפרשת יתרו) אין ראיה לבן אדם שהרי לא דברו שם בבן אדם אלא על אדם הוא שאמרו שהוא למעט עכומ"ז כדכתיב ואתן צאני וכו' אדם אתם אתם קרויים כו' וכדאמרינן בש"ס ותו לא מידי

והנה אחד מתלמידי הי"ו שאל בעיקר הכלל דאדם ממעט עכומ"ז דהרי מצינו בכמה מקומות דכתיב אדם וכולל גם עכומ"ז והציע לפני איזה מקראות ואמרתי לו שיש ליישבם. א'. על פי דברי התוספות בבבא קמא דף ל"ח ע"א (ד"ה אלא) על פסוק דהאדם והבהמה אשר ימצא בשדה (שמות ט') דהתם היה קודם מתן תורה עי"ש. והתוספות בנזיר דף ד"ן ד"ה או בקבר הקשו לר' שמעון דס"ל ק' עכומ"ז אין מטמאים באהל למה הוה מציין ר' בנאה מערת המכפלה בבבא בתרא דף ח"ן הלא אין מציינים אלא על טומאת אהל ואומר הריב"א דשפיר קרייה אדם אדם הראשון ואברהם האדם הגדול ובבבא בתרא כתבו מציין מערתא משום דטומאה בוקעת ועולה וא"ת ק' עכומ"ז אין מטמאין באהל וא רבנן דסברי דמטמאים באהל מכל מקום בקבר שלפני הדבור ל מרבי בנזיר אלא בנגיעה מאו בקבר ויש לומר דאברהם נקרא אדם וכן אדם הראשון ולהכי אין למעטם מקרא דאדם עכ"ל נראה מדבריהם דרק קברי אדם הראשון ואברהם שנקראו אדם הוא דמטמאים אבל לא קברי שאר באי עולם אף שקודם מתן תורה ומה שכתבו בבבא קמא שקודם מתן תורה כולם נכללים באדם היינו בשם אדם האמור בתורה קודם מתן תורה שאז כינתה התורה את כל באי עולם בשם אדם אבל בשם אדם האמור בתורה אחר מתן תורה כהא דכתיב אדם כי ימות באהל לא נכללו באדם כי ימות וכתב הגאון מוהרש"א על דברי התוספות בב"ב הנ"ל שכונתם שלפני הדבור עדיף טפי ומטמא אף לרבי שמעון וכן הוא בחידושי הרמב"ן והייתי מבין מדב"ק שגם הרמב"ן כתב כפירוש הריב"א אמנם מקרוב השגתי חידושי הרמב"ן לבבא בתרא ועיינתי שם ואכן נודע שכונתו שבחידושי הרמב"ן הובא פירוש זה אך הוא הרמב"ן לא בחר בפירוש זה ואעתיק דב"ק וז"ל הא דציין ר"ב מערתיה